אחי בני המכתשים! הך הך הך עימי הרימו קול ומכושים! שיר שיר שיר מרעים מטה מטה נעמיק אוצרות שם בנקיק יהלומים זהב ועוד ההר אותם צופן כסוד בני התהום, הסלע לנו כמו בשר החושך ביתנו, עמוק בתוככי ההר עורנו ברזל, עצמותנו פלדה נחפור בשורשי הרים שירו חברי עימי! אני הוא…
בשנת 1997 היה לנו משעמם בשיעורים אז כתבנו גרסאות מו"ד לשירים קיימים. אז עדיין לא הכרנו את המילה פילק, אך זה בסדר – גם היום, כשאני כבר מכיר אותה, אני עדיין לא משתמש בה. רוב השירים מהתקופה הזו אינם, בעצם, שלי, אלא של חבר ואח. הם כולם נוגעים למו"ד, וספציפית,…
לקראת קצה ה-Northern, בפינצ'לי מרכז,יושב לו ערן ובביתו מאושפז, כבר שבוע וחצי מצונן וחולה,את הפואמה הזו הוא כתב תוך כדי. אנחנו יושבים פה כבר שלושה חודשים, אני ואשתי סך הכל מרוצים,הדירה מקסימה, יש בידור לשעות פנאי, וגם השכנים נעימים בעיני, אבל מה, מסתבר, וזה כלל לא להיט, שכולם כאן דוברים כל הזמן…
(היו לי כבר פליקים טובים מזה, אבל בשלב מסוים לא התחשק לי להמשיך לשפר אותו והמשכתי הלאה) לכבוד המוות שהגיע, כתבתי שיר,אמנם מכאן כבר לא אפציע, אך לפחות אשאיר,יומן מסע עם הפרטים ששמו קץ לכל,ארשום מהר כי כבר עכשיו אני רואה ת'אור, עם חברים יצאתי פעם להתקלות קרבית,גלימה מבד, פגיון…
הייתי בטוח שכבר העלתי את זה לכאן, אבל מסתבר שלא. אז גינדיס, בן מחצית מצביא, הוא מבין הדמויות היחידות שיצא לי לשחק בשנים האחרונות, וראוי לשיר. הנה השיר המקורי. אני מצביא וזה גלוי ויש לי פלאף בקו נטוי ושום דבר לא יעזוראני מצביא וזה הכל בבוקר צח ויום יפה,להרפתקה אני…
