חרון הצדיקים 2-14 – עלובים ואלופים

הקלטת המשחק השבועי שלנו – ההרפתקה השנייה של מסלול ההרפתקאות Wrath of the Righteous של פאת'פיינדר. הצטרפו אלינו בהרפתקה להציל את מנדב מהשדים!

הרשמה באייטיונס, או ב-RSS

המנחה: רועי, המובחר באדם

לפי סדר הליכה:

ברין אשת אייסלי (גיל): בת-אנוש סיירת 7, ילידת מנדב ובת לאבירים צלבנים, המבקשת להמשיך את מורשתה ולוודא את בטחונה של אחותה האבודה.

זמלופיה "אין מן הנמנע" בילהאר (אני, ערן): זדה פלאדינית של איומדה 7, המחפשת לזכך את נשמתה הכלואה בגוף טמא, מאז שזכתה בהתגלות אלוהית בצעירותה.

ג'ק באקל (בן): אלף ברברי 7, חבר החיות, חופר באויביו בציפורניו בלבד, נושא שק בצלים.

אגייר החכם באדם (בנבון): בן-אנוש אשף 7, סודות לאינספור מכבידים עליו, מחשבותיו חוקרות כל נתיב.

קארוליוס (אביב): גמד אורקל של מסתורין הזמן 7, תולדות חייו אבדו בנבכי זכרונותיו הרואים עתיד ועבר גם יחד.

ג'וד (יהודה): בן- אנוש אינקוויזיטור 7, מופיע ונעלם במסתוריות!

נשלח ב

השאלה השבועית – מלא גועלים של גועל

השאלה השבועית נשלחת כל שבוע (בערך), ומוצגת כאן לפי סדר התשובות שהתקבלו. 

השבוע הרגנו אל מתים. נתקלנו באל-מת מיוחד למדי שיכול לשלוח את רוחו החוצה ולמרבץ אותנו. אח"כ ברין נתקלה באנטי ברין והפכה אותו לכרית סיכות.
בסשן השני נכנסו לקבר ושם נתקלנו שוב באל מת משחרר הרוחות. אחרי שהוא פגע בג'וד ובאייגר ושאב לנו קצת חוסן. ג'וד הלך לו בלי להגיד מילה לאף ודקר למוות בחורה חסרת אונים לבושה בשריון של צלבנית.
לאחר מותה היא שינתה צורה והפכה לאל מת משגר הרוחות. מה הדבר שעבר לדמויות שלכם כשראיתם את ג'וד מבצע את המעשה הנורא הזה?

ג'וד

לאחר שהמגה-גועל מת בקרב, נשאר רק האל-מת הנורא.
הוא הופיע בכל מקום והתקיף ללא רחם.
לאחר כמה פעמים שפגע בג'וד ובאייגר, ג'וד החליט שצריך לטפל בו פעם אחת ולתמיד.
ג'וד וברין לא מצאו דלת סתרים אשר תוביל לגופו הפיזי, אך ג'וד לא התייאש, הוא התרכז וחיפש רוע. בהתחלה הוא איפס את חושיו כנגד הרוע הכללי שבאזור ואז החל לחפש רוע בולט יותר. מקור הרוע היחיד שהופיע היה בסביבת הצלבנית חסרת ההכרה.
בזמן ששאר החבורה ניסתה להלחם באל-מת, הוא פסע לכיוונה. ג'וד ידע שלעולם לא יוכל לסלוח לעצמו אם הוא יהרוג אישה חפה מפשע ולכן החליט להטיל מסביבה מעגל נגד רוע במטרה לנסות לקטוע את הקשר בינה לבין רוחו של האל מת.
הלחש עבד חלקית, האל-המת נפגע ועזב את הקבוצה להתקיף את ג'וד. בתגובה ג'וד נעץ את חרבו בידה של האישה על מנת להעיר אותה ולקטוע סופית את הקשר. האישה התעוררה בזעקה והיצור נעלם. היא פנתה לג'וד ואמרה לו, "ארורים תהיו, לא תוכלו לנצח אותי". מבלי לחשוב פעמים הוא נעץ את חרבו בליבה עד אשר היא ננעצה בריצפה ואז הוא המשיך עוד קצת.

הוא לא הסתכל על חבריו, הוא לא רצה לראות איך הם מגיבים למעשה. לאחר כמה רגעים לחש שינוי הצורה פג ובמקום הצלבנית שכב האל מת חסר חיים. ג'וד שלף את חרבו ניגב ממנה את הדם השחור, פנה לברין ואמר לה "בואי, צריך להפגש עם האב הקדמון שלנו לראות אם מה שעשינו פה משנה משהו." ויצא מהקבר.
ברין וזמלופיה הלכו איתו וראו כיצד צבא רוחות הצלבנים העתיקים התייצב לצד צבא הפאלדינים כנגד צבא הגועלים ועזר לו להשמידם סופית מדרזן.

ג'ק באקל

ג'ק הביט בג'וד בזמן שלהב הסכין ננעצה בחזה הפלדינית, ובעוד הלהט התפשט על פני ג'וד, ג'ק חש חוסר אונים ומבוכה.
בקרב המתפתח זינק ג'ק קדימה. לפעול לפני זלומפיה, לפני אייגר, לפני ג'וד, לפני שמישהו אחר יפעל. בראשו ברין הייתה צורחת בכאב בעודה נופלת ארצה להתבוסס בדמה.

בשבועות הלחימה שעברו התרגל ג'ק להסתמך על קריאות ההיסתערות של זלומפיה, על תזמוני הקסמים של אייגר, על יכולות הריפוי של ג'וד, על אזהרותיו של קרוליוס (נא לתקן אם טעיתי בשם) והנורא מכל – על מהירות חציה וקור רוחה של ברין, שהייתה כאלה שתנועותיה מכתיבות את קצב הקרב. כעת הייתה ברין מכווצת, חלשה וצווחת, כאותם זדים, גולים ושדים שהרג במו ידיו. בעוד ברין צונחת מתה, שקל ג'ק לרגע את האפשרות לגאול אותה מייסוריה אך כאשר ראה כי זלומפיה ניגשת להניח ידיים על ברין שינה את תשומת ליבו והתמקד בלהרוג את הצרחות האימה שהידהדו בראשו, ועם כל חבטה, חבט ג'ק בעצמו לנפץ את התחושה.

ג'ק לא הביט על ברין. לא כשעמדה על רגליה לצד זלומפיה ונדמה שהצבע חזר לפניה, לא כשג'וד ניגש אליה וברכות ליטף את עורה, לא כשאייגר אמר לה בהקלה כי שמח שלא קרה לה דבר. בראשו של ג'ק ברין צרחה והייתה עוד רגע מתה. ג'ק עשה מה שידע והתרגל לעשות, לרוץ ולפרפל קדימה. כל המקום היה מחראת זרדים קלטית והוא החליט לעקור את כולם. גופו של ג'ק נשא את מילותיו ובעוד יריבו מחודד האוזניים סיפר לג'ק כי הם דומים, ידע ג'ק כי יריבו צדק ומסיבה זו ריסק את גופו. רק שהשאר לא ידעו כי אכן ג'ק אינו שונה מכל היריבים שמולם לחם.

ג'ק האמין כשהיצור המחודד אוזניים אמר כי יהרוג את הצלבנית ששכבה, האמין כי ידע שיש אמת בדבריו, ולאחר שהרגו פנה להעיר את הצלבנית. היא לא הגיבה. בתסכולו ג'ק זינק קדימה להגן על אייגר ולהכות ביריב שמולו אייגר עמד. גם זה היה חסר טעם, כי ידיו חלפו דרך היצור.

כשג'וד נעץ את החרב בגוף הצליינית, הרגיש ג'ק מבוכה ובושה. ג'ק היה חלש. היה זה הוא שנועד לעקור את לב הצליינית, אם לא בשביל לנצח את הקרב, אז לפחות בכדי לגאול את יסוריי ברין הצורחת בראשו. בשניהם כשל.

ברין אשת אייסלי

ברין בחנה את חדר הכניסה לקבר אך לא הצליחה למצוא שום כוך נסתר או נישה סודית. כשג׳וד חלף על פני פתח החדר, הוא צעד בנחישות כאילו גילה דבר מה, וברין לא יכלה שלא לעקוב אחריו בעניין.
ג׳וד עמד מעל גופתה המעולפת של הצלבנית, קורן באנרגיה מוכשפת שמנעה מהיצור המכונף המתועב להתקרב אליו, על אף מאמציו הרבים. לפתע, ללא מילה נוספת, נעץ ג׳וד את חרבו בידה של האישה השרועה על הקרקע. ברין הופתעה לחלוטין.
האישה משה ממקומה, אך לפני שברין הספיקה לעכל את הנעשה, הניף ג׳וד את חרבו שוב וקבר אותה בתוך חזה של הצלבנית, מפלח את ליבה. ברין קפאה במקומה, מבולבלת ממה שמתחולל לנגד עיניה. האם השתלט היצור הנאלח על ג׳וד? האם היא וחבריה יהיו המטרות הבאות של ג׳וד?
לפני שברין הספיקה להבין את פשר הדברים, נעלמה גופת הצלבנית, ובמקום בו הייתה נותרה גופתו הרקובה של אדון הקבר. ההבנה של מה שקרה החלה לחלחל. משהו בתת מודע של ברין אותת לה כבר קודם לכן שמשהו אינו כשורה כאן. אביר המוות האפל איים שיוציא להורג את הצלבנית, אך לא מימש את האיום שלו.
ברין מצמצה פעמיים. היא הופתעה לגלות שגופה היה מתוח ודרוך, ושידה אחזה בקשת בחוזקה, כאילו הייתה מוכנה כנגד כל איום, גלוי ונסתר כאחד.
ג'וד שלף את חרבו בנונשלנטיות, ניגב ממנה את הדם השחור, פנה לברין וקרא לה לבוא איתו ולראות האם לאירועים בקבר הייתה השפעה מחוצה לו. ברין הסתכלה על ג׳וד ותהתה האם הם באמת חולקים דם. אביה של ברין סיפר לה בילדותה שמשפחתו היגרה מצפון סרקוריס לקנברס כשאביו שלו היה עוד ילד. לאמא של ברין יש שורשים הן במנדב והן בסרקוריס. מי היה אותו אלרוס ששניים מצאצאיו עמדו כעת בקבר רדוף בפאתי עיר נטושה אי שם בארץ חרבה?

זמלופיה "אין מן הנמנע" בילהאר

אחרי שהכל נגמר, ייתכן שהיתה צריכה זמלופיה לשאול את עצמה למה לא ניסתה היא בעצמה לחוש ברוע? למה התעלמה, כך שג'וד היה צריך להיות זה שבוחן את הסביבה לנוכחות רשע? אך היא לא שאלה את עצמה, וחבל.

זמלופיה לא ניסתה לחוש ברוע, כי היא חשה שאינה זקוקה לכך יותר – היא כבר ידעה לזהות רשע במבט אחד. האל-מת החיוור, חסר הגוף – זהו הרוע. כל רגע שמוקדש כדי לעמוד ולהתרכז, כל פעולת תנועה שמבוזבזת על הפעלת היכולת, היא השהייה מיותרת נוספת בדרך למכת החרב אותה יש להנחית, ולהנחית בכוח.

כשהחדיר ג'וד את חרבו לליבה של הצלבנית – האם זו גופה? לא, היא דיברה לפני רגע – התחלחלה זמלופיה, צמרמורת של ממש עוברת במורד גבה, מתחת לשריון. לא עקב המעשה – זמלופיה החלה להתייחס בזלזול מה למוות, בימים האחרונים – אלא מכך שיתכן שג'וד הוא רוע שלא הצליחה להבחין בו בזמן. האם… הוא הבוגד?! האם הוא היה לידי כל הזמן, ולא ידעתי?!

זמלופיה סיננה פסוק של נקמה ושחיטה, וכבר לקחה צעד אחד לעברו של ג'וד הרוכן על הקרקע, כאשר הצלבנית התפוגגה ובמקומה הופיעה אותה ישות אל-מתה טמאה. תכסיס, מרמה, שקרים. אבל לא של ג'וד, אלא של הברלבנג.

כנראה.

זמלופיה צמצמה את עיניה, ועקבה היטב אחרי תגובותיהם של האחרים. היא נותרה עומדת ושותקת, אך הקשיבה לכל מילה ובחנה כל מבט.

"השקר הוא אויב התהילה, מתהדר בגדולה לא לו; אוי לו לבנאי שיסודות מקדשו בשקר, שכן רוח פרצים תמוטט אותו, ורוח הצדק תמחה אותו!" – ספר 11 המעשים של איומדה, כרך 3, פסוק 263

נשלח ב

חרון הצדיקים 2-13 – מלא גועלים של גועל

הקלטת המשחק השבועי שלנו – ההרפתקה השנייה של מסלול ההרפתקאות Wrath of the Righteous של פאת'פיינדר. הצטרפו אלינו בהרפתקה להציל את מנדב מהשדים!

הרשמה באייטיונס, או ב-RSS

המנחה: רועי, המובחר באדם

לפי סדר הליכה:

ברין אשת אייסלי (גיל): בת-אנוש סיירת 7, ילידת מנדב ובת לאבירים צלבנים, המבקשת להמשיך את מורשתה ולוודא את בטחונה של אחותה האבודה.

זמלופיה "אין מן הנמנע" בילהאר (אני, ערן): זדה פלאדינית של איומדה 7, המחפשת לזכך את נשמתה הכלואה בגוף טמא, מאז שזכתה בהתגלות אלוהית בצעירותה.

ג'ק באקל (בן): אלף ברברי 7, חבר החיות, חופר באויביו בציפורניו בלבד, נושא שק בצלים.

אגייר החכם באדם (בנבון): בן-אנוש אשף 7, סודות לאינספור מכבידים עליו, מחשבותיו חוקרות כל נתיב.

קארוליוס (אביב): גמד אורקל של מסתורין הזמן 7, תולדות חייו אבדו בנבכי זכרונותיו הרואים עתיד ועבר גם יחד.

ג'וד (יהודה): בן- אנוש אינקוויזיטור 7, מופיע ונעלם במסתוריות!

 

אוי, איזה קטע, למחרת היום שיחקנו עוד שעה ומשהו – אם כי לצערי יכולתי להשתתף רק במשך כשעה, ולכן הסוף של המפגש לא הוקלט.

נשלח ב

אני הוא גמד וחפרתי לי בור \ Diggy Diggy Hole

אחי בני המכתשים!
הך הך הך עימי
הרימו קול ומכושים!
שיר שיר שיר מרעים
מטה מטה נעמיק
אוצרות שם בנקיק
יהלומים זהב ועוד
ההר אותם צופן כסוד

בני התהום, הסלע לנו כמו בשר
החושך ביתנו, עמוק בתוככי ההר
עורנו ברזל, עצמותנו פלדה
נחפור בשורשי הרים
שירו חברי עימי!

אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי פרתי בור
אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי לי בור!

אור השמש כאן לא בא
בתוך מכרה עמוק
לא ראינו הלבנה
ירח כה רחוק
מלאו כוסכם פרי אדמה!
מלאו הכרס עד תומה!
נשוב בלילה למצודה
אחרי שיכרות והילולה

בני התהום, האדמה היא לנו אם
בתוכה נולדנו, ובתוכה גם ניקבר
כל העומד מולנו, זהור יזהר!
כמה שלא נחפור ודאי
לא יהיה עמוק מדי!

אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי פרתי בור
אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי לי בור!

בני התהום, הסלע לנו כמו בשר
החושך ביתנו, עמוק בתוככי ההר
עורנו ברזל, עצמותנו פלדה
נחפור בשורשי הרים
שירו חברי עימי!

אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי פרתי בור
אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי לי בור!

נשלח ב אישי עם התגית:

טליסמן חדש בעברית

עמדתי על טליסמן אינה סוד - לדעתי רוב משחקי ההרפתקה והפנטזיה טובים ממנו, ורוב האנשים בארץ פשוט לא מכירים אותם – אבל אי אפשר להתכחש למקום העצום שתופס המשחק הזה בתודעה הישראלית בכל הקשור למשחקי לוח, ולכן, אני מברך על התרגום של הגרסה החדשה, הטובה, והאיכותית יותר, ושמחתי להשתתף בתרגום שלה. בקרוב!

10924166_806072869439096_4626727080162459436_o

נשלח ב אישי עם התגית:

המערכה על דרזן, הפלישה הראשונה

במערכת "חרון הצדיקים" משתמשים בחוקי הקרב-רב של פאת'פיינדר. את הקרבות האלו אנחנו מנהלים במיילים, ובדומה לשאלה השבועית, יוצאים תיאורים די מעניינים, אותם נעלה כאן.

הצבא שלנו: כ-100 פלאדינים של איומדה ועוזריהם, מובלים בידי זמלופיה, אבירת מסע הצלב החמישי.
צבא היריב: המוני שדי שיאר מקורננים, ששוכנים בין הריסות שכונת הפאר העתיקה של דרזן, כעת רחובות חרבים.

הכנה

רמך המלחמה רקע ברגליו בעצבנות, כאילו חש בשרירים הקפוצים של בעליו.

זמלופיה העבירה את מבטה על הצבא הקטן אך המובחר שהופקד בידיה. היא אמנם לא הכירה את אנשיה זמן רב, אך היא הרגישה שהיא יודעת עליהם כל מה שנדרש עבורה לדעת. השהות האינטנסיבית במחיצתם תחת התנאים הקשים שזימנו הנסיבות גרמו לה להכיר אותם טוב יותר מכפי שיכלה לקוות.

רק ברגעים קשים אנו מגלים את טבעו האמיתי של אדם וזמלופיה זכתה להכיר את אנשיה ברגעים הקשים ביותר. הם לא ימושו מפני סכנה ולא יכנעו גם אם המצב יראה אבוד והשמש תאיים לשקוע לנצח – וזה, זה כל מה שהיה עליה לדעת.

נורה וסוסיאל רכבו לצידה כאשר עברה בין שורות הלוחמים בכדי להחליף מילים אחרונות עם המפקדים הזוטרים.

בת המחצית הייתה שקטה ומתוחה מהרגיל, כלומר עדיין פטפטנית יותר מכל מי שזמלופיה נתקלה בו אי פעם. היא הפליאה את סיפוריה בסוסיאל שהיה נראה סובל כאילו כורע תחת הנטל של שטף הדיבור האדיר, כלומר הקשיב בקשב רב ובנימוס יותר מכל מי שזמלופיה נתקלה בו אי פעם.

זמלופיה העיפה מבט לעבר אוהל הפיקוד וראתה את סר מריק שליש המפקדה עומד ליד האוהל, היא שמעה שמועות מגוונות לגבי יחסיו עם ברין אך מעולם לא התעניינה בשמועות, העצבנות ניכרה בפניו, כלומר, הוא עמד שם בפנים חתומות יותר מכל מי שזמלופיה נתקלה בו אי פעם.

קול קרן היער של ג'ק פילח את מחשבותיה. "הם עשו זאת," חשבה לעצמה, "עכשיו תורי".

הקרב מתחיל במטח חצים ראשוני של צבא האבירים בטרם מצמצמים טווח להסתערות. 

טקטיקה ראשונית: תוקפני!!

 

סיבוב 1

צבא אבירי קנברס מתחיל במטח חיצים לעבר שדי השיר, נראה שהשדים נסוגים לתוך מבני האבן בלי לספוג אבדות משמעותיות. השדים מתחפרים בעמדות. זמלופיה מובילה את הצבא להסתערות קפא״פ.

גלגול התקפה 10 + אסטרטגיה תוקפנית 2 + תוסף התקפה של הצבא 8 = 20

דירוג הגנה של הצבא 18 בסיסי – 2 אסטרטגיה תוקפנית = 16
‫זמלופיה לא עומדת לשנות טקטיקה, בין היתר כי אין סביבה אנשים חכמים שיכולים להגיד "ארר, שמעי, אולי כדאי לשנות טקטיקה". מה שאומר שהיא תמשיך לתת פקודות להסתער. מעולם לא היינו מוצלחים במיוחד בטווח בכל מקרה. חוזקנו הוא בחרב!

 

סיבוב 2

האבירים מצמצמים טווח לקפא"פ. שדי השיר נעים במהירות בין המבנים על הגבעה וההיכרות שלהם עם השטח בהחלט משחקת לטובתם. במהלך הריצות בין המבנים, אבירינו האמיצים מבחינים בעבדים ובשבויים, נראה שהשדים מחזיקים בשבויים רבים באזור, ללא ספק ככוח עבודה שעושה את העבודות המלוכלכות, כוח עבודה שמהר מאוד יכול לעבור הסבה למטרות פולחן אדם.

גלגול התקפה 4 + אסטרטגיה תוקפנית 2 + תוסף התקפה של הצבא 8 = 14.

דירוג הגנה של הצבא 18 בסיסי – 2 אסטרטגיה תוקפנית = 16
השדים עם תוצאה של 14

מאיפה השבויים? בטח אנשים שהם תפסו ממעבר לגבול. אנחנו לא נעצור לשחרר או להציל. הישועה תגיע מכוח הזרוע – קודם נמחה את נגע השדים מהרחובות, ואז נחזור ונדאג לעבדים.
אני מיד משתמש בהכאת רוע! כאן ועכשיו! הרגע! בגלגול הבא! זמלופיה טובחת את דרכה מבעד להמוני שדי שיאר, והצבא ממשיך מאחוריה כמו נהר של פלדה צודקת.

 

סיבוב 3

השדים מנצלים את הלחימה בשטח הבנוי המוכר להם ולא מהססים להשתמש בשבויים כמגן אנושי כדי לפתוח סדקים בשורות האבירים שמצידם לא נשארים חייבים ולוחמים בעוז ובחרון נגד שדי השיר המקורננים.

4 נזק בסיסי + 3 אגרסיבי = 7 נזק.

דירוג הגנה של הצבא 18 בסיסי – 2 אסטרטגיה תוקפנית = 16
השדים עם 18, נזק של 5 נקפ לצבא

השדים המתועבים חושבים שרחמים יכבידו על ליבנו, אבל נחישותנו לא תדעך, חרבינו יציבה. פלחו אותם, אלופים! החדירו חרבותיכם דרך בני עמכם, פלחו בשר אדם ושדים גם יחד! דעו שאתם מצילים אותם מחיי העבדות לאדוניהם המתועבים, משחררים את נשמתם המגואלת אל השחקים! המתים נופלים בקול קרקוש, גופות אבירים ומשרתיהם מתגלגלים במורד הגבעה. דם מנדבים מתיז על בניינים שבורים.

אני מעביר את הצבא לטקטיקה סטנדרטית. כוחותינו מגבים זה את זה, ברכות קדושות מתפרשות באור לבן בתוך המהומה. הצבא מתעל אנרגיה חיובית כדי לרפא 3 נק"פ.

לגלגול הבא אני מוסיף 1ק6+ מיתי – יצא 3!

 

סיבוב 4

צבא הפאלדינים מכה בשדים ונראה שהאחרונים מתחילים לסגת מפני אבירי קנברס, כשלפתע שד שיר צונח מהשמיים ומתרסק ממש על אחד מהפלאדינים הרכובים הסמוכים לזמלופיה בערבוביה של שד אביר וסוס מלחמה מרוסקים על הרצפה.
״המשיכו להילחם, הכו בבני האנוש העלובים , נסיגה דינה מוות!״ זמלופיה מביטה למעלה לעבר הכיוון ממנו בקע הקול ומבחינה בוורוק פוזליקסט (זה השם שהשדי שיר צווחים בפחד) מרחף ממעל. זוהר בוהקת באור יקרות, קוראת לזמלופיה להגשים את ייעודה.

צבא השדים המפוחד מתנפל על האבירים, אימת מפקדם הופכת אותם למסוכנים ובלתי צפויים יותר וקרב עקוב מדם ניטש בינם לבין אבירי קנברס.
תוך כדי הלחימה הסוערת, מטחי ארטילריה שלא מבחינים בין אויב לידיד מתרסקים בזירת הקרב, מותירים מאחוריהם גופות אבירים ושדים כאחד.

אבירי קנברס:
קוביה (18) + מתאם התקפה של הצבא (8) + מטען מיתי (3) – הנחת ידיים ותיעוד אנרגיה (2)= 27
הגנה 18
נזק: 9 בסיסי = 9 נזק לצבא השדים

שדים:
קוביה (20) + מתאם התקפה של הצבא (6) + היכרות מוקדמת עם זירת הקרב (2) + טקטיקה אגרסיבית (2) = 30
הגנה 18
נזק: 12 בסיסי + 3 אגרסיביות – 6 ריפוי = 9 נזק לאבירי קנברס

כולם סופגים נזק!! כולם!11

העשן הכבד מסתיר את השמיים האפורים שמעל דרזן המקוללת, עולה מעשרות שריפות שבוערות ברחבי שדה הקרב. מאחורי כל בניין שרועה גופה, שד ופלאדין שכובים זה על זה. צרחות השדים מהדהדות בבעתה, כאשר מתוך העשן בוקע הוורוק, קולו חורק כמו מתכת חלודה. "עודנו נלחמים," צועקת זמלופיה בתורה, קולה כמו מגיע לכל מקום בו מאירה זוהר. היא מזכירה לאנשיה מה באנו לעשות, ומה נעשה אפילו כשיכאב, אפילו כשניפול – "עודנו נלחמים!"

נחישותה בלתי מתפשרת. אפילו ברגעים קשים אלו, ברור לה שננצח. הנוכחות שמלווה אותה מילדותה, הנוכחות שמבטיחה אמת יציבה, אמת אחת, חזקה בה כתמיד. היא יודעת שננצח, כי איומדה לצידנו. כל עוד נמשיך, איומדה לא תנטוש אותנו.

עוד מטען מיתי! 6 בקוביה!! היא באמת לצידנו.
תיעול אנרגיה חיובית גם בסיבוב הזה, אנחנו חייבים לרפא עוד קצת מהנזק הנורא הזה.

 

סיבוב 5

אומץ לבם של אבירי קנברס מחלחל ומרעיד את נפשותיהם של השבויים הרבים, אשר מצטרפים לקרב כנגד השדים, ממלאים את השורות היכן שנפלו גיבורים.

תחת המולת הקרב והפגזות הארטילריה המתגברות, בריקוד של טפרים ומתכת בוהקת שני ראשי הצבא נלחמים בכל כוחם, כאשר ברור שמי שיכריע את הקרב, יכריע את המלחמה.
לאחר מספר רגעים שנראה שמתארכים לנצח נשמע לבסוף קול חבטה וגופו הכבד של הוורוק צונח לקרקע ללא רוח חיים.

הקרב הוכרע!
אך האם יש פנאי לשמוח? המערכה רק החלה וצילה המאיים של מצודת דרזן מרחף ממעל…

אבירי קנברס:
קוביה (9) + מתאם התקפה של הצבא (8) + מטען מיתי (6) – תיעול אנרגיה (1)= 22
הגנה 18
נזק: 4 בסיסי = 4 נזק לצבא השדים, הצבא הובס

שדים:
קוביה (7) + מתאם התקפה של הצבא (6) + היכרות מוקדמת עם זירת הקרב (2) + טקטיקה אגרסיבית (2) = 17
הגנה 18
נזק: אין פגיעה.

נשלח ב

השאלה השבועית – שפך צדיקים

השאלה השבועית נשלחת כל שבוע (בערך), ומוצגת כאן לפי סדר התשובות שהתקבלו. 

בזמן שהחבורה התרוצצה על החומות, מחסלת את צוותי הקטפולטות, המשיכו מכונות המלחמה להכות בצבא הפלאדינים הנלחם בשדי השייר. החבורה הצליחה לעצור את ההפגזות בטרם גרמו יותר מדי נזק, אבל הן בכל זאת הספיקו לגרום מידה כלשהי של נזק לצבא המסתער. הדמות שלכם איבדה משהו או מישהו חשוב בהפצצות האלו. מה זה היה?
(לא, אי אפשר להגיד "זמלופיה")

ג'ק באקל

המרק היה גרוע ומאתמול, חשב לעצמו סר פיגלוק. הסיבה שידע זו היא שהמרק התבשל זמן כה רב עד שעצמות העוף נמעכו בין אצבעותיו. השריון על גופו איבד מעט מבוהקו ומספר שקעים נוצרו מהקרבות האחרונים, את חרבו תלה ברישול על חגורתו ובגלימתו הלבנה היו מספר קרעים וכתמי דם. מקריאתו בספרי הגבורה, כל מסע רישמי של הממלכה הסתיים בכמויות של הרוגים שהמיתוסים כיסו, ולשורדים ניתנו קרקעות, אחוזות ותארים. הוא חיפש בעיניו ספסל פנוי ולשמחתו מספר פלדינים התגודדו יחד לספר על גבורתם, כך שמצא לו שולחן לבד. סר פיגלוק גירד את זקנו בין מספר הימים וניגב את ידיו בתחתית חולצתו לפני שבצע נתח מלחם שהושאר על השולחן. עייפות קלה ליוותה אותו לכל אורך המסע והחלק השנוא עליו היה לבישת שריון קר בבוקר. הוא נאנח, נעץ את מבטו בקערה המונחת לפניו, ולא טרח להביט על ג'ק שהתישב עימו בשולחן.
'האם אפשר חתיכה מהלחם?' שאל ג'ק.
סר פיגלוק משך בכתפיו, הפטיר בידו, וציטט אימרה שסבו אהב לומר 'תאכל טוב היום כי מחר עוד יום קרב.'
'מחר לארוחה יש שוב זדים' הפטיר ג'ק.
'אתן לך עצה נער' ענה סר פיגלוק. 'מחר כשאתה נלחם מול הזדים זכור שהם פריכים, כי גם עצמותיהם בושלו באש זמן רב. למעשה, מיום היווצרם.' וכשסיים נגס בעצם העוף שהתרסק בין שיניו.

זמלופיה "אין מן הנמנע" בילהאר

זמלופיה איבדה כל רסן.
מוקפת באבירים חדורי עזוז, בהילת קודש אדירה האופפת את הצבא המסתער, תפילות קרב נישאות מכל גרון, זמלופיה חשה משוחררת כמו שלא חשה כבר זמן מה. מאה איש בשריונות כבדים רצו כמו חומה מסתערת במעלה הגבעה, בין בנייני האבן האדומה של דרזן. שדי השיאר בקעו מבין הרחובות ומפתחי הבניינים השבורים, ראשי העז המוקרננים שלהם מביעים רק זעם, רק תאוות קרב, יצורים של אלימות סתמית, יצירי השאול שיודעים רק לזרוע הרס. נכלה את כולם! יחדיו, חיילים, הסתערו!
הקרב התפרש לכל עבר. בהתחלה, קריאות רצים זימנו את זמלופיה למקומות שונים ברחבת הלחימה, רוכבת על סוסה לתוך הקפא"פ, נותנת פקודות ומחזקת עמדות. אבל אחרי מספר דקות, סבלנותה פקעה. באחת החצרות, היא ירדה מסוסה, צורחת בעודה עורפת ראשים עם זוהר האפופה באור צודק, מרימה את מגנה המשקף כנגד שדים המזנקים מהגגות, או מפילים פלאדינים אחרים, פחותים ממנה. זמלופיה החלה לטבוח.
הקרב נטה לטובתה, היא ידעה זאת אפילו שלא שמעה כבר את קריאותיהם של הרצים על המתרחש במקומות אחרים. היא חשה זאת בהתלהבות הקרב! אני היא המפקדת הצודקת של צבא אלופי האלים! אפילו משרתי התוהו לא יוכלו לנו! לקחתי רמות במשלח-יד (חייל)! דבר לא יעצור אותנו!
זמלופיה שכחה משאר הקבוצה, ומהמשימה על הגשר; כאשר החלו הפצצות קטפולטה הרסניות ברחבי הגבעה, היא נתנה את הפקודה "אם עלינו להילחם בתוך מדורת השאול עצמו, כך נעשה!!"; וכאשר הפצצות הקטפולטות הפסיקו לפתע, היא פשוט הפסיקה לחשוב עליהן.
שום דבר לא היה חשוב, מלבד הלהב הנכנס לבשרם של השדים.

אגייר החכם באדם

"אגייר?"
הוא הסתובב. השיקוי בידו. אחד מהפלאדינים ניגש אליו מהוסס.
"שמי ראלו, ראלו מולטיטולי, אבי היה האביר מיסטיגיר, היתה לנו אחוזה בקנברס. אבי היה…".
"אני מתנצל, אבל זמני קצר." אגייר דיבר לאט אך מבטו היה מצמית. החיוך היה גרוע אפילו יותר.
"שמעתי את שמך, לפני שנים."
זה נשמע לא סביר. אגייר הסתובב. ג'ק קרא לו לצאת אל הגשר, למשימת ריגול בקווים הקדמיים של השדים.
"סלח לי." כל מילה מיותרת צרבה את אזניו. "היתה מכשפה, היא היתה פצועה, היא הגיעה לקנברס. אמי הסתירה אותה מאבי, אבל היא קדחה באורווה. שמעתי אותה, והיא קראה בשמך, אגייר מאגוס? זה השם?"
בקבוקון השיקוי התנפץ. הסיור עמד להתחלף בכל רגע. ברין וג'ק שאגו מרחוק, ואז ג'ק שאג באזנו: יוצאים עכשיו. האלף היה מעודן, כשישן. הוא הרים את הקוסם ממותניו בקלילות, שומר על כבודו.
אגייר לא היה צריך לשמוע את האביר. שפתיו נעו ביחד.
רולה הבואשת.

הוא חיפש את ראלו מולטיטולי עד שאפו דימם. האביר נמחץ על ידי אש המצור אך המגן נותר מחובר לזרוע, ללא פגע. סמל השושלת היה ממורק.

ברין אשת אייסלי

ברין איבדה את הבושה. זה מה שהיא איבדה. היא הרגה שניים וחצי ברימורקים. באותו הסיבוב. פעמיים.

* * *

ברין לא הייתה בטוחה כמה זמן חלף מאז השתלטו על הגשר. חוליית הקומנדו הקטנה לא עצרה שם והמשיכה בשיתוק כלי המצור על המגדלים. הם רצו ממגדל למגדל, משתמשים בכלי המצור כנגד בעליהם. נראה היה לה שהזמן עמד מלכת.

* * *

הזד האחרון נפח את נשמתו שחרבו של ארון קיר נעוצה בגבו. ברין נשענה על חומת המגדל והביטה מזרחה אל שדה קרב. ממרחק זה היה קשה לראות כיצד מתפתח הקרב, אך מחשבה אחת ברורה עברה בראשה וגרמה לליבה להחסיר פעימה:
לא עוד ניצחון מהיר.
לא עוד ניצחון מזהיר.
לא כולנו נחזור מדרזן.
גורלנו נחרץ עם תרועת הקרן.
הקרבות לאורך הדרך לא הכינו אותנו למה שממתין בעיר המקוללת.
הרגשנו כאלים, כבלתי מנוצחים, מתמלאים בתחושת ביטחון כוזבת.
מעניין מי יקונן על המתים.
מי ייספר איך נפלו פה גיבורים.

קארוליוס רואאבן

קארוליוס איבד מספר חברים לכד השיכר.
כשיצא הצבא לדרך, בתחילה קארוליוס היה נוהג לשתות לבד.
בשל מראהו החריג, הוא נוטה להתעלם מאנשים אחרים, להוציא את חבריו לקרב.
אולם לאחר מספר לילות של שוכרה, מצא את עצמו בחברת מספר אנשים נוספים שנהגו להעביר את הזמן באותה הצורה.
כשאתה שיכור, גם גופו המעוות של קארוליוס נראה נאה ומושך.

לצערו, קארוליוס ידע מראש שכמה מחבריו נועדו למות בקרב הקרוב. אך הוא שמר את ידיעותיו לעצמו.
אין סיבה להוריד את רוחם של החיילים, כשיש את כל השיכר הזה להתהולל בו.

נשלח ב
Visit Us On LinkedinVisit Us On Google PlusVisit Us On YoutubeVisit Us On TwitterVisit Us On Facebook

וי בריבוע

ארכיון

אני רק אשים את זה כאן