הצלחנו להשיג דיל מוצלח לרומ"ח, חברת החוגים החדשה שבה התחלתי לעבוד: במהלך הקיץ הקרוב אנחנו מתיישבים בקניון "רננים", שני מטר מהמשרדים, ומריצים משחקים לעוברים ושבים.  אני מאמין גדול בלשחק במקום ציבורי. לפני כמה חודשים הרמתי את ימי הצ"רלי ספנסר, להרצת משחקים באוניברסיטה. לצערי לא יכולתי להתמיד בכך, וזה פספוס – קהל הבוגרים הוא עסיסי ומלא ברוטב טעים, ורק מחכה שיבואו להריץ לו. אולי המטרה הבאה?

בקניון אנחנו פונים לילדים, כסוג של פעילות לימי הקיץ, אחת מני אטרקציות רבות בקניון. מלבד זאת, העיקרון דומה מאוד לימי הצ"רלי ספנסר, בסגנון "הולך ובא" – שחקן יכול לבוא, להתיישב, לשחק, לקום וללכת מתי שבא לו, ללא מחויבות. מקבלים דף דמות בכניסה, משהו פשוט, עם ציור מגניב של הדמות, ציטוט, הגנות, מיומנויות, ושלושה-ארבעה כוחות בניסוח ברור. חשוב לציין שנשתמש במו"ד אסנלשז, ללא מיניאטורות (כמו בחוגים בהמשך השנה), ובגרסה פשוטה במיוחד.

אני לוקח השראה ממשחק הנוטרים שהורץ בביגור האחרון בסגנון מעט דומה, ממשחקי הצ"רלי ספנסר הקודמים שלי, מ-D&D Encounters ומדוד בן גוריון. איזה גבר.

שוב אותו סיפור

כל אירוע ימשך שלוש שעות, ובתוך אותן שלוש השעות יהיה סיפור אחד מתמשך. חמש-שש התקלויות קצרות, כל מני דברים מגניבים במקומות מעניינים ועם מפלצות ודב"שים בולטים, שהשחקנים יוכלו להשקיע את הרבע-שעה עד שעה (גבול עליון שאנחנו מרשים) מסביב לשולחן בלחוות את הבסיס של משחק תפקידים, ולהשאיר אותם עם טעם של עוד: רגע, אבל בחדר הבא יש מעיין קסום! אני רוצה לראות מה הוא עוושההההה…. והאם בכלל יצליחו חברי גילדת ההרפתקנים (shout-out ראשון לקונספט חשוב בחוג, ובאתר שלנו) להשיג את כתרו של המלך העליון?

אז שלוש שעות של אקשן. למה לא להריץ אותן שוב ושוב, במשך כל ה-14 או משהו ימים שקיבלנו במהלך הקיץ? אין סיבה שלא. אנחנו הרי מעדיפים שילדים לא ישובו אלינו – שישארו עם טעם של עוד, שירצו להגיע לחוג. אתם יודעים איך זה, פעם ראשונה זה בחינם. אם הקהל מתחדש כל הזמן, אפשר לצאת מנקודת ההנחה שכל מפגש הוא חד-פעמי ולחסוך בתכנון.

אבל אם הייתי נוהג כך, לא הייתי אני. הייתי איזה גבי בן-ברוך, או אולי איזה אודי יוגב. לא, עד שנותנים לי הזדמנות לבנות משהו עם פוטנציאל להיות ארוך ומגניב, ומשלמים לי על זה, אז אתם יכולים להמר בחייכם שאעשה משהו ארוך ומגניב, אם כי עדיף שלא תעשו כך, כי החיים הם יקרי ערך. את רוב אתמול ביליתי בלבנות את הבסיס למכאניקה ולהתרחשויות, תוך כדי שאני עוצר את עצמי שלא להשקיע יותר מדי ומתאמץ להישאר בגבולות המטרות שהגדרנו, והבסיס נראה מוצק:

מעין מיני-מערכה, יותר כמו התרחשויות מחוברות עם תירוצים יחסית סבירים, המחולקים לשלושה אזורים עיקריים (מערות קובולדים, קברים עתיקים ומקדש שבור על ראש הר) ובסוף מאורת דרקונית, ששומרת על הכתר העליון. העלילה תרוץ רק פעמיים, פעם אחת בכל חודש, מחולקת לשבעה מפגשים בני 3 שעות כל אחד. הילדים יוכלו לחזור (לאחר מחשבה, הבנתי שאנחנו לא באמת יכולים לעצור אותם, כי לאו דווקא נזכור את כולם), אבל נגדיר שרק פעם אחת – ובפעם הזו הם יוכלו לבחור בדמות מתקדמת, רעיון שקיבלתי מה-Encounters, שם חילקו מקצועות לפי רמת סיבוכיות.

זה הרבה יותר מספק.

התקלויות משוטטות

בהקשר דומה, בשבועות הקרובים אתחיל להריץ משחק בסגנון D&D Encounters במשרדי רומ"ח (כשאני כותב "משרד", אני מתכוון "אזור משחקים"). למי שלא מכיר, זוהי מערכה בת 12 מפגשי משחק ללא מחויבות, שעתיים כל שבוע, בשיטת "הולך ובא" על בסיס שבועי – כלומר, אתה מגיע למפגש מסוים, משתתף בכולו (רק שעתיים, כן?) ויכול להגיע גם למפגשים הבאים, אבל רק אם מתאים לך. העלילה מתמשכת, אבל היא רכה למדי. פספסת את הקודמים? הנה תקציר של כמה מילים, ויאללה, בואו נחשוב איך מחלצים את המפתח מידיו של הגמד האל-מת. מקבלים את הדמויות במקום, ומי שמתמיד ומגיע למספר מפגשים (לאו דווקא באותה דמות) יכול לצבור נקודות גבורה ולקבל בונוסים משחקיים, וקלפי דמו מהקלפים החדשים האלה של מו"ד. במקרה שלנו, קלפי מו"ד לא יהיו, אבל אני מת על שיטת הגבורה ובטוח אשתמש בה.

מאחר ואני בספק שאצליח להשיג את ה-Encounters האמיתיים (ביקשתי ממאנקי טיים, אבל אני לא בונה על זה), אצטרך לכתוב סדרת התקלויות משלי. האם מישהו מכם יהיה מעוניין להגיע – אזור רעננה, בסביבות שבע בערב, מתישהו באמצע שבוע – וגם אם לא, איזה מן סיפור היה מעניין אתכם לשחק?