לפני שבוע יצא לי לדבר עם מישהו על פרויקט גדול שהוא רוצה להרים, איחוד מאסיבי של כל הגיימרים בארץ לטובתם של כולם. אחרי שנים ארוכות בתחום, שבכולן הייתי או "פעיל" (או אקטיביסט?) או עם היד על הדופק הכלכלי של התחביביות בכללותה, פיתחתי גישה הרבה יותר מדי צינית – ואני מאמין, ראליסטית – מכדי להאמין שדבר שכזה אפשרי.

הסיבה העיקרית היא, חוסר איכפתיות. זאת המכשלה העיקרית שעומדת בבסיס כל דבר שאנחנו האקטיביסטים (פעילים?) מנסים לעשות. להרים פרויקט לאייקון? לארגן כנס? לארגן פרויקט תרגום חינמי? להוציא שיטת משחק חדשה בעברית? לארגן מפגש גיימרים? לסדר תחרויות במימון של חברות חומרה? הייתי מאחורי כל הדברים האלה ועוד, ועל כל אחד שהצליח, היה אחד שנכשל עקב חוסר איכפתיות. האמת הפשוטה היא זו: החבר'ה הפעילים הם, בהגדרה, היחידים שמספיק איכפת להם כדי לפעול. תוכנית שבונה על איכפתיות של אחרים, דורשת אחד משני דברים קשים למדי: לשכנע את ההמונים לפעול, או לבטל את הצורך הזה מבסיס התוכנית.

במילים אחרות, הסיבה העיקרית שאי אפשר לאחד את כל הגיימרים בארץ היא, שזה לא מעניין אותם. או שתמצא דרך לעשות את זה מבלי לעניין אותם (שיעבוד! חוק ממשלתי! לאיים עליהם בהרחבות מנצ'קין!), או שתמצא דרך לרגש אותם לעניין. אלא שזה בלתי אפשרי באותה המידה ממש, מאחר וזה באמת לא מרגש אותם.

למה ששחקני לוח יתעניינו בעסקיהם של גיימרי מחשב? כמובן שיש בודדים שהם גיימרים מלאים, שאוהבים הכל – אני למשל. אבל אני יוצא הדופן, ורוב השחקנים אוהבים את התחום הספציפי שלהם. והוא בדרך כלל ממוקד מאוד: רוב גיימרי המחשב אוהבים רק סוג ספציפי של משחקי מחשב, ומתעלמים מהשאר. כך זה כמובן גם במשחקי לוח ותפקידים. אם אפילו את תת-הקבוצות אי אפשר לאחד, איך תצליח לאחד את כל הקבוצות כולן?

נסיים בנימה פוזיטיבית, על היתרונות שאולטרא-פורום שכזה עשוי להביא. ראשית, הפורום לא באמת חייב לאחד את כולם, הוא יכול להתחלק למאה תת-פורומים שיאפשרו לכל אחד למצוא את העניין שלו. ניהול פורומים נכון יכול להביא לסינרגיה מופלאה: למשל, להעלות תחרות זהה לפורום NeverWinter Nights ופורום מו"ד, או לעשות מעין פינות אורח שבהן פורומים שונים מפרסמים מיני-כתבות בפורומים אחרים, ומעשירים את היכרותם של כולם עם סוגי משחקים שונים.
אבל הכי חשוב הוא הכוח הרב שמצטבר עם אלפי אנשים שמתעניינים כולם באותו התחום. למשל, כוח הקנייה של אתר שכזה יהיה מספיק רב עוצמה כדי להצדיק מימון, תחרויות שבהן חברות (אפילו חברות מחו"ל) מחלקות פרסים, ואירגון של מפגשים. כמו שרואים בפורום משחקי לוח בתפוז, בימינו ארגון מפגש הוא פרויקט של ממש. אני מנסה להשתמש בטקטיקה כדי לעזור, אבל (כרגע) אנחנו מארגנים מפגשים לעד שישה אנשים לכל היותר, מלבד בימי המשחקים שלנו. עם בסיס משתמשים עצום כזה, טקטיקה תוכל בקלות להשכיר מקום קבוע כל שבוע, או אפילו פעמיים בשבוע, לערבי משחק. כולל כיבוד, ומשחקים, והכל.

Gleemax ניסה לעשות משהו שכזה, להיות מרכז הגיימרים האולטימטיבי. לפני כמה ימים התבשרנו שהוא נכשל ויפורק בקרוב, אם כי הסיבה העיקרית לכך בעיני היא דווקא חוסר היכולת של וויזארדס בתחום האינטרנט. בארץ לדעתי הסיכוי אפילו נמוך יותר, אבל זה בגלל שהאוכלוסיה קטנה ומגובשת מדי – שזה נושא מעניין שעליתי עליו רק לא מזמן, וארחיב עליו בהזדמנות.