אחרי שלושה שבועות בתיקונים, המחשב הנייד שלי חזר אלי. זה קצת כמו יציאה מעבדות לחרות. לא, יודעים מה, זה בדיוק כמו יציאה מעבדות לחירות.
עכשיו אני יכול לחזור לנקודה בה הפסקתי בת""רד הפוסטרים ב-rpg.net, לאחד בין קבצי תרגום מכמה מחשבים שונים בחזרה לתוך קובץ התרגום הראשי (של ספר החוקים לשחקן 2, אם אתם שואלים), לסדר את הדסקטופ המלא בקבצים הקשורים לחנות, ולצאת איתו לבילוי על חוף הים כמו שאמרנו שתמיד נעשה, אבל לא הספקנו בקרב פציעתו הקשה בכרטיס הגרפי.
כמו כן לנסות להתרגל מחדש למיקום של החצים על המקלדת, אחרי שאולפתי כבר בידי הנייד של אימא שלי. את המשפט הזה הייתי צריך לכתוב פעמיים עד שהוא עבד.
עדכוני פרויקטים אישיים:
הפרק החדש של ספק סביר אמור לעלות מתישהו, ברגע שירון יפסיק לבכות על שש שעות העריכה שזה דורש, ויעלה כבר את הקובץ.
יש כבר נרשמים לטורניר המו"ד בביגור – רק שלוש קבוצות יכולות להירשם אז אל תתנו להם, המנוולים, לתפוס לכם את המקום!
אני באמצע House of Leaves והוא פאקינג קריפי.
רמת המהומה בבית, לאחר שהבאתי מהחנות כ-5 ארגזים של סטאף: כמעט שבע. בניסיון לצמצם לעבר ארבע, שזוהי רמת מהומת הרקע הסטנדרטית, התחלתי לסדר. כלומר לשים דברים במקום, ואם אין להם, אז למצוא כזה. זוהי חוויה מזעזעת שאני לא מאחל לאף אחד.