פרק 48 – התקלויות אקראיות, לא קרבות אקראיים

על כתפי גמדים הוא פודקאסט שבועי, בו אורי ליפשיץ וערן אבירם מדברים על משחקי ושחקני תפקידים, מתמקדים מדי פרק בנושא מסויים או במייל שקיבלנו.

לחצו להאזנה לפרק הנוכחי: 

[audio:http://pod.icast.co.il/8ed9dd39-8294-4d19-93fe-ab6a12e56968.icast.mp3]

(לחצו כאן בכפתור ימני כדי להוריד את הקובץ).

כתובתנו למשלוח מיילים: gamadim@roleplay.co.il. שלחו לנו מחשבות משלכם על מה שאמרנו, דברים מעניינים שקרו במשחקכם, או נושאים שמעניינים אתכם. 
עקבו אחרינו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או בעמוד הגוגל+ שלנו.
הרשמה לפרקים עתידיים דרך iTunes או iCast. (ניתן להירשם גם ב-RSS)

 

הנושא הפעם: איתי ליבנה מציע להשתמש בטבלת ההתקלויות האקראיות כבסיס לסיפורים מעניינים, ולא רק כרשימת משתתפים בקרב.
אנחנו סוג-של ממשיכים את פרק 47, מרחקים ומסעות, אז לכו לשמוע אותו קודם. or don't, I don't mind.

1:21 איתי ליבנה
שלח והציע:

הצעה לנושא לפרק! בנושא "היתקלויות אקראיות, לא קרבות אקראיים", שדן בנושא המוכר לכל שחקן מו"ד, טבלת ההתקלויות האקראיות. בהרבה משחקים אנשים פשוט מגלגלים מדי פעם בטבלה, מקבלים מפלצת אקראית וגורמים לה להלחם בקבוצה. 
לדעתי אנשים מפספסים כאן קטע חשוב שיכול להעשיר את המשחק. הרבה מההתקלויות בטבלה לא חיוביות להיות קרביות. אם, למשל, הטבלה אומרת "ציפור ענקית", אולי הדמויות מגלות את הקן של הציפור ולא את הציפור עצמה, וצריכות להחליט מה לעשות עם הביצים הענקיות שהן מוצאות בפנים. הרעיון לדיון הוא העלאת מחשבות איך לוודא שהתקלויות אקראיות ממלאות את התפקיד שלהן, כלומר להעשיר את עולם המשחק ולגרום לו להרגיש רחב יותר, ולאו דווקא ממוקד במשעי הדמויות. ברוב המשחקים, הטבלה היא בעיקר תירוץ לגלגל קצת קוביות בקרב שהוא, טוב, אקראי.
בינתיים, אני פשוט אמשיך להנות מהפודקסט. ישר כוח! (או חסן או זרז אם זו התכונה העיקרית שלכם… אולי תבנ?) 

4:22 רמז מטרים
רמז מטרים, מלשון "טרם", אות לבאות. לרמוז לקראת מה שיקרה בהרפתקה, כדי לשתול קו מחשבה מסויים.
להשתמש בהתקלות כדי ליצור אווירה.
אורי אוהב לקשר בין התקלות שיצא באקראי, לעלילה שעתידה לקרות.

8:05 להעשיר את העולם
במשחק בסגנון ארגז חול (עליו פורט כאן), התקלות אקראית משמשת כדי לתת תחושה שקיים עולם גדול מלבד השחקנים, בדיוק ההיפך מגיבוש אווירה לעלילה האישית שלהן. מזכיר לכם גם את פרק 22, מה עושים כשהחבורה לא עושה מה שציפית שתעשה, שעוסק גם הוא בהבדלה החשובה בין סגנון ארגז חול לסגנון מוסלל, ובהשלכות של זה על האופן בו מנחה מפרש ומשתמש, למשל, בהתקלויות אקראיות.
ההצעה לגובלינים שמשתמשים במטבעות גמדיים עתיקים היא לא המצאה שלי, אלא מהשממות המערביות, אחת ההשראות הגדולות ביותר שלי לסגנון ארגז חול.
גם בעולם ארגז חול אין "סתם גובלינים", כי מלכתחילה נקבע עבורם שהם מספקים פיסות אווירה.
אורי חוזר לדבריו מקודם, ומוסיף שלא חייבים לחבר התקלות אקראית לעלילה הנוכחית של הדמויות, אפשר גם להשתמש בה כדי להעשיר את ה-"עלילה" של העולם, so to speak.

14:26 שתילת זרעים
כשהתרחשה התקלות אקראית מעניינת, גם אם אין לה ישום כרגע, המנחה רושם לעצמו שזה קרה, ומתישהו בעתיד, כשהמשחק מתקשה להתקדם או מכל סיבה טובה אחרת, הוא יכול לשלוף את הנקודה ההיא ולהפוך אותה למרכזית, בין אם בשביל להעשיר את העולם או כמניע עלילתי.
זהו שימוש ב-retcon, כדי לגרום לאשליה שמלכתחילה דברים היו מתוכננים.

20:43 תרומתם של השחקנים לסיפור המשותף
אצלנו בשולחן השחקנים מוזמנים לתרום ליצירת פרטים בעולם. הם מוזמנים להצהיר קביעות עובדתיות, בין אם באופן עקיף ("אני שמעתי ש…") או כהצהרה ממש. השחקן מצהיר, מסתכל עלי, אני מהנהן (כי למרות שכולנו בונים ביחד, אני הרי האחראי הסופי, בעל החזון המוביל), וממשיכים.
יין במהדורה מוגבלת לעובדי פאיזו, Goblin Fire Red.

22:05 בניית טבלת ההתקלויות
במקום לתכנן רשימת מפלצות (מתוך המחשבה, מהם קרבות מעניינים), לתכנן רשימת אירועים.
"הסערה" של שייקספיר, לדרגות 4-6…
טבלאות התקלויות מוכנות מראש של פאת'פיינדר. לחילופין, האמא של כל טבלאות ההתקלויות עבור שיטות מבוססות ק20.
גם בשבוע שעבר קישרתי ל-PDF של "פיסות פרא", מגוון קטעי תיאור (ופוטנציאלית, קרבות) עבור מגוון איזורים. יש להם גם עבור מבוכים, ודברים מעניינים נוספים.
אורי חושב ליצור שתי טבלאות נפרדות: טבלת יצורים, וטבלת פעילויות, כדי לראות מה הם עושים כשפוגשים בהם. אמר, ועשה: הנה טבלת ההתקלויות האקראיות שאולי לא כוללת קרב.

29:37 יצירת תחושה של מסע
הרפתקת מסע אינה רק אוסף של התקלויות אקראיות. אם הסיפור שלך הוא מסע, אז הוא קודם כל סיפור – כזה שצריך מניע, אירועים שרלוונטיים לעלילה, וכו'.

31:35 מחשבות אחרונות
הסטריפ של Order of the Stick
הפודקאסט Happy Jacks

2 Comments on “פרק 48 – התקלויות אקראיות, לא קרבות אקראיים

  1. כמדריך חוגים – במשך שנים טבלאות של היתקלויות אקראיות היוו את הלחם והמים שלי. יש 6 קבוצות בשבוע ואנחנו כבר לא זוכרים מה קרה בעלילה ? גלגול אקראי והופ – התקלות אקראית.

    אבל אני חייב לציין שדווקא כאן, איפה שלא היה שום תדריך ושום עלילה כתובה מראש, אלא רק מפלצות שנועדו לתגבר את נקודות הניסיון של השחקנים והדמויות – בעיקר כאן אלימות כמעט ולעולם לא הייתה הפתרון הראשוני של הגיבורים.

    סתם דוגמאות ממה שאני זוכר (הכנתי לעצמי טבלת מפלצות משוטטות במהדורה 3.5 גם מאוגדני המפלצות 2-5, אז אם את חלק מהמפלצות לא זכיתם להכיר… לא נורא – בפאת'פיינדר הכל יותר טוב בכל מקרה):

    א. קבוצת אנשי-יאק (Yakfolk) מרשעת עם העבד הג'אן שלהם (Jann) מחפשת היכן ברחו שני עבדים ששייכים להם. יש להם את מלוא האינטרסים לתפוס את הגיבורים ולמכור אותם לעבדות – אבל הם לא רוצים להעריך שלא נכונה את הדמויות ולכן חוץ משיחה מתנשאת וגועלית מצד סוחרי העבדים המפחידים, לא יצאה אלימות מהמקרה.

    ב. דרקון קריסטל אשר נשבע להגן על מעיין קסום שנמצא בארץ תת קרקעית, אך לא פוסל גם את הסביבה מעל הקרקע בין ההרים בתוך הסביבה השמורה שלו. מצד שני, הוא מבין ומקבל הסברים על כך שיצורים מסוימים לא ידעו בכלל שיש מתחת לאדמה מעיין קסם, ולכן אין שום סיבה לשוש לכל קרב סתם ככה, מה שמשאיר בעיקר שיחה עם דרקון פאראנואיד שבעיקר משוחח עם הגיבורים להיות מה הם יודעים, וכשהוא מבין שהם אינם יודעים דבר, הוא קצר רוח לסיים את השיחה.

    ג. זוג זדים (טיפלינגס) נוכלים שלמרות שאביר הקודש מזהה אותם כמרושעים, הם בעיקר עסוקים בלריב מי הבוס ביניהם, כי אחד מהם יותר חזק בקרבות באופן משמעותי, והשני הרבה הוא זה שזכותו מותר להם לישון בפונדקים כי הוא הרבה יותר חברותי. שני הזדים היו פעם חברים הכי טובים ואפילו היו שודדים יחד שיירות סחר, אבל מאז שאחד מהם התעסק עם אחותו של האחר, הם בעיקר תקועים בעבודה משותפת ולא סובלים אחד את השני. הגיבורים מבחינים שאם יהיה קרב עוד מעט, זה יהיה בין השניים ולא בינם לבין הזדים.

    ד. אורקים, קבל עם ועדה, שנפלה להם העגלה לתהום והם עומדים בסמוך אליה מתוסכלים ומפוחדים שהצ'יף יעניש אותם על כל אובדן כלי הנשק שהיו בה, כולל כידון מכושף שאמור לחזור למי שמשליך אותו ישר ליד, והוא הנשק האהוב עלי בן של הצ'יף. מה שהאורקים והחבורה לא יודעים, היא שהעגלה נפלה על כניסת מאורה של אתין דו-ראשי מבהיל, והוא מצא את כלי הנשק – ומבחינתו, Finder's keeper.

    ה. קצת תבניות כדי לעשות את הכול מעניין ! רוח רפאים של דוב אימים שמיימי, שזומן על ידי כוהן של אלי הטוב לשמור על מקדש עתיק, אך במהלך השנים הפך להיות יותר ויותר "דוב רגיל" בהתנהגות שלו, אכל מכוורות של דבורים את הדבש, הוציא דגים מהמים בנהר לאכילה – למרות שמכיוון שהוא שמיימי הוא לא היה זקוק לכך כלל, אך שעמם לו – ובזמן שהוא חיפש אוכל – פשטו על המקדש ובזזו אותו, ולא רק זאת – גם השאירו גרגירי תרעלה שמפזרים נבגים רעילים אם הם נחשפים לאור. הדוב חזר הביתה, נבהל והתנהג בפאניקה לראות את המקדש הרוס ובזוז, אך באור יום התפזרו הנבגים והוא הורעל ומת. רוח הרפאים שלו חזרה לרדוף את המקום כעונש.

  2. ניטפיקינג כי אני חייב: ההתקלות האקראית שמוזכרת תדירות ב-HJ גרמה למוות של דמות שחקן, שהייתה אמורה להינשא לדמות שחקן אחרת. זאת לא הייתה סתם חטיפה.
    השחקן שהדמות שלו נהרגה אחר כך גלגל דמות חדשה – אח שלה.
    בסוף ההרפתקה הם לכדו את מנהיג נוגשי העבדים בכל המדינה/טריטוריה/משהו ועמדו בפני הברירה האם להרוג אותו והיה שם עוד סיפור סביב זה.
    אז יוצא שאת הסיפור הם מביאים גם בתור דוגמה להתקלות אקראית, גם עבור מוות של דמויות וגם עבור איך לא להסליל את השחקנים.

השארת תגובה