עד שיבוא מישהו ויכתוב הרפתקאות כנס במקומי (אהמ, קוראים, אהמ!), אני ממשיך לכתוב את ההרפתקאות הרשמיות של כנסי דרקון. ולמרות שאני עדיין חושב שתקווה בתיבה היא לא פחות מהברקה, ויום אחד תהפוך להרפתקה בקנה מידה מלא, אני חושב שאני מחבב את שני הטיזרים הבאים יותר משאר המשחקים שהיו עד היום…
אחרי מה שכתב ספקטקולר, המגיב הראשון לפוסט הקודם, ישבתי וחשבתי. בדרך כלל, נורא לא מעניין אותי לקרוא תיאורי משחקים או דמויות של שחקנים אחרים, כי כל מה שמעניין במשחקי תפקידים זה שזה קורה לך. אבל, כאמור, ישבתי וחשבתי על זה עוד, כי הרי כמי שכותב לאינטרנט כבר המון זמן, הלקח…
(באינטרפרטציה מקומית) הכוהן המלומד אני מתקיף אותו מיד הקובולד הישן אני מתקיף אותו גם כן סוחר בן-מחצית, שהציע לי לקנות את מרכולתו מתקיף אותו מתקיף אותו מתקיף אותו תראו לי גמד ביחד או לבד שיושב במסבאה כל היום שותה לשוכרה את הנשק הקסום שלי החדרתי בקלות לכל אורכו מתקיף אותו…
כבר חודש ומשהו שאין לי חנות, ונראה שאני עסוק יותר מתמיד. אני לא מבין את זה. יש חברה, ושתי קבוצות משחק, ופאה, ופודקאסט, ועריכה, ופרויקט כתיבה, וכנס, ונראה שאני לא מספיק לעשות אף אחד מהם, ודווקא לא בגלל שאני מעדכן כל הזמן בפייסבוק, כי אני לא מעדכן כל כך הרבה…
היום, בעודי צופה בעוד פרק נפלא של QI, נגמר המקום על ההארדיסק שלי. עיקמתי את אפי, והחלטתי לעשות מה שכבר הרבה זמן עלי לעשות: למחוק את Age of Conan. הוא לא כיף, ואני לא ממש נהנה לשחק בו. חבל, כי יש בו הרבה שאני אוהב, והייתי שמח לראות את המקומות…
