לאחרונה אני מאזין לפודקאסט Fear the Boot (הזכור לטובה כהשראה למשחק לשחק את כריס), ואחרי עשרה-עשרים פרקים, אני יכול להמליץ עליו בחום. החבר"ה סימפטיים ומשעשעים, לא תופסים את עצמם ברצינות רבה מדי, ומצליחים למצוא כל שבוע נושא מ"ת שראוי לדבר עליו, החל משחקנים המגלמים דב"שים כשהד"ש לא בסביבה, וכלה בשאלה איך לטפל במסעות ארוכים באופן מעניין. הם גם נכנסים לדיונים מעוררי מחשבה, וכמעט מכל פרק אני יוצא עם "הממ, נחמד, נחמד, הלוואי שאצליח לזכור את זה כדי ליישם מתישהו".
התחלתי לחפש פודקאסטי מ"ת נוספים, מתוך תקווה להיחשף לעוד דברים מעניינים, ומסתבר שהתאכזבתי; "מסתבר", כי לא הנחתי בכלל ש-Fear the Boot הוא כזה מוצלח יחסית לאחרים, חשבתי שהוא די סטנדרטי. המנחים ב-All Games Considered עולים לי על העצבים, ואלו של Reckless Dice הם לא כריזמטיים במיוחד, וקצת מתקשים להגיע לנקודה. אבל זהו האחרון הינו בכל זאת פודקאסט על וורהאמר פנטזי, השיטה החביבה עלי לאחרונה, והוא בכל זאת רק התחיל לפני איזה שבועיים, אז אני נותן לו הזדמנויות נוספות להרשים אותי.
וכך קרה שהקשבתי לפרק בונוס שהוציאו, מסוג Actual play, כלומר הקלטה של משחק חי, ואכן, התרשמתי – התרשמתי מספיק בשביל למרוט את שערות ראשי ולגזום את אצבעותי עם מסור חלוד. התרשמתי מספיק כדי להבעיר את המחשב ולהקליד בעוד עורי בוער מעל ידי. התרשמתי מספיק בשביל לתקוע ק12 מכוסה בנמלים בתוך אוזניי וללחוץ עד שעיני מדממות החוצה אויאלוהים.
ובכן, טוב, למעשה מדובר בשה"מ שעושה המון טעויות אז ייתכן שאני מעט מגזים. אבל זה הרגיז אותי נורא!
לכן, להלן, ניתוח מדוקדק של כל הכשלים, החל מתקלות הנחיה מחרידות וכלה בשגיאות מכאניקה נוראיות, כולל הצעות לשיפור והערות כלליות. ההקלטה ארוכה למדי, כמעט שעתיים, ולא אמליץ להקשיב לה סתם כך, אבל כן כדאי לשמוע לפחות את הרבע שעה הראשונה תוך כדי קריאת הביקורת הזו, גם כדי לקבל רושם, וגם כי חלק נכבד מהתקלות מתרחשות עם תחילת הפגישה, שזהו אחד הרגעים הרגישים ביותר. כמו כן, אני נותן התייחסויות לדקות מסוימות פה ושם.
