1. היכנס למטבח ושאל את עצמך מה בעצם אתה עושה שם.
2. היזכר.
3. בעודך מתכופף, פתח את ארון הסירים שמתחת לכיור. תור בעיניך אחר מחבת קטן. לא מצאת. תור שוב. לא מצאת. תור שוב.
4. מצאת, אבל הוא מאחור. שלח את ידך בין צינורות הניקוז אל תוך חלל התא, חטט בעדינות מעבר לערימת סירים, ומשוך את המחבת דרך כל המהומה הזאת בעודך משתדל שלא להכות בצינורות וכך לגרום לאסון שאין שני לו.
5. שים את המחבת על האש והדלק את הגז. אומנם זה מוקדם מדי, אך בכך תיזכר רק בשלב שמונה.
6. שפוך מעט שמן אל תוך המחבת, ובעודך עושה זאת, הפרז בפרשנותך למושג "מעט". נסה שיהיה לפחות קצת שמן על המחבת לפני שאתה מחליט שזה המון ולא יהיה טוב לחביתה.
7. פתח את דלת המקרר והוצא ממנה ביצה, צנצנת מיונית, חצי נקניק קבנוס, ובמידה ויש, גם בצל ירוק קטן. שני המצרכים האחרונים הם בזכות המלצה שקיבלת טרם תחילת ההכנות, אחרת לא היית חושב על זה בחיים. הוצא גם פיתה מהפריזר.
8. גש אל הכיור והורד כוס ממדף הכוסות. היזכר שהמחבת דולק כבר חצי דקה לפחות בלי שום סיבה מוצלחת, והוא בטח כבר רותח. פתח את קליפת הביצה במיומנות עילאית אל תוך הכוס, ערבב, ושפוך את התוצרת אל תוך המחבת. הכנס את הפיתה אל המיקורגל, הפשר לדקה וחצי.
9. הבט בהשחמה המיידית של קצוות הנוזל והיזכר, מאוחר מדי, שברמת החום שנמצאת במחבת הביצה תהפוך לחביתה תוך רגע, ולא ישאר לך זמן לשים את המצרכים האחרים שהוצאת. חתוך את הנקניק בזריזות, שטוף וחתוך גם חלקים נבחרים מהבצל הירוק, וזרוק את הכל לחביתה.
10. פתח את הפיתה ומרח מיונית בפנים. גש אל המקרר מסיבה לא ברורה, פתח אותו, שאל את עצמך למה ניגשת למקרר, וחזור אל הכיור. הכנס את ידך אל תוך הפיתה והיזכר רק מאוחר מדי שרק לפני שניה כבר מרחת אותה. שטוף את היד.
11. הבט בחביתה בזמן שהיא עושה "פסססס". בשלב מסויים הפוך אותה. כן, שני קבנוסים נפלו, תפעל את זה בעצמך.
12. היזכר שכדאי להכין חביתות על אש נמוכה, והורד את האש למרות שכבר בכל מקרה עוד שניה אתה מסיים.
13. בסוף התהליך, הרם את החביתה באופן מגושם מעט עם מזלג שגודלו כשל כפית, ודחוף אותה לתוך הפיתה. שא עימך את הפיתה פלוס חביתה אל חדר המחשב, על מנת לספר לעולם על תהליך היצירה המפרך.
14. כתוב מסמך זה.
15. גש למטבח ושטוף את הנזק שעשית, יא עקום!
