(הראיון הבא נעשה לפני כמה שבועות בשביל פרויקט משחקי תפקידים שעדיין לא קם, אבל הוא הולך ומאבד אקטואליות בעוד הפרויקט, כאמור, עדיין לא קם, אז אני מפרסם אותו כאן בטרם יתפוגג כליל אל האתר)
כמו שיודע כל הרפתקן, הדרך היחידה לעלות דרגות היא להתאמן. ולהרוג מפלצות, אבל בואו נתמקד בלהתאמן. זיו וויטיס יודע זאת היטב: כבר כמה שנים שהוא מנסה להתברג לתוך תחרות RPG Superstar, התחרות השנתית הבולטת בימינו בתחום משחקי התפקידים. צור פיסת תוכן חדשה ל-Pathfinder, תוכיח שאתה מבין בשיטה, יודע להתנסח ויש לך רעיונות טובים, ואחרי כמה שלבי סינון של משימות כתיבה יותר ויותר מפרכות, אולי תזכה במקום הראשון ובזכות להוציא הרפתקה משלך דרך חברת פאיזו.
השנה הצליח זיו לעבור את המשוכה הראשונה, וכך, במובנים מסויימים, לעלות סוף סוף דרגה. החפץ הקסום שלו, הינומה מרובת שכבות, התקבל לרשימת 32 החפצים של השלב הראשון, ואחרי ההצבעה, שנערכת בימים אלו, ייתכן שימשיך גם לשלב הבא. עזרתי קצת לזיו עם אחת ההגשות שלו, אז באותה הזדמנות, כבר דיברנו קצת על התחרות, שלא מוכרת מספיק בארץ.
לאחרונה עלית שלב בתחרות ה-RPG Superstar, ובכך נעשית הישראלי הראשון אי פעם מעולם (שאני יודע עליו) שהגיע לשלב הזה בתחרות. בקצרה, מהי בעצם התחרות הזו, למי היא פונה, ולמה הכי שווה בעולם להשתתף בה?
במבנה, התחרות מאוד פשוטה: זו תחרות בחמישה שלבים, שמתחילה ב"כתוב חפץ קסם," והולך ועולה בקנה-מידה עד שמגיעים ל"כתוב הצעה למודול הרפתקה." הייחוד של התחרות הזו הוא, שהיא מוכוונת למצוא פרילנסרים חדשים לחברת פאיזו – והמתמודד שכותב את ההצעה הזוכה אכן הולך, כותב את ההרפתקה, ופאיזו עורכת ומפרסמת.
מה שזה אומר הוא ש-RPG Superstar הוא תחרות שבו יצירתיות היא בהחלט כלי קריטי, אבל מקצועיות היא קריטית אפילו יותר. החומר שכותבים לתחרות חייב להיות הדוק באלף ואחת דרכים – הוא חייב לעמוד במכסות מילים נוקשות; חייב להסתדר מצויין עם שלל המכניקה של פאת'פינדר ועם עולם המערכה גולאריון; חייב להיות מוגדר היטב בצורה שלא דורשת אלתור או שיקול-דעת עודף מצד המנחה; ועוד ועוד ועוד. לדעתי, התובענות המקצועית הזו הוא מה שמעלה את התחרות לרמה כל כך גבוהה – והרמה הגבוהה מבטיחה את הפופולריות שלו ואת ההתלהבות סביבו. כל שנה מחדש, יש מתמודדים מוצלחים ויצירתיים, ושופטים נהדרים שמסוגלים לרדת לפרטי פרטים, לנתח לעומק כל אחד מההגשות, ולתת לקהל תחושה ש,הנה, ככה כותבים חומר למו"ד.
למה להשתתף? שלוש סיבות:
1. הביקורת. הו, הביקורת. כל הגשה שמוצגת במסגרת התחרות מוצמדת לחוות-הדעת של צוות שופטים נפלא ורהוט, שמפרקים את ההגשה לחלקים הכי קטנים ובוחנים כל אחד מהם. אחרי זה, מגיעה כל שאר הקהילה – שתמשיך את הניתוח והויכוח, יטענו בעד ונגד, וידסקסו את הנושא עד דק. גם ההגשות הראשוניות שלא נכנסות לתחרות, מקבלות גם הן תשומת-לב וביקורת. מגיע השלב שבו זה כבר אוברקיל, אבל זה לא משנה – כשאתה רואה ניתוח כל כך מעמיק של כל כך הרבה חומר, אתה לומד המון ומפתח את היכולת לבקר את הכתיבה שלך בעצמך.
2. הקהילה. נדיר למצוא קהילת אינטרנט כל כך משקיענית, כל כך תומכת, כל כך מתלהבת וחיובית, כמו הקהילה שמתאספת סביב התחרות הזו. כולם רוצים להתחרות, כמובן – אבל גם כולם רוצים לעזור לכולם. אני חושב שהמטרה המשותפת היא חלק מזה. והשופטים עוזרים מאוד להנחות את הטון הידידותי והתומך – הם נעים בין הפצרות למצוינות לבין תזכורות ש"כל מי שמשתתף מנצח"; הם חוזרים אחרי הסינון הראשוני כדי לתת ביקורת לכל מי שמבקש עזרה עם ההגשה שלו; הם משתפים את הקהילה בשיקולים ובפרטי ארגון התחרות בצורה ישירה ושקופה. אני אישית מרגיש עכשיו מאוד את התמיכה הקהילתית – המון מהתגובות לפריט שלי היו בסגנון "איזה כיף, כולנו מכירים אותך וכיף לראות אושיית קהילה בפנים." עד אז אני בכלל לא ידעתי שאני אושייה…
3. כדי לזכות. כן, גם זה. זה אתגר נהדר ויוצא דופן. למי שמתעניין בכתיבה למשחקי תפקידים, זו הזדמנות ממש ייחודית בשביל כותב בלי ניסיון לזכות לפרסום וביקורת מקצועית. וחוץ מכל זה – זה פשוט כיף!
מתי למדת על התחרות, והחלטת להשתתף לראשונה? האם השתתפת בתחרויות דומות לפני או אחרי כן, או שניסית לפרסם תוכן מ"ת משלך בדרך אחרת?
למעשה, לא השתתפתי בתחרויות; ארגנתי אותן.
לזמן-מה, ארגנתי כמה תחרויות כתיבת תוכן בשביל העמותה. ההיענות היתה מצומצמת, למרות שבהחלט היה כיף! קיום התחרויות העלה כמה שיחות בנושא, ואני מדי פעם הייתי בודק איזה מין תחרויות מקיימים "שם בחו"ל," ובאיזהשהו שלב הגעתי מהשיחות האלו ל-RPG Superstar.
ההבדל בין התחרויות הקטנות שלי לבין Superstar הם הבדלים של שמיים וארץ. התחרויות שאני הרצתי, קל לשער, קרובות הרבה יותר לתחומי העניין שלי ולסגנון המשחק שאני נהנה ממנו. אבל המקצועיות, ההיקף, והאיכות של Superstar שבו אותי. נתקלתי באתר התחרות בדיוק לסיבוב הגמר של 2009; סימנתי לעצמי תזכורת לסוף השנה, כדי לוודא שאני אדע מתי לחפש את התחרות הבאה.
אבל באופן כללי יותר, פרסום תוכן מ"ת הוא לא תחביב שלי. אפילו קריאת תוכן מ"ת הוא לא תחביב שלי. משחקי תפקידים תמיד נראו לי כמו משהו מאוד אישי – הכי קל לעבוד ישירות עם השחקנים שלך, עם רעיונות משלך והרפתקות משלך. אני עדיין חושב ככה – התחרות למעשה בדיוק מבליטה כמה קשה לכתוב חומר משחק כשאתה מכוון לקהל רחב. אבל התחרות מציבה את זה כאתגר מרגש – וזה כבר שובה את תשומת ליבי.
האם העובדה שהתחרות עוסקת דווקא ב-Pathfinder עושה אותה מעניינת\מאתגרת יותר? כשיטה מורכבת למדי, עם מללללאאאא חוקים וספרי הרחבה. וכמובן, עם קהל משתתפים פוטנציאלי גדול מאוד, עקב הפופולריות שלה.
כן, וכן, ובהחלט.
אני לא חושב שהתחרות הזו היתה מסוגלת להתקיים שלא ב-Pathfinder או שיטה דומה. היכולת להתמודד עם חוקים רבים ומפותלים היא מרכיב קריטי בתחרות – ובלי מכניקה עניפה, התחרות היתה נופלת לרמת "אני אישית חושב ש-א' יותר מגניב מ-ב'," ונהיית מעניינת הרבה פחות. אפשר לעשות הרבה תחרויות נהדרות בשיטות אחרות – אבל הקסם שיש ל-Superstar בשבילי, המאמץ למפות ניסים ונפלאות למכניקה ריאלית, יכולה להתקיים רק עם מכניקה שמתאימה לצורך הזה.
בנוסף, כמו שאתה מציין, התחרות לא היתה מגיעה לשום מקום בלי קהל גדול מספיק כדי להציע מתמודדים חדשים ונלהבים כל שנה. יש לתחרות השתתפות מרשימה מאוד, שהייתי מעריך באיזור ה-700-1000 איש השנה – אבל מתוך כל ההגשות האלו, רובן המוחלט נוטה להיות בינוני ומטה. השופטים לא מסתירים שבשנה טיפוסית, הם דוחים כמעט על הסף הכל חוץ מ-70-80 הגשות. (בעיני המספרים האלו מאוד טיפוסיים לכל תחרות יצירתית שהיא.) כדי לצפות למספר גבוה של מתמודדים מוצלחים, אכן צריך הרבה מאוד פופולריות – ולפאת'פינדר יש. אולי בזכות זה שהם מארגנים תחרויות מגניבות ומושכות-קהל P:
איזה הגשות הצעת בתחרויות הקודמות? מה הגשת הפעם, ומה אתה מתכנן לשלבים הבאים בתחרות?
ההגשה הראשונית היא תמיד חפץ קסם – זו משימה קצרה, אבל המארגנים רואים אותה כמייצגת היטב מגוון של יכולות. אפשר לתת לפריט-קסם הרבה "fluff" ותמה, אבל הוא גם חייב להיות מאוזן היטב, מתומחר היטב, מתאים לפורמט הייעודי… וכשאתה מנסה לכתוב חפץ קסם שעושה משהו יוצא דופן, ולא סתם מספק לחש קבוע, אז אתה חייב גם להיות טוב במכניקות שאתה משחק איתן.
אני גם אקדים ואומר ש-RPG Superstar מחפש פריטי קסם מסוג מאוד ספציפי – או אולי יותר נכון להגיד, יש הרבה מאוד סוגים של פריטי קסם שאותם התחרות אינה מחפשת. הצצה קטנה לשני הקישורים הנ"ל תספיק לתחושה כללית; קריאה מעמיקה יותר ואתם כבר מוכנים כמעט להגיש בעצמכם…
את ההגשות השונות שלי אני אתמצת מאוד, ואתן לפריטים (ולביקורת) לדבר בעד עצמם:
ההגשה הראשונה שלי היתה "מטבע הדדיות," שנותן לך להטיל דרישה על מי שאתה מעביר לו את המטבע – אבל אז הוא יכול להטיל דרישה עליך בחזרה. ראיתי אותו כהזדמנות ליצור סיטואציות "עסקה עם השטן," שבו אתה מקבל משהו עכשיו ומשלם על זה ביוקר אחר כך. (תגובות השופטים)
בשנה שעברה הגשתי כלי-פריצה מכושפים, שבפירוק מלכודת מזמנים רוחות של קורבנות קודמים. הרוחות משתלטות בשבילך על המלכודת, ומושכים לתוכה אויבים. (תגובות השופטים)
והשנה, כתבתי פריט אשליות מגניב. תקראו, תקראו. (התרגום המדויק לעברית יוצא משהו כמו "הינומה מרובת-שכבות," שלא בדיוק מצלצל היטב. אני מזיע מספיק על שמות מוצלחים באנגלית; רחמים, יהודים טובים.)
לגבי ההגשות הבאות שלי – ואפילו זו הנוכחית – אני לא יכול לדבר כרגע. חלק מהתחרות היא שההגשות שלי חייבות לדבר בעד עצמן; אסור לי להרחיב עליהן או להסביר לגביהן כלום עד סוף ההצבעה.
כן מותר לי לומר שעכשיו אנחנו בסבב השני של התחרות, והמטלה היא לכתוב ארכטיפ – כלומר, עיבוד של אחד מהמקצועות הקיימים במשחק, כדי לשנות אותו קצת ולתת לו "טעם" ומיקוד קצת שונים. בנוסף, כל הארכטיפים חייבים להיות מתאימים לממלכות הנהר של עולם המערכה גולאריון. ו-היי! אני כתבתי אחד, והוא נמצא ממש כאן, ואם לחלוטין במקרה אתם קוראים אותו ומחליטים שאתם מחבבים אותו כמעה יותר מחלק מההגשות האחרות – אזי, נו, במקרה כזה, אני לחלוטין לא אתנגד אם תצביעו בעבורי באתר התחרות!
מה אתה משחק ביום-יום, אם בכלל? ומה אתה מעדיף, מנחה או שחקן? האם העובדה שאתה מכיר את החוקים היטב, משליכה על ההעדפה הזו איכשהו?
לצערי, יוצא לי לשחק מעט מאוד מחוץ לכנסים (וגם לאלו אני פחות ופחות מצליח להגיע). המשחקים שאני הכי אוהב הם פארנויה (הו, פארנויה!) ו-Primetime Adventures – שניהם שונים בתכלית מפאת'פינדר. את פארנויה אני אוהב בשביל ההומור, הממזרות, והאי-גיון; Primetime Adventures נותן לי משחק שממוקד באופן מקסים בדמויות ובעלילה, בצורה שרוב שיטות המשחק לא באמת מעודדות בלי מאמץ עצום של הקבוצה.
באופן כללי, אני מעדיף להריץ במשחקים חד-פעמיים, ולשחק במשחקים שהם יותר ארוכי-טווח. חד"פים יכולים להיות הימור, אז אם אני מריץ אני יודע שאני במשחק שמעניין אותי. בקמפיינים, לעומת זאת, נורא כיף להכנס לדמות ולהתפתח לאורך זמן. מה חבל שלא ממש הצלחתי להחזיק מעמד בקמפיין כבר הרבה מאוד זמן…
בנוגע לחוקים, טוב, אולי כדאי שבשלב זה או אחר אני אציין: אני לא מכיר את החוקים היטב. אני, איך אני אגיד את זה, לא שיחקתי פאת'פינדר בחיי.
אז למה אתה מנסה להשתתף? האם אתה מנסה להיכנס ככה לתעשיה? האם אתה פשוט נהנה להתעסק עם החוקים?
כי התחרות מרתקת אותי. איך אני אסביר את זה – לשחק עם השיטה, לא במיוחד מעניין אותי. (לא שהייתי מתנגד, ובוודאי שהייתי נהנה, אבל גם יש הרבה, הרבה שיטות וסגנונות שכנראה הייתי מעדיף קודם.) אבל לנסות לכתוב ולעצב בתוך השיטה – ובמסגרת תחרות, עם משימות ברורות ומעניינות שמקבלים עליהם פידבק – זה, זה ממש ממש כיף.
אני לא מגיע לחלוטין מאפס – מו"ד 3.5 כן שיחקתי קצת, ומעבר לזה, כל חוקי המשחק מתועדים בפרוטרוט ב-PRD (ומידע על המערכה – באתר פאת'פינדר-וויקי, והשלמתי מוצר פה ושם כשעניין אותי משהו). אבל לא – אני לא עובד מתוך היכרות מעמיקה עם המשחק (ואין ספק שזה חיסרון אמיתי במאמץ). כל פעם שיש לי רעיון, אני באמת צריך לחפור ב-PRD ולהבין איזה חוקים רלוונטים ולוודא שאני מודע לכל מה שאני צריך לדעת. אבל בינתיים – זה עובד לי, ואני נהנה!
אתה מוזמן להוסיף כל מחשבה שיש לך בנושאים האלו, כולל למשל התייחסות לעדכון החדש מפאיזו, על שינויים שנעשו בחברה (וחגיגות 10 שנים!)
בעיקר יש לי לומר את זה: אני מכיר את פאיזו כמעט בלעדית מתוך התחרות. אבל מייד התחלתי להעריך אותם על המגוון הרחב של הפרוייקטים יוצאי-הדופן שלהם – ה-Pathfinder Society, שמספק משחקים קלילים ולא-מחייבים שמגיעים לכל העולם; ה-Adventure Paths שלהם, שמקדשים משחקי קמפיין; וכמובן, תחרות RPG Superstar, שפונה בעיקר לאנשים שנהנים להנחות, לכתוב, ולפתח בעצמם. תשומת-לב שכזו למגוון של קהלים שונים היא נהדרת – וקל לראות משלל החובבים שפאיזו עושה כל אחד מאלו בצורה מצויינת ומהנה. אין לי מה להגיד, מלבד: כל הכבוד, והמשיכו כך!
