אני הוא גמד וחפרתי לי בור \ Diggy Diggy Hole

אחי בני המכתשים!
הך הך הך עימי
הרימו קול ומכושים!
שיר שיר שיר מרעים
מטה מטה נעמיק
אוצרות שם בנקיק
יהלומים זהב ועוד
ההר אותם צופן כסוד

בני התהום, הסלע לנו כמו בשר
החושך ביתנו, עמוק בתוככי ההר
עורנו ברזל, עצמותנו פלדה
נחפור בשורשי הרים
שירו חברי עימי!

אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי פרתי בור
אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי לי בור!

אור השמש כאן לא בא
בתוך מכרה עמוק
לא ראינו הלבנה
ירח כה רחוק
מלאו כוסכם פרי אדמה!
מלאו הכרס עד תומה!
נשוב בלילה למצודה
אחרי שיכרות והילולה

בני התהום, האדמה היא לנו אם
בתוכה נולדנו, ובתוכה גם ניקבר
כל העומד מולנו, זהור יזהר!
כמה שלא נחפור ודאי
לא יהיה עמוק מדי!

אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי פרתי בור
אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי לי בור!

בני התהום, הסלע לנו כמו בשר
החושך ביתנו, עמוק בתוככי ההר
עורנו ברזל, עצמותנו פלדה
נחפור בשורשי הרים
שירו חברי עימי!

אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי פרתי בור
אני הוא גמד וחפרתי לי בור
חפרתי פרתי בור
חפרתי לי בור!

טליסמן חדש בעברית

עמדתי על טליסמן אינה סוד – לדעתי רוב משחקי ההרפתקה והפנטזיה טובים ממנו, ורוב האנשים בארץ פשוט לא מכירים אותם – אבל אי אפשר להתכחש למקום העצום שתופס המשחק הזה בתודעה הישראלית בכל הקשור למשחקי לוח, ולכן, אני מברך על התרגום של הגרסה החדשה, הטובה, והאיכותית יותר, ושמחתי להשתתף בתרגום שלה. בקרוב!

10924166_806072869439096_4626727080162459436_o

עלילות עלילון, חלק ג'

בפעם שעברה:
"בוא נעשה קומיקס!"
"אוקי!"
"יאי!"
"אבל זה דורש מלא הכנה מראש!"
"בוא נכתוב על זה פוסט!"
"יאי!"

בינתיים אביב סיפרה על קורותיו של וי בריבוע.

כשהתברר שאנחנו עומדים לעשות וובקומיקס גיימרי חדש, כזה שפונה לקהל של שחקני מחשב, לוח ותפקידים, ישבנו ועשינו חושבים. היה לנו ברור שאנחנו רוצים המשך רוחני לוי בריבוע, שילוב של סטריפים אקטואליים וסיפור מתמשך עם דמויות משעשעות. עכשיו רק צריך להחליט מהו הסיפור הזה, ומי הן הדמויות.

העלנו ופסלנו די הרבה רעיונות, למשל "מה מתרחש בחברת עיצוב משחקים", או "שני חבר'ה על ספה" (הי, זה קלישאה כי זה עובד), אבל לא הצלחנו לחשוב על דרך לייחד אותם, או שלא הצלחנו להמציא יותר משלושה סטריפים התואמים לנושא. שלושה סטריפים זה כלל האצבע – אם אין לך לפחות שלושה ישומים לרעיון, הרעיון לא יכול לעבוד בתור מיכל לעוד רעיונות.

אז באיזו נסיעה הביתה באוטובוס ישבתי וחשבתי, הא, היום כשישבנו ודיברנו על הקומיקס, עלו הרבה בדיחות. אבל הן היו על הדברים שאנחנו חווים: על החיים באנגליה, על המשחקים שאנחנו משחקים, על יצירת וובקומיקס, כי זה מה שאנחנו עושים כרגע. כל הדברים האלו שעשעו אותנו, אולי אפשר לעשות מהם וובקומיקס? (חוץ מהאחרון, אנחנו לא רוצים להיות עד כדי כך מטא). אולי בעצם אפשר לעשות וובקומיקס, על אנשים שנמצאים באנגליה ומשחקים במשחקים?

השראה, לא העתקה

אז זה הרעיון שהעלתי בשיחה הבאה שלנו. קומיקס שאינו עלינו, כי אנחנו לא רוצים משהו אוטוביוגרפי וזה גם מרגיש אגואיסטי משהו, אלא כזה ששואב מסגנון החיים והסביבה שלנו. עם דמויות שנוצרו בהשראתנו, אבל לא כדי לייצג אותנו, אלא פשוט בגלל שקל לנו יותר לחשוב על דברים משעשעים עבורן – עולם התוכן שלהן יתבסס על שלנו.

מכאן והלאה, דברים התפתחו די מהר! בדומה למצבנו האקטואלי, הדמויות יהיו כולן ישראלים שעברו ללונדון, כי קל לנו לעשות בדיחות על ציפיות של ישראלי שחי בבריטניה, והמפגש בין התרבויות, במיוחד ברמה הגיימרית. זוג אחד גר כאן כבר שנה, הזוג השני הגיע רק עכשיו, שוב פעם בדומה לחיינו שלנו, וזה מקל עלינו משמעותית להציג את הבדיחות: הישראלים שכבר כאן יכולים להציג דברים לישראלים שרק הגיעו.

מצאנו משהו כמו 30 בדיחות בתוך זמן קצר, החל מרעיונות גסים ועד לקונספטים שאפשר כבר לפתח לסטריפ שלם, ואפילו לא התאמצנו יותר מדי. זה מצוין, כי זה הוכיח שמצאנו מסגרת רעיונית שכיף לנו להשתמש בה, וכיף זה חשוב, כי זה הגורם העיקרי ששומר על התמדה. כזכור מפעם קודמת, להתחיל מיזם זה קל, להתמיד זה קשה; וכשפיתחנו את הדמויות ואת הרקע הרעיוני, הרגשנו שוב שאנחנו בסביבה נוחה, כמו שהרגשנו בזמנו כשהמצאנו סטריפים עם ירון ורועי. יהיה לנו קל להתמיד עם זה.

הדמויות החדשות הן הגזמה קיצונית של מאפייני אישיות שלנו, בפיזור רחב. אני לא רוצה לספיילר יותר מדי, כי חלק מהקטע הוא לגלות אותן עם הזמן, אבל הנה סיכום קצר:
נדב מבוסס עלי, הוא גיק וגיימר שאוהב כל משחק. בת זוגתו (אישתו? עוד לא החלטנו) היא חבצלת, שלומדת לתואר שלושים ושבע אלף, בחורה חדה על גבול האכזרית.
רותם מבוססת על אביב, והיא גיימרית חובבת משחקי תפקידים שמפתחת התמחות במשחקי מחשב, קוספליירית ופאנגירל עזה. בן זוגה הוא גיא, בחור מקצועי ורציני, גיימר של משחקי מחשב וחובב גאדג'טים.

איזה סיפורים נספר עם החבר'ה האלה? מה שבטוח, לא סיפור מתמשך אחד ויחיד. נעשה קשתות סיפוריות, או בדיחות מתמשכות של 5-6 סטריפים, אבל אין לנו "סיפור אחד לספר". אנחנו משתמשים בהם כפלטפורמה לבדיחות, ובניגוד לוי בריבוע, הם יהוו את עיקר הסטריפ, כשמדי פעם נעשה בדיחות אקטואליה.

אה, רגע, שכחנו מהאקטואליה!

ואז נזכרנו באקטואליה

בשלב הזה היה לנו בסיס לסטריפ, ואפילו כבר פיתחנו את הסטריפים הראשונים, החשובים כל כך, כי הם אמורים להציג משהו או שניים על הדמויות, לבנות את הרקע, ובו-בזמן, להיות מצחיקים בפני עצמם. אבל הפורמט שלנו התעלם, בעצם, מ-"סתם" בדיחות אקטואליות, על משחקים או אירועים גיקיים שמתרחשים באותו השבוע. ישבנו ותהינו האם צריך אותן, והחלטנו שכן.

בדיחות אקטואליות הן חשובות מאוד. אנשים חוזרים לסטריפ כדי לראות את הדמויות שהם מכירים עושות דברים משעשעים, אבל אנשים חדשים בדרך כלל נחשפים לסטריפ באמצעות בדיחה אקטואלית כלשהי ששותפה בפייסבוק (או נגנבה והופצה מאות פעמים ברחבי האינטרנט ללא קרדיט הפניה למקור). חוץ מזה, כיף לחשוב על בדיחות אקטואליות, הן נוטות להיות אהבליות אפילו יותר מהרגיל.

אז הנה הלו"ז השבועי שלנו, הצעתי: ביום שני עולה סטריפ אקטואלי, וביום חמישי עולה סטריפ "עלילתי".
"אחלה," אמרה אביב, "אלא שיש לי זמן לעשות רק סטריפ אחד בשבוע."

סטריפ אחד בשבוע

למרות הפצרותי, אביב מסרבת להתפטר מהעבודה הקבועה שלה, ולכן נדרשנו למצוא פתרון ביניים.

מראש פסלתי את ההצעה שנעלה רק פיסת תוכן אחת כל שבוע. אם כל פיסת התוכן שמציג האתר הוא תמונה אחת עם שלושה פאנלים, הוא חייב, לטעמי, להתעדכן יותר מפעם אחת על מנת שירגיש חי. עקב כך, יצרנו תוכנית רב שלבית, שמורכבת בעיקר מזיעה ותקווה.

מדי יום חמישי יעלה הסטריפ – אם יש לנו משהו אקטואלי ומוצלח, אז יעלה אקטואלי. אחרת, יעלה הסטריפ העלילתי הבא. אנחנו יוצרים סטריפים עלילתיים ברקע כל העת, וצוברים מחסנית של סטריפים שבעצם אינם תלויים בתזמון ההעלאה. (כמעט; ממש היום פסלנו סטריפ אחד שמתאים ספציפית לחודשי החורף, אבל הוא צפוי לעלות רק במרץ, וזה כבר יהיה מאוחר מדי).

מדי יום שני יעלה סיכום חוויה משחקית כלשהי, שלי, ולפעמים של אביב. זה יכול להיות מבוסס על כל משחק, כל עוד זה קצר למדי, משעשע, ובאנגלית (הנקודה השלישית תוסבר בהמשך). בעתיד, אנחנו חושבים להעלות סרטוני Let's Play, אולי סטרימינג, כל עוד הכל נעשה באופן מבדר כמובן. בסופו של דבר אנחנו מקווים שהסטריפ יצבור מספיק פופולריות, כדי להצדיק מעבר לשני סטריפים בשבוע.
הסטריפ העברי מתארח באתר הגמדים, כחלק מאתר הגמדים, בו כבר עולה משהו כל יום שני – הפודקאסט. אפילו אם אתה, גולש X ישראלי חביב, בא לאתר הגמדים רק מדי חמישי, רק כדי לראות את הסטריפ, עצם העובדה שהאתר מתעדכן גם מעבר לכך שומרת על התחושה שהוא חי, והתוכן שמוצע בו מהווה, אנחנו מקווים, מספיק אלטרנטיבות שיעניינו אותך (כמו שאנחנו מקווים שחוויות המשחק שלנו יעניינו את הקורא באנגלית). וכעת נסביר למה אין לקומיקס בעברית אתר משלו.

עברית ואנגלית

מהרגע הראשון התמודדנו עם הדואליות שבטבענו – טוב מול רוע! סדר מול תוהו! וגם, הרצון העז לכתוב סטריפ שיפנה בו-זמנית לקהל שנהנה מוי בריבוע ו\או השקיע במימון ההמונים, ולקהל בחו"ל. כי בכנות, כמות העבודה הנדרשת פשוט לא מצדיקה את עצמה עבור קנה המידה שאנחנו צופים שנמשוך בקהל הישראלי. אנחנו מדמיינים עתיד שבו הסטריפ הזה, שלטעמנו הוא ברמה מקצועית (לדעתנו כבר וי בריבוע התבגר לרמה כזו), מממן ומחזיק את עצמו, וזה מחייב שנפנה לקהל קורא האנגלית. אז הסטריפ יהיה בשתי השפות. זה טריקי.

התחלנו עם האנגלית, כי זה יותר ברור ובטוח. למשל, בטוח שיהיה לסטריפ האנגלי אתר משלו, ועמוד פייסבוק משלו. בטוח שלא יהיה בהם עברית, כי קהל קורא אנגלית ירתע מאתר דו-לשוני. חשבנו לכלול את הסטריפ הישראלי בתוך האתר הזה, אבל הרעיון לא מצא חן בעיני, כי גם קהל ישראלי ירתע מאתר דו-לשוני. לכל אחד מגיע שירגישו שמשקיעים בו, שהוא באתר שפונה אליו. חשבנו לפתוח אתר נפרד לגמרי לעברית, אבל זה בתכל'ס אמר להכפיל את כמות העבודה ברמה המנהלתית – להעלות את הסטריפ החדש בכל אתר בנפרד, לכתוב טקסט לפוסטים בשתי השפות, ואחרי שהתקבל רעיון "יום שני הוא סיכום חווית משחק", זה אומר לכתוב מספר פסקאות בשתי השפות, כל שבוע. ואני מזכיר שאביב ואני עושים את זה בזמננו הפנוי, ושאני, שעיקר האחראיות המנהלתית והכתיבה נופלות על כתפי, מתפעל אתר תוכן שלם נפרד בזמן הפנוי הזה. אאאזזזז… לא, זה לא יעבוד.

אחזור על זה בפעם השלישית, זה מספיק חשוב: להתמיד זה קשה. אנחנו צריכים למצוא כמה שיותר דרכים להקל עלינו להתמיד. תוך שמירה על רמה גבוהה, כמובן, כי יש מקומות בהם אנחנו לא מוכנים להקריב איכות. אבל יש כאן גבול מורכב, וצריך לאזן אותו.

ממש בימים האחרונים החלטנו על הפתרון, והוא מיזוג מאמצים. "עד ארבעה שחקנים" יעלה באתר הגמדים, כחלק ממה שהופך בתכל'ס לאתר תוכן מקיף, אבל יזכה גם בדומיין נפרד וב-RSS נפרד, כדי שמי שמעוניין רק בו, יצפה רק בו. Up to Four Players יעלה באתר משלו, עם עמוד פייסבוק משלו, הכל באנגלית.

ב-18 בינואר יתחיל הסטריפ בעברית ובאנגלית, וכבר ביום חמישי שאחריו יתחילו להתעדכן הסטריפים על בסיס שבועי, לפי הלו"ז שניתן מקודם. אם הוא ימצא חן בעיניכם, אנא שקלו להפיץ את הסטריפים החביבים עליכם ברשתות החברתיות, זה חשוב במיוחד בחודשים הראשונים, ובמיוחד לקהל דובר האנגלית, שלא קל לנו להגיע אליו. שיהיה לנו בהצלחה!

שמות שנפסלו

לסיום, בואו נחזור כמה צעדים אחורה: אחרי שנסגרנו על המסגרת הרעיונית של הסטריפ, ישבנו לחשוב על שמות. כרגיל, זה היה מאוד קשה, ובסוף החלטנו על "עד ארבעה שחקנים", כי לדעתנו זה תופס יפה את העובדה שאנחנו מדברים על משחקים, ושיש ארבע דמויות ראשיות. למען הבידור, הנה שמות אחרים שהעלנו, ונפסלו כולם (אם כי חלקם נשארו ברשימה יותר זמן מכפי שהייתם מצפים!):
אין פה חומוס, או באנגלית Land of no Humus
מבוכים ודרכונים
חציית התעלה
אמר אף אחד, אף פעם
תורך
התעשייה הגובלינית
תרבות הפנאי
Engaged for amusement
Critical Brit
הצלחה בריטית, או באנגלית Britical Success
define:game
The play's the thing
תוכן להורדה, או באנגלית DLC

סקירה: משחק ההרפתקה בקלפים של פאת'פיינדר

משחק ההרפתקה בקלפים של פאת'פיינדר, או במקור Pathfinder Adventure Card Game (מכונה בחיבה PACG, פאקג), הוא משחק שזכה לשם מדויק, גם אם לא תמציתי או יצירתי במיוחד, והוא בהחלט מקיים את כל מה ששמו מבטיח. הוא נהדר! נהדר!

למי זה מתאים

בדיוק כמו שמשתמע משמו, זהו משחק הרפתקה – להסתובב בעולם, להילחם במפלצות, להשיג אוצרות, כך שחלק גדול מההנאה נובע מהתקלות בדברים באופן אקראי. עם זאת, יש בו מידה הולמת בהחלט של שיקול דעת, עם די והותר מקום לבצע החלטות משמעותיות – המזל משפיע, אבל לא קובע.

המשחק מתאים ל-1 עד 4 שחקנים (או 6 עם הרחבה), והוא עובד סבבה בסולו. זהו משחק שיתופי, בו כולם מנצחים או מפסידים ביחד. נהוג לשחק אותו עם הקלפים של כולם פתוחים, ולבצע החלטות במשותף. עם זאת, מאחר וכל שחקן מפתח את החפיסה של הדמות שלו באופן עצמאי ולאורך מספר תרחישים, אף אחד לא מכיר את הדמות שלו טוב יותר ממנו – מה שאומר שבקבוצת משחק נורמלית, אפילו אם יש שחקן שמכיר את המשחק בכללותו טוב יותר מהאחרים, הוא יעשה בחוכמה אם לא "יקח פיקוד", כי זה פשוט לא מועיל. השחקנים מחליטים על כיוון פעולה ביחד עבור הקבוצה ונוהגים לתת עצות זה לזה, אבל המשחק מעודד אותם לתת לשחקן להחליט בעצמו מה לעשות עם הדמות שלו.

כל תרחיש אורך בין שעה לשעה וחצי, וכמות השחקנים משפיעה רק במעט, מאחר וכל תרחיש אורך תמיד 30 תורות. ראוי במיוחד לציון שאת המשחק הזה אמורים לשחק כמערכה, שכוללת 30 תרחישים, אבל דורשת רכישת חפיסות הרפתקה מעבר לערכה הראשונה. לטעמנו (אשתי ואני), המחיר הוגן לגמרי, וקיבלנו שעות רבות של הנאה.

 

התמונה עלולה להטעות; הקופסה גדולה למדי.

הרעיון הבסיסי

ראו, גיבורים! הנה מספר חפיסות קלפים, כל אחת מייצגת מיקום מסוים, כגון יער קודר, חוף ים שליו, מבוך קטלני, וכו'. עליכם לעבור ביניהם ולחקור אותם (בכך שאתם חושפים את הקלף העליון ומתמודדים איתו), בניסיון למצוא את הנבל ואת משרתיו. כאשר תמצאו משרת ותביסו אותו, תוכלו לנסות "לסגור" את המיקום שלו. כדאי לסגור כמה שיותר מקומות, כי כך תמנעו מהנבל לברוח כאשר תפגשו אותו. כאשר תמצאו ותביסו את הנבל, אם יש לו לאן לברוח (מיקום פתוח כלשהו), הוא יברח לשם, ואז, בעצם, לא השגתם הרבה. אבל כאשר תצליחו לתפוס אותו בפינה, מבלי שיהיה לו לאן לברוח, ניצחתם!

לכל אחד מכם יש חפיסה שמייצגת את החפצים, הלחשים, הנשקים, וכו' שנמצאים ברשות הדמות. יש לכם גם קלף דמות, שמראה עד כמה הדמות שלכם טובה במיומנויות שונות (התכונות הקלאסיות של מבוכים ודרקונים ופאת'פיינדר), אותן צריך לגלגל כאשר נתקלים בקלף – כדי להשיג אותו (קלף מועיל), או כדי להביס אותו (מפלצת או מכשול). קלף הדמות מציין גם שניים-שלושה כוחות מיוחדים לדמות שלכם, ויש להם השפעה עצומה על סגנון המשחק שלכם. החפיסה הזו היא גם נקודות הפגיעה שלכם – אם אתם אמורים לשלוף קלף, אבל לא נותרו קלפים לשלוף, הדמות מתה.

החלק המשמעותי ביותר במשחק, במיוחד למי שלא מכיר משחקי מערכה (זה קונספט חדש עדיין בעולם משחקי הלוח, אז לא רבים מכירים), הוא שהדמות שלך ממשיכה מתרחיש לתרחיש, מתפתחת ומשתפרת עם הזמן. קלף שהשגת עכשיו עשוי לבוא לעזרתך רק בעוד תרחיש או שניים, קלף שאתה מגרש לקופסה (ובכך הוא יוצא מהחפיסה שלך) הוא קלף שאבד לא רק למשחק הנוכחי, אלא גם למשחקים העתידיים. עם ההתקדמות, גם קלף הדמות שלך משתפר, ואתה מסמן עליו (או על דף שהדפסת בעצמך, כמובן!) תוספים לגלגולים ויכולות חדשות. יש לא מעט אפשרויות, ויהיו לך כמה בחירות קשות לעשות ככל שתתקדם במערכה, עד לסופה, עם תום ההרפתקה השישית (5 תרחישים בכל הרפתקה, אז 30 תרחישים סך הכל).

מושגים חשובים

לפני שנדבר על מהלך התור, כדאי להכיר כמה ממנגנוני המשחק.

מה עושים עם קלפים

פאקג יודע שהוא משחק קלפים, והוא משתמש בקלפים במגוון דרכים, מה שיוצר מרחב אפשרויות מגוון בהתאם. על כל קלף יש יכולת כלשהי, כל קלף עושה משהו, וכדי להפעיל את רוב היכולות האלו, צריך לעשות אחד מהבאים:

להציג: מספיק להראות שהקלף הזה נמצא ביד שלך, והיכולת שעליו באה לידי ביטוי. נפוץ במיוחד עם נשקים – הנשק לא "מבוזבז" בכך שמשתמשים בו, והוא נותר אצלך ביד, זמין גם לקרב הבא.

לרענן: כדי שהקלף יפעל, עליך לשים אותו בתחתית חפיסת הדמות שלך. זה נפוץ עם חפצים: הם מחילים את השפעתם ואז נעשים בלתי זמינים.

לזרוק: כדי להפעיל את הקלף, עליך לזרוק אותו לערימת הזרוקים האישית שלך. נפוץ במיוחד עם לחשים, כנהוג במבוכים ודרקונים ופאת'פיינדר. הקלפים בערימת הזרוקים עדיין שייכים לך, ואפשר אפילו לרענן אותם (להחזיר אותם לתחתית חפיסת הדמות שלך, כזכור) באמצעות יכולות ריפוי. בסוף התרחיש, הם מתערבבים מחדש לתוך החפיסה שלך. בינתיים, הם יוצאים ממחזור השליפה שלך – קלפים שנזרקו הם קלפים שכבר לא תשלוף – מה שאומר שגם הבריאות שלך נפגעה (אם אתה אמור לשלוף קלף ואינך מסוגל, אתה מת).

לקבור: כמו לזרוק, רק יותר. אי אפשר לרפא קלף שנקבר; לצורך העניין, הוא ישאר זרוק עד לסוף התרחיש.

לגרש: הקלף חוזר לקופסה, לעולם לא תראה אותו יותר, אלא אם יצא לך לפגוש אותו באופן אקראי בתרחיש עתידי. זוהי צורת ההפעלה הקטלנית ביותר, כי הקלף מפסיק להיות חלק מהחפיסה שלך, מעכשיו ולתמיד.

קלף הדמות

לכל דמות יש את שש המיומנויות העיקריות: כוח, זריזות, חוסן, תבונה, חוכמה וכריזמה, ובכל מיומנות יש לה קוביה כלשהי, בין 1ק4 עד 1ק12. סיאוני הכושפת היא כריזמטית להפליא, מגלגלת ק12 בכריזמה, אבל היא חלשה מאוד גופנית, מגלגלת רק 1ק4 בכוח. לכל דמות יש גם כמה מיומנויות נוספות, כדוגמת מאגיה, ידע, קשיחות, קפא"פ, ועוד, שמבוססות כולן על גבי המיומנויות העיקריות, למשל בצורה "קשיחות: חוסן + 2". כלומר, כאשר אתה מגלגל קשיחות, עליך לגלגל חוסן ולהוסיף 2 לתוצאה.

חלקו התחתון של קלף הדמות מפרט את כוחותיה של הדמות; המיומנויות אומרות "במה אני טובה יותר מאחרים", הכוחות אומרים "איזה דברים מיוחדים אני יודעת לעשות". אלו הן הדרכים בהן דמויות שוברות את החוקים הרגילים, מה שהופך את הלוחם ללוחם ואת הנוכלת לנוכלת. לא אתן כאן רשימה מלאה, אבל הנה כמה דוגמאות: מריסיאל, הנוכלת, יכולה לחמוק מכל התקלות – אם היא שולפת קלף, היא יכולה פשוט להחליט "לא, לא נתקלתי בו", ולערבב אותו בחזרה לחפיסת המיקום. זו דרך מצוינת להמנע מאתגרים מסוכנים מדי עבורה. סאוני, הכושפת, יכולה לזרוק קלף מהיד, לא חשוב איזה, כדי ליצור לחש יש-מאין ולגלגל התקפה כאילו היה לה קלף לחש (ואפילו עם בונוס 1ק6), כך שהיא תמיד מסוגלת להיכנס לקרב בביטחון.
אחרי סיום ההרפתקה השלישית, כל דמות בוחרת במקצוע יוקרה, כלומר באחת משתי רשימות של כוחות חדשים שמקדמים אותה לכיוון מסוים. מריסיאל, למשל, יכולה להיעשות אקרובטית, ולהתמחות בהמנעות (למשל להחליט שהקלף ממנו נמנעה נותר על ראש החפיסה; זה אולי נשמע שולי, אבל זה משמעותי מאוד) או להיעשות גנבת, שמתמחה בהשגת חפצים והתגברות על מכשולים.

צידו השני של קלף הדמות מציג את רשימת סוגי הקלפים מהם מורכבת החפיסה של אותה דמות. ואלרוס הלוחם מחזיק בהמון נשקים ושריונות, אבל אין לו אפילו לחש אחד; לאם הפייטן טוב קצת בכל דבר, ויש לו כמה קלפים מכל סוג. כל חפיסה כוללת סה"כ 15 קלפים, אבל כזכור, הדמות הולכת ומשתפרת עם הזמן. בעוד שזה כיף לקבל תוסף למיומנות, או לשפר כוח קיים, כל שחקן מחכה במיוחד לשיפור של גודל החפיסה, שמאפשר לו להוסיף קלף נוסף מסוג מסוים לבחירתו. (הדבר היחיד שמשתווה לכך בחשיבותו זה קבלת כוח חדש לגמרי, אחרי שמתחילים עם מקצועות היוקרה).

איזה גברבר אתה ואלרוס. כל אחד רוצה לוחם בחבורה.

מהלך התור

כשמתחיל תורך, אתה יכול לעשות את הבאים, לפי הסדר. הדברים היחידים שאתה נדרש לעשותם הם השלבים הראשון האחרון, כל האחרים הם אופציונליים.

קידום חפיסת הברכות: כאמור, כל תרחיש אורך 30 תורות. חפיסת הברכות היא הטיימר – כל תור זורקים ממנה קלף, ובתור בו אמורים לשלוף קלף ואי אפשר (כי היא נגמרה), התרחיש הסתיים וכולנו הפסדנו. יש סיבה לכך שזו חפיסה של קלפי ברכה דווקא, הן יכולות לבוא לידי שימוש; ראו בהמשך, תחת התקלות בקלף.

נתינת קלף: אתה יכול לתת קלף אחד מהיד שלך לשחקן אחר שנמצא באותו מיקום כמוך. קורה לעיתים רחוקות למדי.

תנועה: אתה עובר מהמיקום הנוכחי שלך למיקום אחר. קורה לא מעט, כי בדרך כלל אין סיבה להישאר במיקום שסגרת (אין בו יותר קלפים לגלות), ובנוסף, להרבה מהדמויות יש יכולות שמועילות לדמויות אחרות באותו המיקום כמוהן. כמו כן, לעיתים ניתן להציץ בקלפים הבאים בחפיסה מסוימת, ובהתאם למידע שנחשף, יתכן שנעדיף שדמות שמיומנת במיוחד בהתמודדות עם הקלף הזה תבוא לאותו מיקום כדי לעשות זאת.

חקירה: זהו עיקר התור, ולכן אפרט עליו בהמשך, תחת התקלות בקלף. כל דמות מקבלת חקירה אחת כל תור, אם כי היא עשויה לקבל חקירות נוספות באמצעות קלפים (בעיקר ברכות ובני ברית). לעיתים נדירות תעדיף שלא לחקור, בדרך כלל עקב שיקולים של כלל החבורה; למשל, כשנעדיף שתישאר במיקום מסוים כי אתה יכול לעזור במשהו חשוב לדמויות אחרות בו, אבל אנחנו יודעים מה הקלף הבא בחפיסת המיקום, ואתה לא מוצלח בהתמודדות איתו.

סגירת מיקום: אם חפיסת הקלפים של המיקום בו אתה נמצא ריקה (כלומר, אין יותר קלפים לחקור), אתה יכול לנסות לענות על התנאי לסגירת המיקום (בדרך כלל בדיקת מיומנות). אם הצלחת, המיקום נסגר – הנבל לא יוכל לברוח לכאן, יהיה לנו קל יותר לדחוק אותו לפינה ולסיים את התרחיש.

איפוס היד: שלוף או זרוק קלפים עד שאתה מחזיק במספר קלפים השווה לגודל היד של הדמות (הרשום על קלף הדמות). אתה יכול לזרוק כמה קלפים שתרצה לפני כן; זה נשמע כמו התאבדות, אבל למעשה לעיתים כדאי לעשות כן, כדי להעיף קלפים שאינם מועילים למצב הנוכחי, בניסיון להשיג קלפים שיכולים לעזור יותר.

התקלות בקלף

מי יודע איזו סכנה ממתינה לך בתוככי המערה החשוכה, או איזו עזרה תצליח לגייס בכיכר העיר? קדימה להרפתקה: הפוך את הקלף העליון בחפיסת המיקום!

כל הקלפים (כמעט) מתחלקים לשני סוגים: קלפים מועילים (Boon) וקלפי סכנה (Banes). יש גם קלפי תמיכה, אך הם מופיעים רק בחלק מערכות הבסיס, ובכל מקרה אי אפשר להיתקל בהם במקרה במיקום, הם יושבים במקום נפרד.

המנגנון להשגת קלף (מועיל) או להתגבר עליו (סכנה), זהה: מבצעים בדיקת מיומנות. על גבי הקלף מצוין דירוג קושי, המספר שצריך להגיע אליו כדי "לנצח" את הקלף, ולצידו מצוינות המיומנויות בהן ניתן להשתמש בשביל הגלגול, אפשר לבחור באיזו מהן שרוצים. תמיד מצוינת לפחות מיומנות עיקרית אחת, וכמעט תמיד מצוינת לפחות מיומנות נוספת. למשל, ייתכן שיהיה רשום "חוכמה" וגם "קדושה"; השחקן בוחר באיזו מיומנות להשתמש. אם יש לו "קדושה", כנראה שיעדיף להשתמש בה, כי (כזכור מלמעלה), כל המיומנויות הנוספות הן בעצם מיומנות עיקרית ועוד תוסף כלשהו (לדמות של הכוהנת יש את המיומנות "קדושה" כ-"חוכמה + 2", למשל). בכל מקרה, אפשר לגלגל גם מיומנות שאין לך, אבל עליך לגלגל 1ק4.

אם זהו קלף מועיל, גלגל את המיומנות. הצלחת? יאי! קח אותו אליך ליד. נכשלת? לא נורא, הוא מגורש לקופסה. זוהי הדרך העיקרית להשיג את הקלפים המועילים: נשקים, שריונות, לחשים, בני-ברית וברכות.

אם זהו קלף סכנה, המצב מורכב יותר – כי הוא מסוכן יותר! תחילה יש לקרוא את מה שרשום על הקלף, כי לעיתים קרובות היכולות שעליו משפיעות על הגלגול עוד לפני שבוצע, או דורשות בדיקות מקדימות.

ישנם שני קלפי סכנה, מכשולים ומפלצות. על מכשולים מתגברים באופן דומה להשגת קלף מועיל, מלבד שאם מצליחים לא מקבלים דבר מלבד לגרש את קלף המכשול, ואם נכשלים אז קורה משהו לא נעים (בדרך כלל לזרוק או לקבור קלפים, או הדרישה להתמודד שוב נגד המכשול שוב בתור הבא לפני שאפשר להמשיך לחקור את המיקום).

מפלצות מנסות לאכול אותך, נומנומנומ. בדרך כלל, על קלף מפלצת לא מצוינות שמות של מיומנויות, אלא פשוט המילה "קרב". כדי להילחם, כדאי שיהיה לך כלי נשק, לחש התקפי, או יכולת מיוחדת של הדמות, אחרת עליך להילחם בידיים חשופות – לגלגל את מיומנות הכוח בלבד. חלק משמעותי מהמשחק הוא להכין את עצמך לקרב, כדי שתוכל להתמודד עם כל מה שבא (או לפחות, כמה שיותר). אם הצלחת להביס את המפלצת, סבבה, הקלף מגורש לקופסה. אם נכשלת, אתה סופג נזק – עליך לזרוק מספר קלפים השווה להפרש בין התוצאה שלך לדירוג הקושי של המפלצת. אי אפשר לזרוק יותר קלפים ממה שיש לך ביד – אתה לא נדרש לזרוק קלפים מהחפיסה שלך – כך שזה בעצם לא כל כך נורא, נכון? לא! לא נכון בכלל! כי הקלפים האלו היו מועילים. הם היו חפצים שרצית להשתמש בהם, נשקים שהיו אמורים להמשיך לשמש אותך נאמנה, או לחשים יקרי ערך שהלכו פאקקטה. כדי להמנע מנזק אפשר להשתמש בשריונות או לחשים מסוימים, אבל הדרך הטובה ביותר, היא פשוט לנצח מלכתחילה.

כמו שאפשר לראות, יש גלגולים חשובים יותר ופחות. נגיד שמצאתי איזו קסדה, אבל אני כושפת, אז מי צריך את הקקי הזה, אז לא איכפת לי להיכשל. מצד שני, ייתכן שנתקלתי במפלצת שעלולה לגרום 1 נזק לכל הדמויות שנמצאות באותו מיקום כמוני. לשחקנים ישם מספר דרכים לשפר את סיכויי ההצלחה של עצמם, בעיקר באמצעות כוחות של הדמות, וקלפי חפצים ובני ברית, אבל הקלף השימושי ביותר לשיפור סיכוי הצלחה, והוא אפילו עובד על כל דמות בכל מקום, הוא ברכה.

הברכה הגנרית, "ברכת האלים", מוסיפה קוביה אחת לגלגול שלך. כלומר, אם אתה מגלגל ק10, עכשיו תגלגל שתי ק10. זה נפלא! אבל עוד יותר נפלא לגלגל שלוש ק10. רוב קלפי הברכה מייצגים ברכה של אלוהות מסוימת, שמשפרת, למשל, גלגולי זריזות ספציפית, או גלגולים שנעשים כדי להתגבר על מכשול. אפשר להשתמש בקלפים האלו כברכה גנרית, אבל אם משתמשים בהם בסוג הגלגול המתאים, הם מעניקים שתי קוביות נוספות במקום אחת. אפשר להשתמש בכל ברכה על כל גלגול, של כל שחקן, כך שזוהי הדרך העיקרית בה שחקנים יכולים לעזור אחד לשני; השיקול "האם להשתמש בברכה הזו עכשיו, או שעדיף לשמור אותה למשהו חשוב יותר בהמשך?" הוא אחד השיקולים הכי נפוצים במשחק. ניתן לעיתים לעזור לחברים באמצעות כוחות של הדמות (בעיקר מקצועות כמו הפייטן, למשל), או באמצעות חפצים מסוימים (בדרך כלל אפשר להשתמש בהם רק אם הדמות השנייה נמצאת באותו מיקום כמוך).

דברים משתנים כל העת

כמו בכל דברים בחיים, לכל כלל יש יוצאים מהכלל, וזה נכון במיוחד כאן, כי ישנם עשרות קלפים ששוברים את החוקים במגוון דרכים. כמעט כל תרחיש כולל חוקים מיוחדים, חלקם משנים את המשחק באופן דרסטי. להרבה קלפים, בעיקר בני ברית וחפצים, יש מספר שימושים שונים, ובזמנים שונים במהלך המשחק תדרש לעשות החלטות קשות לגבי השימוש בהם. חפיסת הברכות הולכת ומצטמצמת, הזמן הולך ואוזל, עד כמה אתה מוכן להסתכן ולהמשיך לחקור, בהתחשב במשאבים שנותרו בקבוצה?

זה אחלה משחק.

מידע חשוב לפני הקנייה

מאחר ו-PACG הוא משחק מערכה, אי אפשר פשוט לקנות אותו וגמרנו, כמו רוב משחקי הלוח האחרים. כדאי לדעת כמה דברים לפני כן.

ראשית, ישנן מספר ערכות בסיס שונות. כל אחת מהן נבדלת מהשנייה לא רק בקלפים שבה ובחוקים המיוחדים לה, אלא גם בחפיסות ההרפתקה ש-"ממשיכות" אותה. כשאתה קונה ערכת בסיס, אתה קונה כ-500 קלפים מכל הסוגים, והרפתקת מתחילים באורך 3 או 5 תרחישים (תלוי בערכה). בנוסף, אתה מקבל בפנים את חפיסת ההרפתקה הראשונה. אפשר לשחק בתרחישים הבסיסיים כמה שתרצה, אבל אז תפספס את כל הקטע של המערכה. אחרי שסיימתם את תרחישי ההתחלה, וגיבשתם את הדמויות שלכם (ואולי קיבלתם כבר איזו התקדמות או שתיים), זה הזמן להתחיל בהרפתקה הראשונה.

כאשר אתה רוצה להתחיל בהרפתקה, אתה צריך שתהיה ברשותך חפיסת ההרפתקה. הראשונה, כאמור, כבר בפנים, אבל את כל חמש ההרפתקאות הבאות צריך לקנות בנפרד. לטעמנו, כאמור, מחירן בהחלט שווה את זה, אבל איש-איש וארנקו. כל חפיסת הרפתקה כוללת חמישה קלפי תרחיש עבור ההרפתקה, וקלפים חדשים מכל הסוגים, אותם יש לערבב לתוך ערכת הבסיס, לפי הסוגים. כמובן, כדאי להבטיח שסיימתם את ההרפתקה הקודמת בטרם תוסיפו את הקלפים החדשים (והקטלניים\חזקים יותר) של ההרפתקה החדשה. כעת, פשוט שחקו את התרחישים של ההרפתקה לפי הסדר.

מה קורה אם נכשלים בתרחיש? פשוט מנסים שוב. מה קורה אם מתים? ובכן, לפי החוקים, אמורים להתחיל דמות חדשה (שמתחילה חזקה יותר מהרגיל, אם אתם משחקים הרפתקה מאוחרת). אנחנו לא נהנים מחוק המוות הזה, ולכן אצלנו מוות לא שונה מכשלון בתרחיש.

המשחק מגיע עם 7 דמויות, ומיועד לארבעה שחקנים. אפשר להרחיב לשישה שחקנים באמצעות חפיסת ההרחבה שמוסיפה קלפים בסיסיים שצריך עוד מהם, ו-4 דמויות נוספות. מאחר וחווית המשחק עם כל מקצוע שונה למדי, סביר להניח שאפשר להתחיל את כל המערכה מהתחלה עם מקצוע אחר, ולהנות לאללה כל הדרך. עוד לא ניסינו את זה, אבל אנחנו לא רואים שום דבר שעשוי להפריע להנאה.

צורת המשחק הרצויה עבור PACG, ומשחקי מערכה בכלל, הם חבורה של חבר'ה שנפגשים מדי פעם כדי להמשיך את אותו המשחק, עם אותן הדמויות. לעיתים יחסר שחקן, או ששחקן נוסף יצטרף – אנחנו מציעים שלא להסתבך, ופשוט לאפשר לדמות שלא משוחקת להתקדם עם האחרות בכל זאת, או ליצור דמות חדשה עבור השחקן החדש כדי שיוכל להצטרף לתרחיש הנוכחי. זה משחק, אז שחקו ותהנו.

מילה אחרונה על המשחק המאורגן

ל-PACG יש משחק מאורגן, בדומה לאגודת מגלי הארצות (המשחק המאורגן של משחק התפקידים Pathfinder). הוא לא זמין בארץ (עדיין?..), אבל כדאי שתדעו שהוא קיים.

במשחק המאורגן אתה משחק דמות שעומדת בנפרד מכל ערכת בסיס, היא מגיעה מ-Class Deck שיחודית למקצוע שלה. ישנה סדרה מיוחדת של תרחישים, אותם משחקים לאורך עונה (כחצי שנה), על בסיס אחת מערכות הבסיס. בעת כתיבת שורות אלו אנחנו בעונה 0 (עונת ניסיון ראשונית), ואנחנו משתמשים בערכת הבסיס של Skull and Shackles. הדמות שלך הולכת ומשתפרת, אך שלא כמו במשחק הרגיל, הקלפים של החפיסה שלך מגיעים מהקלאס דק שלך, לא מהערכה הבסיסית. אתה יכול לקחת את הדמות הזו, עם כל השיפורים שצברה וכל הקלפים שקיבלה, לכל שולחן משחק מאורגן בעולם, ולהצטרף, והדמות שלך תהיה "תקינה" ותוכל לשחק אותה כמו שהיא. זה די מגניב.

אני האחראי על המשחק המאורגן עבור אזור לונדון, אז אם יוצא לכם להגיע לאזור, תגידו משהו ואספר לכם איפה יש משחק בקרבת מקום.

מריסיאל, הקטלנית בנשים

זהו! PACG הוא יופי של משחק מערכה, אבל הוא לא היחיד מסוגו. כדאי לכם לברר גם על Shadowrun Crossfire, שמתרחש בעולם המגניב של מירוצללים ולא דורש חפיסות הרפתקה (הכל בא בקופסה אחת), או בתחום משחקי הלוח, Mice & Mystics, בו משחקים הרפתקה אחר הרפתקה בסיפור מתמשך (אפילו שהדמויות לא מתפתחות ביניהן). משחק נעים!

עלילות עלילון, חלק א'

חזיז ורעם! בעוד שבוע ומשהו יעלה הוובקומיקס החדש-דנדש של אביב אור ושלי, אחרי כמה חודשים של תכנון ועבודה. אנחנו גאים בו, ואנסה להסביר למה.

פרולוג

אביב ואני נפגשנו לראשונה במסגרת קומיקס (כשבן שלום ואנוכי רצינו להמיר למשחק תפקידים את ארינאה, הקומיקס עליו עבדה אז עם ערן אביאני), כך שמהרגע הראשון יחסינו היו מרובעים באופיים ועם בועות דיבור. שנה-שנתיים אחר כך, במסגרת עבודתי כעורך באתר משחקי המחשב ויגיימס, עלה הרעיון לגוון את סוגי התוכן שאנחנו מציעים, ולעשות וובקומיקס גיימרי. בזמנו, להרבה אתרי משחקי מחשב היו וובקומיקסים שכאלו, וזה נראה לנו כמו התפתחות טבעית.

ישנם, בעיקרון, שני סגנונות שהתאימו לנו: סטריפים אקטואליים שמדברים על משחקים או אירועים שקורים ממש עכשיו, או סטריפ מתמשך עם עלילה מתפתחת. הנטייה הטבעית של אביב ושלי היא לכיוון השני (וראו גם את סינגולריות 1885 כדוגמה לפרויקט עליו מיד קפצנו שנינו כשהיה לנו קצת זמן פנוי), אבל בישיבה עם העורך הראשי דאז, אמיר לוטן, החלטנו שדווקא הסוג הראשון מתאים יותר לאתר  שרואה עצמו בעיקר כאתר חדשות, ועיקר התוכן שלו הוא אקטואלי.

כך התחיל וי בריבוע, ובימים הקרובים אביב תעלה פוסט בו היא מסקרת את התהליך שעבר הסטריפ, איך הכנסנו עלילה בכל זאת ומה היו התגובות על כך, ואיך התפתחו הדמויות – וסגנון הציור שלהן!

תקווה חדשה

וי בריבוע נגמר עקב דרישות לוגיסטיות – אפילו שאביב קיבלה עליו תשלום, הוא היה משהו שהיא עושה בשעות הפנאי, ולא בדיוק משלם את החשבונות. לכן, אחרי כמה שינויים בחייה ובחיי, לא היה לנו יותר זמן ומקום לסטריפ, ונאלצנו להפסיק. אבל לא ממש רצינו. זו הסיבה העיקרית שהחלטנו להתחיל פרויקט כלשהו במשותף – הסינגולריות – כי אנחנו נהנים לעבוד על קומיקס ביחד, ופיתחנו כבר שיטת עבודה מוצלחת מאוד.

שנים עברו, עברתי לאנגליה, ואז אביב עברה לאנגליה, ובינתיים פיתחתי תחביב לוגם-זמן עצום אחר, הפודקאסט על כתפי גמדים. במהלך קיץ 2014 החלטנו אורי ליפשיץ, שותפי לפודקאסט, ואנוכי, לשדרג את הפודקאסט משמעותית ולעבור לאתר חדש, עם לוגו וגרפיקה, אכסון בשרתים אמינים, כל מני כאלה. זה כבר דרש יותר כסף מכפי שהרגשנו בנוח להוציא בעצמנו, ולכן פנינו לקהל, למימון המונים.

ביקשנו 2,000 ש"ח כדי לכסות את ההוצאות האלו, וחשבנו שאולי נצליח להגיע עד 4,000, אם יסתבר שיש לנו הרבה יותר קהל (או קהל יותר עשיר) מכפי שחשבנו מלכתחילה. אחרי שעברנו את 5,000 בתוך חמישה ימים, הבנו שצריך – וראוי! – למצוא יעדים נוספים מוטרפים יותר מכפי שתכננו, כי אולי נצליח להגשים אותם, וזה יהיה מטורף ונהדר. מה כבר אפשר לשים ב-10,000? מתוך הנחה שכנראה שלא נגיע לזה, כמובן. ובכן, יהיה נחמד אם יהיה שוב וובקומיקס גיימרי קבוע של אביב ושלי.

שאלתי את אביב מה דעתה, והיא התלהבה, וגם אני התלהבתי. הכסף יאפשר לנו לרכוש תוספי וורדפרס שאולי נצטרך, ואת שמות הדומיין עבור האתר של הקומיקס, אבל בתכל'ס, אלו אינן הוצאות משמעותיות, והן לא מצדיקות מימון המונים. החלטנו לשים את היעד בכל זאת, משתי סיבות אחרות: הראשונה, זה עשוי לפתות קהל חדש, חובבי וי בריבוע, להשקיע במימון ההמונים (והכסף, בכל זאת, יושקע בפודקאסט ובווקומיקס בסופו של דבר), והשנייה, ובתכל'ס חשובה יותר, זה סוג של אישור שהקהל מעוניין, וסוג של קו שאם נחצה אותו אביב ואני נרגיש מחויבים כלפיו. התלהבות זה מצוין, אבל התלהבות זה לא מספיק!

כי הנה הבעיה העיקרית ביצירת וובקומיקס, וזו אותה הבעיה כמו ביצירת פודקאסט: להתחיל זה קל, להתמיד זה קשה. לכן, צריך למצוא מנגנונים שיעזרו לנו להתמיד. תחושת המחויבות היא אחת, אבל צריך עוד; בחלק הבא ארחיב על הדברים הנוספים שיעזרו לנו להתמיד, השמות שנפסלו, וההשלכות המבלבלות של ההחלטה לעשות את הקומיקס בשתי שפות: עברית ואנגלית.

אבל בינתיים, הנה השם שכן נבחר: עד ארבעה שחקנים.

אז בינתיים, כוונו את הדפדפנים שלכם לכתובת upto4players.com בשביל הגרסה האנגלית, או uptofourplayers.co.il לגרסה העברית, שתתארח באתר הגמדים (ועם עליית הסטריפ, תעבור להפנות ישירות אליו).

comingsoon2