פרק 33 – הגמדים עונים לעוד מיילים

על כתפי גמדים: אורי ליפשיץ מצטרף לערן אבירם מדי שבוע, בפרקים בני 30 דקות בהם נדבר על משחקי ושחקני תפקידים, עם נושאים שונים מהארץ והעולם. 
כתובתנו: gamadim@roleplay.co.il, שלחו לנו מחשבות משלכם על מה שאמרנו, דברים מעניינים שקרו במשחקכם, או נושאים שמעניינים אתכם. 
צרו איתנו קשר גם דרך דף הפייסבוק של הפודקאסט, או עמוד הגוגל+ שלנו.
היכנסו לעמוד האייקאסט כדי להירשם לפרקים עתידיים, או הרשמו ב-RSS לרשימות הפרקים עצמן.

לחצו להאזנה לפרק (או באתר iCast):

 [audio:http://pod.icast.co.il/60f04d76-b742-41b2-a8a3-960cda043b43.icast.mp3]

הגמדים חופרים באייקון 2013
רוצים לחפור איתנו, אבל אין לכם כרטיס? איזה קטע, יש לנו שני כרטיסים לחלק! כתבו על קיר האירוע דבר אחד מעניין במיוחד שגמדים מוצאים כשהם חופרים. תנו לו טיפה רקע, שם משלו, איזה תיאור קצר, לא צריך להגזים – רק שיהיה בולט. ביום שישי ה-20 בחודש נודיע לשני הזוכים על ניצחונם, והם יוכלו להיכנס לאירוע ללא תשלום. נתראה באייקון!

האירועים של אורי בקובץ אקסל.
הנחייה אולימפית
הרפתקאות בואנור
הפאנל איך עושה חובב
ואל תשכחו את ההצגה הכוללת משחק תפקידים, סוף העולם למתקדמים

הפעם אנחנו ממשיכים לענות למיילים עליהם התחלנו לענות בפרק 31, ולמעשה, נמשיך גם בעוד שבועיים. 

4:00 תום וקנין, משחקים שונים ומוזרים
Red Dragon Inn
כתבתי פעם על שילוב משחקי לוח ותפקידים, אבל בחיי אני לא מוצא את זה כרגע.
Maid RPG
Blue Rose, שיטת ק20 עם דגש על אינטראקציה חברתית, פחות על קרבות.
Monster Hearts
Dogs in the Vineyard אינה באמת על כלבים.
נוביליס
מה שאנחנו בוחרים לדבר עליו, חשוב יותר ממה שאנחנו אומרים. ניטשה אמר!

קטעים מתוך התגובה שלנו:

…רב משרתים שמשימותיו הן ארגון משימות ואויביו הם בעיות בתקציב…
…למשל, מה אם הקבוצה היא חבורת משרתים של אציל צעיר שכל משפחתו אבדה, והוא די גרוע בניהול הבית והאחוזה. אבל מה, המשרתים אוהבים אותו נורא – הוא אדם טוב, הוא מכובד ויש לו כוונות טובות לקהילה שסביבו. ואז המשחק עוסק בהם מנסים לשדרג את מעמדו, מבלי שהוא ידע שהם בעצם תומכים בו. הם משיגים תומכים שיממנו את ההון המדלדל שלו (אולי פונים לאיזה אציל יריב, בתחפושת, ועושים את עצמם כאילו הם מגייסים כספים למשהו אחר), והם מנסים לדכא את המרד שמחרחרים נגדו בכפרים מסביב, והם גם צריכים להתמודד עם ארגון התקציב הבעייתי של האחוזה הגדולה. אבל ארגון התקציב הוא לא הסיפור, הוא רק חלק מהאתגר בסיפור.

כנ"ל לגבי אדריכל שבונה טירות. ראשית, צריך למצוא כיצד לשלב את כל השחקנים ברעיון. אדריכל אחד, זו בעיה. קבוצה של אדריכלים צעירים וחסרי ניסיון שהקימו עסק חדש ביחד – זו חבורה. איך הופכים את בניית טירות גדולות למעניינת? ובכן, שוב – עדיף למצוא את הסיפור שבו בניית טירות היא פעולה מעניינת. אין לי רעיון כרגע, וזה בטח לא יבוא בקלות. אבל בכל מקרה, הנקודה העיקרית היא זו: האם זה כיף? "להרביץ למפלצות ולהיות גיבורים" הוא סיפור נפוץ, בגלל שקל למצוא בו את הכיף. יש מלא סוגים אחרים של כיף, ואפשר בהחלט למצוא אותם. (יצויין שזה בהחלט עניין אישי, וגם תלוי בניסיון ובגיל).

יש עשרות משחקים שבהם לא משחקים דמויי אדם.
להקת זאבים: Werewolf.
חבורת ארנבים: Bunnies and Burrows. או Mouse Guard בשביל חבורת עכברים.
שדונים ופיות: Changeling (דווקא רציניים, לא שובבים)
שיטות שבהן אפשר לשחק את כל הדברים האלו וכל דבר אחר שתרצה: עולמות פראיים, GURPS, Hero System, Fate, ועוד.

…אעריך שבערך 80% מהשיטות בעולם עושות משהו שאינו "גיבורים ומפלצות בעולם פנטזיה"… לצערנו הן לא מתורגמות לעברית, אבל זו בעיה אחרת. הנה מגוון התחלות מהירות בעברית למספר שיטות שעושות דברים מאוד שונים.

איך לתכנן נשף או בניית כדור פורח כך שיהיו מרגשים כמו קרב בחבורת גובלינים? איזו שאלה מצוינת, וזו כנראה שאלה שנרצה להרחיב עליה באיזה פרק. אבל הנה הכיוון הכללי: כמו שאמרנו מקודם, מצא את הכיף. מצא את הסיפור, ואז תדע למצוא אתגרים ספציפיים שמשחקים על המתח שבו. What's in stake? איפה הסכנה? אם יפשלו בנשף, אולי לא יצליחו המשרתים להפגיש בין האציל לנסיכה איתה הם רוצים שהוא יתחתן. אולי אפילו יביכו אותו בפני אצילים אחרים. חשוב על דברים שיהוו אתגר מהנה: לסדר ממאחורי הקלעים את כל פרטי הערב הרומנטי של האציל והנסיכה, תוך כדי שכל מני אסונות בלתי צפויים קורים כל הזמן; או לנסות להתמודד עם תככים ושמועות נבזיות שמפיץ האציל המתחרה ברחבי הנשף.

…החוקים לא רק אומרים מה אפשר לעשות, אלא גם מה בעצם חייבים לעשות. אם לכולם יש נק"פ, מדד לבריאות, זה אומר שהמשחק עוסק בבריאות – והמתח העיקרי הוא להמנע מלמות. מה לגבי משחק שבו אין נק"פ, אבל יש במקום זאת מדד יוקרה? מה אם התכונות של הדמויות אינן "זריזות, כוח" וכו', כי הם משרתים, ולא חשוב כמה הם חזקים או זריזים; אלא "הליכות ונימוסים", כדי להתנהג כמו שראוי בפני משרתים ואצילים אחרים; "קור רוח" כדי שלא לאבד עשתונות כאשר בן האצילים האורח המציק שופך לך את כוס היין על הראש כי שכחת לקרוא לו 'סר'; "חשאיות" כדי לעשות דברים שהאצילים לא שמים לב אליהם, וכו'. אמליץ להציץ בשיטה כמו Fate (הנה תרגום ראשוני של החוקים המואצים שלה) כדי לקבל השראה לשיטות שעושות דברים אחרת ממבוכים ודרקונים.

לגבי כדור פורח: אם יש את כל הזמן שבעולם, ואת כל המשאבים, אז זה באמת לא מרגש (הרי זו הסיבה שקרבות נוטים להיות מרגשים מטבעם: כי ברור לגמרי מה הסכנה, מה הבעיה). איפה הקונפליקט? איפה הסכנה? איפה הבעיה? מהו הסיפור? אמליץ גם להסתכל על האופן שבו ואנור מעודד את המנחה ליצור סכנה.

18:55 בני אסבן, מחסום כתיבה
ממליץ על Evernote כדי לרשום רעיונות שעולים לך פה ושם (זהו קישור הרשמה אישי; אם תרשמו דרכו, אני ארוויח איזה משהו אצלם). זו תוכנה טובה לסידור פתקים, ויש לה מספר גרסאות – למחשב שולחני, נייד, או בדפדפן – וכולן מסתנכרנות אחת עם השנייה, כך שהפתקים שלך נשמרים בכל מקום.
מכשפת מים וסמי הקטן מגיעים שניהם מההרפתקה תקווה בתיבה (קובץ זיפ).
כבר דיברנו על קבלת השראה בפרק 30, איך נולד משחק.
סדרת האנימה Bastard.

קטעים מתוך מכתב התגובה:

אני חושב שבתור התחלה כדאי שלא לחשוב על זה בתור "לשבת ולכתוב הרפתקה". זה נשמע כמו פרויקט גדול ורציני, ולכן, זה נוטה לשתק. עדיף לחשוב על "החדר המגניב הזה" או "הטוויסט המעניין הזה". רשום אותם בפני עצמם, ללא פורמט או ניסיון להיות מסודר. פשוט כתוב את הרעיונות שיש לך, כפי שהם. אל תנסה לסדר אותם בסדר הגיוני; אל תנסה לפרט אותם מעבר לכמה שבא לך טבעי לכל אחד; אל תנסה לחבר ביניהם לכדי יצירה אחת גדולה. קודם כל, פשוט תרשום את הרעיונות.
אחרי שיש לך אותם, זה הזמן לשבת ולסדר אותם. מי בא קודם, מתי כל דבר מגיע, איך הכל מתחבר לכדי סיפור אחד. בתכל'ס זה כמו פוקימונים – קודם כל תופסים אותם, ורק אז מסדרים אותם יפה בקופסא ומאלפים אותם. חלק מהרעיונות ישתנו, חלקם יעופו לגמרי, ולפעמים פתאום יצוץ לך רעיון חדש. אבל זה כבר חלק מהתהליך; כדי להתחיל, כדאי שלא להתחיל בפרויקט גדול, אלא בהרבה דברים קטנים.

 

Online Narrative, מחשבות מהשבוע הראשון

כנאמר, בשבוע שעבר התחיל קורס על נראטיב במשחקים וספרים, והוא אחלה אז תרשמו. מאחר וזה נושא שמעניין אותי במיוחד, אשתדל לעסוק בו יותר מבשאר הקורסים בהם השתתפתי, כלומר לא רק לצפות בוידאו ולפעמים לענות על מבחנים. אנסה לתת סיכום מחשבות מדי שבוע, בעיקר בהשוואה למשחקי תפקידים, אולי גם לעורר דיון בנושא אם תרצו. כןכן, יש להם פורומים, אבל יותר מעניין אותי לדבר עם הקהל הישראלי שמשתתף בקורס.

עדיין לא "צריך" להתחיל לשחק, אבל כבר כדאי (בקורס ממליצים לשחק את החלק הראשון של הקווסט הראשי, עליו מדברים השבוע). ניתן להוריד את LotRO דרך סטים; אני מתכוון לשחק על שרת Silverlode, יש לי שם כבר כמה דמויות מלפני כמה שנים.

הערה כללית אחרונה: אני מעדיף להמנע מהשימוש במושג "סיפור" או "עלילה" עבור נראטיב, כי זה לא בדיוק מה שהמילה אומרת. אז נשארתי עם נראטיב. בעברית, מסתבר, קוראים לזה "סיפר", ואולי אאמץ את זה עם הזמן, אם אצליח להתרגל לזה.

נראטיב מוטמע והסללה

בהרצאה 1.2 מספר קלייטון על עלילת הקווסט האפי שמתגלגלת בתחילת LotRO.
כבר שיחקתי את כולה – גם דסי וגם אני שיחקנו כמה חודשים ב-LotRO, באזור 2011 (או שהיה זה 2009?) עד לדרגות 20 ומשהו. עבורנו, הקווסט המרכזי הוביל אותנו קדימה, נתן לנו מוטיביציה להמשיך, היינו סקרנים לגלות את המשך הסיפור. למעשה, דסי הפסיקה לשחק אחרי שנתקעה באופן מעצבן לקראת סופו של Book 1, באזור שבו היא חייבת להתמודד לבדה (ללא חבורה) עם אויב קשוח במיוחד, קפא"פיסט רציני, בזמן שהיא שיחקה קשתת. לא עניין אותה לבדוק קווסטים אחרים או לקדם את הדמות – היא רק רצתה לדעת מה קורה בהמשך הסיפור. 

קצת התפלאתי לשמוע שיש שחקנים רבים שמתעלמים מהסיפור הזה, אם כי, כמובן, זה לא צריך היה להפתיע אותי, בהתחשב בכך ששחקנים שונים מחפשים סוגי הנאה שונים, ובז'אנר ה-MMO יש אחוז גבוה של שחקנים שרק מחפשים את האתגר המשחקי ומתעלמים מהסיפור.
קלייטון מציין ספציפית את ה-Embedded Narrative, הנראטיב המוטמע, סוג הסיפור שמעצבי המשחק הכניסו לתוכו מלכתחילה. זוהי לא דרך מאוד מוצלחת להעביר סיפור, והוא גם מסביר למה. בהרצאה 1.6 קלייטון מזכיר זאת שוב, בדקה 09:20, ומדבר על היחס בין הרצון של שחקנים מסויימים להשתתף בנראטיב לבין נכנותם של שחקנים אחרים להתעלם ממנו. כל זה בהקשר של השאלה: האם עלילה, או נראטיב, הם הכרחיים עבור משחק?

הנושא הזה כולו רלוונטי במיוחד עבור שחקני תפקידים. לא נכנס לפרטים (אם כי בהרצאה 1.7 עולות נקודות חשובות), אני רק רוצה לעשות הקבלה בין הנראטיב המוטמע לבין אחד הצדדים של הסללה. "הסללה" הוא נושא מורכב, שנגענו בחלקו בפרק 22, מה עושים כשהחבורה לא עושה מה שציפית שתעשה, וחשוב לי שוב להבהיר שמדובר בעצם בשם אחד שאנחנו נותנים לאוסף של תופעות. לכן, למען הבהירות, אני מעדיף להמנע מלהשתמש בו, ובמקום זאת לדבר על התופעה המסוימת הרלוונטית בכל רגע.

נחזור לנראטיב המוטמע: זהו הסיפור שמעצבי המשחק הכניסו בו מלכתחילה. זה תואם בדיוק למצב של מנחה שרוצה להריץ משחק בעל סיפור מוגדר מראש. בשני המקרים השחקנים are in for the ride, צופים\משתתפים חלקית באירועים שקורים להם, ולכן לא מצופה מהם לסטות הצידה – למעשה, משחק המחשב לא מאפשר להם טכנית, והמנחה כנראה לא יאפשר להם מעשית ("אתם לא יכולים ללכת לשם"). חשוב להבהיר פעם נוספת: זהו לא דבר שלילי מיסודו. זו פשוט דרך להעביר סיפור.

אפשר לעשות עוד הרבה הקבלות. למשל, אפשר לטעון שגם במשחק תפקידים, כמו במשחק מחשב, למרות שזוהי דרך אפשרית ולגיטימית להעביר סיפור, זוהי לא דרך מאוד מוצלחת לעשות זאת, ואם אתה רוצה ליצור חוויה ברמה גבוהה יותר – למשל, בעלת שקיעה (Immersion? זה שקיעה?) רבה יותר, או השלכות רגשיות עזות יותר – אזי יש דרכים טובות יותר להשיג את המטרה.

בנוסף, הסיבות לתסכול בקרב שחקנים דומות בשני המקרים. במקרה של משחק המחשב, שחקן שנתקע בקרב קשה מדי ימצא עצמו מתוסכל, כמו דסי; שחקן שתקוע בקווסט שדורש ממך למצוא משהו קטן במקום גדול בוודאי לא יהסס לפנות לאיזה וויקי תוך כמה דקות, כי זה משעמם וטפשי להמשיך להסתובב ולא למצוא כלום.  שחקן תפקידים יכול למצוא עצמו מתוסכל אם הוא נמצא אצל מנחה נוקשה מאוד, כזה שלא יתן לו לנסות דברים שאינם תואמים לחזון שלו; וישנו גם סוג מנחה שלא יתן לשחקנים התקועים בעלילת מסתורין אף רמז נוסף, כי הסיפור המקורי לא כלל כאלו – הם חייבים למצוא את הרמזים שהוא שתל מלכתחילה. 

הנה מה שאני חושב, לסיכום: במשחק מחשב, החוקים בלתי גמישים לחלוטין, ולכן אם אתה רוצה לשחק, אתה חייב להסכים לקבל אותם. אתה מסכים שהמשחק יכפה עליך התנהלות מסויימת, וזהו תיאום הציפיות הראשוני; ייתכן שבהמשך הדרך תגלה שאתה לא נהנה מפרט כזה או אחר, בסיפור או בחוקים, אבל מה שחשוב כרגע הוא שאין אפשרות לדיון ברגע הראשון, הבחירה הראשונית היא "כן לשחק" מול "לא לשחק" בגרסה הקבועה מראש, מוחלטת וגמורה, שמולך. ההסכמה לרוב אינה מודעת, ומלאה בהנחות סמויות; עצם ההחלטה לשחק משחק מז'אנר מסויים כוללת כבר מלא הנחות סמויות לגבי אופיו של המשחק, ואם תגלה שהוא לא תואם למה שאתה מצפה מהז'אנר, אתה עלול להתאכזב.

בתחום משחקי התפקידים, הבסיס דומה, אבל מאחר והתנהלות המשחק דווקא כן גמישה, מאחר והיא חברתית, היעדר הדיון עלול להוביל לבעיות של ממש. חוקי המשחק אומנם כתובים בספר, אבל אף אחד לא משחק בדיוק כמו שכתוב, כי כולנו אנושיים, ואנחנו לא זוכרים הכל או שאנחנו בוחרים להתעלם מחלקם. השאלות איך אנחנו משחקים, ומה בעצם סגנון המשחק, נקבעות בידי כל המשתתפים – זהו תיאום הציפיות עליו אנחנו מדברים בפודקאסט כל פרק, זהו ההסכם החבורתי עליו אנחנו מדברים בפרק 22. לא תמיד זה נעשה באופן מוצהר, חבורות רבות לא מכירות בחשיבותו של השלב הזה; אבל זה תמיד נעשה, אפילו אם רק באמצעות הנחות סמויות, כמו אלו שמתקבלות מהבחירה לשחק מו"ד ולא מירוצללים, או הבחירה שאודי "הקשוח" יהיה המנחה, ולא יוגב "השכחן". 

אם כל החבורה תשמח לשחק בסיפור הכתוב מראש של המנחה, אם כולם מוכנים לחוות סיפור אינטראקטיבי שבו הם בעיקר going through the motions לפי תסריט מתוכנן ונסתר, אם כולם מתעניינים בפאזלים שהוא תכנן עבורם והם נהנים מהאתגר שבמציאת הפתרון האחד והיחיד המתוכנן מראש, בכיף שיהיה להם. רק חשוב לתאם את זה מראש, וגם כאן אנחנו יכולים ללמוד משהו ממשחקי מחשב: אני ממליץ לכל מנחה, בבואו ליזום משחק, לחשוב על "עטיפת המשחק". כמו שעטיפה של משחק מחשב מבהירה מה בעצם אופיו, ונוטעת ציפיות ראשוניות אצל השחקן בכך שהיא מבהירה מהו הז'אנר, עם רשימה של מאפייני המשחק מאחור, כך כדאי לעשות עטיפה למשחק התפקידים שלך. פירוט ראשוני, שיבהיר איזה סגנון משחק תפקידים מצפה לנו, וגם ישמש כטיזר, כדי להפיח בהם התלהבות (ממש כמו שעטיפת משחק מחשב מנסה לעשות). בפרק עתידי של הפודקאסט אני מתכוון להציע מבנה לטיזר שכזה.

למען ההבהרה: כמובן שאף חבורה לא משחקת בנראטיב מוטמע לחלוטין, ללא שום חופש פעולה בכל הפרטים ובכל התחומים במשחק; זה סולם שלם של גוונים. 

עוד דברים

בכיוון אחר, ישנם גם שחקנים שפשוט לא מתעניינים בסיפור והם רק רוצים ללכת מכות. במשחק מחשב, שבו הרכיב החברתי והנראטיב הם אופציונליים, זו לא בעיה. הם יכולים פשוט לזנוח את העלילה הראשית וללכת לעלות דרגות עם קווסטים צדדיים או מה שלא ירצו. במשחק תפקידים זה עלול להוביל למצב שבו שחקנים שמעוניינים בקרבות ואתגרים מוצאים עצמם תקועים במשחק שלא כולל מספיק כאלו לטעמם, ובמקרה הנפוץ יותר, בשיטה שלא מאפשרת עומק טקטי מספיק עבורם. הם יכולים למצוא את עצמם כשחקן היחיד שמתעניין בקרבות בחבורה שמעדיפה להמנע מהם, או להשקיע זמן ומאמצים בבניית דמות יעילה מבחינה מכאנית, רק כדי לגלות שהמנחה לא מקדיש מספיק תשומת לב לחוקים, ולא ממש אוכף אותם, מה שממסמס את כל חשיבותם ואת כל המאמץ שהושקע. לכן זוהי עוד נקודה שחשוב מאוד לעבור עליה בתיאום הציפיות. 

בסוף הרצאה 1.6 קלייטון מציין שיש איזו מערכת יחסים, מעין יחס הופכי, בין חופש הפעולה של שחקנים במשחק מחשב לבין מידת המעורבות שלהם (Engagement) עם הנראטיב – אמירה שאני לא מסכים איתה גם לגבי משחקי מחשב ובטח שלא לגבי משחקי תפקידים, אלא אם הוא מתכוון ספציפית לנראטיב מוטמע, ואם כן, אז הוא כמובן צודק לגמרי, ובעצם, זו כנראה עיקר הבעיה שלי עם נראטיב שכזה. גם במשחק מחשב בעלי תכונות Emergent (לא מצאתי מילה בעברית) וגם במגוון סגנונות של משחקי תפקידים, שעצם היכולת ליצור סיפור אמרג'נט היא-היא הסיבה שאנחנו משחקים בהם, היחס בין חופש הפעולה של השחקן לנראטיב שהוא חווה יכול להיות מורכב להפליא, הרבה יותר מיחס ישר או הופכי סתמי. 

בסרטון האחרון הפרופ' מדבר על הפואמה איתקה, שמדברת על הערך שבמסע עצמו, ועל הרלוונטיות של הדבר לגיימרים. בהקשר הזה אני רוצה להעלות באוב את הקליפ הנפלא הזה. למען המסע!

וואו, כתבתי מלא הפעם. אני מקווה לצמצם בפעם הבאה. אגב, החלטתי לקחת את מסלול ה-Distinction, בעיקר בגלל שהוא דורש ממני להגיש עבודות בהתבסס על חוויות בעולם המשחק. מדי שבוע אדווח על הציון שלי, למען יתרשמו או יבעטו בי כולם. שבוע המבוא תמיד הכי קל: 10.66 מתוך 11 נקודות.

Online Games: Literature, New Media, and Narrative

השבוע התחיל קורס אונליין חינמי בנושא ספרות, משחקים ונראטיב, במהלכו נעסוק בשאלה: מה השינוי שעובר עולם פנטזיה, ספציפית שר הטבעות, כשמעבירים אותו דרך המדיות של ספר, סרט ומשחק?

נשמע מוכר? זוכרים שדיברנו על המרת עולמות בדיוניים למשחקי תפקידים? זוכרים שאמרנו שכדאי שכל שחקן תפקידים ידע קצת ניתוח סיפורת? שמתם לב שאנחנו זורקים את המילה "נראטיב" כל הזמן? הירשמו והקשיבו לאיזו הרצאה או שתיים!

הקורס הוא ברמה אוניברסיטאית, ולמרות שאפשר לעשות מבחנים וכו', אין בזה צורך, ואפשר פשוט להירשם כדי לצפות בהרצאות הוידאו.

אם אתם נרשמים, תגידו משהו – נוכל להיפגש לדבר או לשחק. שזה אגב חלק מהציון.

פרק 32 – סוף העולם למתקדמים

על כתפי גמדים: אורי ליפשיץ מצטרף לערן אבירם מדי שבוע, בפרקים בני 30 דקות בהם נדבר על משחקי ושחקני תפקידים, עם נושאים שונים מהארץ והעולם. 
כתובתנו: gamadim@roleplay.co.il, שלחו לנו מחשבות משלכם על מה שאמרנו, דברים מעניינים שקרו במשחקכם, או נושאים שמעניינים אתכם. 
צרו איתנו קשר גם דרך דף הפייסבוק של הפודקאסט, או עמוד הגוגל+ שלנו.
היכנסו לעמוד האייקאסט כדי להירשם לפרקים עתידיים, או הרשמו ב-RSS לרשימות הפרקים עצמן.

 לחצו להאזנה לפרק (או באתר iCast):

[audio:http://pod.icast.co.il/d5e6a44d-5a71-42ec-89c6-7c55658a4355.icast.mp3]

אורחים: יניב רוזנבלט וחן שרון.

0:00 סוף העולם לגמדים
אנחנו מארחים את יניב רוזנבלט וחן שרון, שמאחורי סוף העולם למתקדמים.
משחקי קרוסאובר
פרופסור סנייפ
באטמן

1:25 אודות המחזה
להלן:

יאיר רוצה שקבוצת ה-D&D החדשה שלו תצליח – הרי כל כך קשה לגרום לדברים האלה לעבוד והמשתתפים אף פעם לא לוקחים את הדברים מספיק ברצינות! הוא מצא את הפתרון המושלם: סוף שבוע בבקתה עם ההרפתקה המושלמת. כל מה שהוא צריך זה קצת שיתוף פעולה… ושליאת, החברה של גיל, לא תהרוס את הכל (למה הוא מביא אותה בכלל?)… וגם שצבי יקשיב לו ולא יהיה מוזר, וגם שסיוון… טוב, היא דווקא די בסדר. אוף. יאיר בחיים לא יצליח לכתוב את ההרפתקה כמו שצריך. למה דין הזה לא מגיע?

 מאיפה מגיע הרעיון, למה לכתוב מחזה על קבוצת שחקני תפקידים?

4:41 אנחנו מכירים את החבורה הזו
שיחקנו עם אנשים שכאלה.

5:18 במהלך המחזה מריצים הרפתקה
אבל האם היא נאמנה לחוקים?!

6:26 לא רק לשחקני תפקידים
לא רק שחקני תפקידים ימצאו מישהו להזדהות איתו.
ההצגה עוסקת במשחקי תפקידים, אבל אינה על משחקי תפקידים.

9:00 מה אתם משחקים?
הם מתחילים לשחק Edge of the Empire, והם שחקני משחקי לוח כבדים.
מארגנים ערבי משחק, לפעמים דרך הקבוצה הזו.
גיק-שוק
שוק יד שנייה באייקון הקרוב

10:57 משתתפים נוספים בהפקה
בנימה אישית:
טליה נרגד חסון – במאית מוכשרת, אבל קופאית לא משהו! *מתכופף במהירות*
ניר שרון – ניטפיקר עוד מאז זן שנג'אשי, הסולאר המכשף.

12:34 לערוך משחק תפקידים כחלק מההצגה
למה לא הכניסו אימפרוב, ומה ההצגה מנסה להשיג.
המסע אל הר החורבן האפל (של האבדון!)

15:58 העולם האמיתי רודף אחריך לתוך המשחק
אורי תוהה לגבי הרבדים השונים במחזה: שחקן לעומת דמות. (כשהשחקן הוא, בעצם, דמות במחזה)
כולם תקועים בבקתה מבודדת, חייבים להתמודד עם הלחצים והריבים והקשיים, ואלו באים לידי ביטוי במשחק.
לטעמי, נראה שההצגה מבליטה את מה שאנחנו מדברים עליו הרבה, האחראיות המשותפת של כל המשתתפים במשחק לגבי ההנאה של כולם.

20:10 מי הגיבור בהצגה
זה סיפורה של חבורה, כולם גיבורים. ובתקווה, לכל צופה יש מישהו להזדהות איתו.

21:45 הדמיון בין מחזאי למנחה
אורי מעלה את נקודות הדמיון.

22:32 יניב מתנתק
קטע מצחיק מכדי שנוריד אותו.

23:15 על שיתוף הפעולה בין חן ויניב
איך כותבים הצגה ביחד, וקצת הערכה הדדית לתפקידו של האחר.

24:16 מה למדת ממשחקי תפקידים, כבמאי
בעיקר היכולת לדמיין מצבים, ואימפרוביזיציה.
קטעי אימפרוב בין השחקנים, בעודם מגלמים את הדמויות, עוזרים לבסס את מערכות היחסים ביניהם. זה גם עוזר לשכתב סצינות.

29:06 הרקע של יניב וחן במשחקי תפקידים
הגילדה, לא ממש רלוונטית בימינו. דיברנו על דרכים טובות יותר להשיג קבוצות בימינו, בפרק 26, לחזור למעגל המשחקים.
הנשגבים
על Edge of the Empire דיברנו מספר רב של פעמים בעבר. כמעט בכל פרק, למעשה.

36:02 איפה ומתי?
תרוץ פעמיים: יום ראשון בשמונה בערב, ויום שלישי בארבע אחה"צ.
כדאי להזמין כרטיסים מראש. לשם כך יש להירשם לאתר.
הרפתקה מוכנה, משחק תפקידים עם חברי קבוצת האימפרוב לאמאבאטי. יום ראשון בחמש אחה"צ.
הרועה האחרון – שימו לב שהוא יוקרן מספר פעמים באייקון! עקבו אחרי העמוד בפייסבוק.
הפוסטר, עם אורי במרכזו!!
הפונדק באייקון, לשבת ולשחק משחקי שולחן או תפקידים. אני גם כנראה אהיה שם די הרבה, אריץ כל מני דברים.

39:07 קרדיט במקום בו קרדיט ראוי
כמה מילים טובות על השחקנים והצוות.

41:00 סיכום
אורי אופטימי.

מהלכים מתקדמים חדשים לסייר

"בלעדיך, הם אבודים. פלס נתיב דרך החשכה והובל אותם קדימה, צעדן." אז יאללה, הובל אותם קדימה דרך החשיכה! מה זה קצת חשיכה, יא אללה איתך!
תוכן נוסף לואנור מתפרסם כל הזמן באתר ובקהילה.

לדרגות 2 עד 5

מחסה העצים
יש לך 1+ שריון כל עוד אתה בסביבה מיוערת וביכולתך לנוע בחופשיות.

פושט עורות
כשאתה פושט את עורה של מפלצת מפורסמת ומעבד אותו, בחר אחד מהבאים:

  • אתה עוטה אותו על כתפיך כשלל. בני שיחה ואחרים שנוכחים בסביבתך עשויים להתרשם ממראהו, אך בוודאי יקדישו תשומת לב כאשר תציין כיצד השגת אותו.
  • אתה מעבד אותו לכדי שריון עור מחוזק. 2 שריון, 2 משקל.
  • אתה משאיר אותו תלוי במקום גלוי כלשהו, למען יראו ויראו. מפלצות וסכנות מקומיות נרתעות מהסביבה הזו ולא ישובו אליה.

העור המעובד ישרוד מספר שבועות או חודשים, בהתאם לתדירות ואיכות הטיפול שניתן לו, אך חיי ההרפתקנות שלך ישחקו אותו בסופו של דבר עד שיהרס.

ציד לילי
כאשר אתה מוצא יצור שעקבת אחריו בהצלחה, אינך מתקשה להבחין בו עקב תנאי תאורה. ערפל או מרחק רב עלולים להקשות עליך, אבל החשיכה לא מפריעה. אפילו בחושך גמור אתה יודע להגיד היכן, בגדול, הוא עומד, כל עוד אתם נמצאים זה בנוכחותו של זה.

לדרגות 6 עד 10

חברה הטוב ביותר של החיה
היכרותך עם רוחה של החיה המלווה שלך מעמיקה במיוחד. אתה מסוגל לשנות צורה בדומה לדרואיד, אך רק לצורת החיה המלווה שלך. אתה מקבל מספר שמירות השווה לפראות החיה. אתה נראה כמו העתק שלה, אך עם מספר מאפיינים אישיים שנותרים מצורתך האנושית ומאפשרים להבדיל ביניכם, כמו למשל שיער פנים, פרווה בצבע שערך, או עיטורי רגליים פשוטים המזכירים את עיצוב נעליך. אחרי מספר שינויי צורה השווה ליצר של החיה, רוחה מתעייפת ועליה לנוח כמו שצריך. אל תנסה לדחוק בה ולנצל את רוחה מעבר לכך, זה לא יגמר בטוב.