לאלו שלא יודעים, במהלך חמשת החודשים האחרונים הייתי הדובר של כנס גיבורים, שנערך בשבוע שעבר בתל-אביב. איתי בן-עברי, בעל החזון והמנהל, התחיל להתייעץ בי עוד לפני שהכנס הוצע, ואחר כך נעזר בי תוך כדי הפיתוח, כי אנחנו רואים עין-בעין לגבי פיתוח משחקים שולחניים בארץ. כשהיה לי ברור שהכנס מנסה להשיג את מה שאני חושב שכנס שכזה צריך להשיג, השתדלתי לתרום לו ככל האפשר מאותה נקודה והלאה. (זה בהחלט עוזר שאני עובד רק בחצי משרה!)
חלק גדול מהפעילות הזו כלל ארגון מספר אירועים בכנס, כדי שיהיה מלא בדברים מהסוג שהייתי רוצה לראות בו.
אז איך היה?
ברביעי בצהריים נתתי הרצאה בשם העולם של כולנו, על יצירת עולם מערכה משותף, איך לעשות זאת ולמה זה כדאי. היו בהרצאה כ-10 אנשים, פעילים, מועילים, ואני חושב שהם נהנו וכולנו יצאנו משם עם יותר מכפי שנכנסנו.
ההרצאה תעלה לכאן עם תוספות, במהלך השבוע הקרוב.
בחמישי בערב נערך טורניר חוקרי המבוכים, אליו התכוננו זה זמן מה. בכנס שכחתי להודות למנחים, ובאמת שצריך: דימה וגנר, איתמר ראוך, ניר וקנין, חן ורדי, דניאל פידלמן ועדי אלקין (שאומנם לא הגיעה עקב מחלה, אבל היתה מעורבת ונלהבת בכל השלבים). כולם עשו עבודה מצוינת, ואני לא נוהג לייחס תארים שכאלו כלאחר יד.
אני עצמי לא הרצתי בטורניר, הסתובבתי בין השולחנות כדי לספק תמיכה (לא היה צריך הרבה), לאסוף רשמים, לרשום לקחים, ולהכין את דפי הניקוד שאומנם הדפסתי אבל שכחתי בבית. ארבע קבוצות מלאות יצאו לעבר מבצר הבזלת אשר שב מן המעמקים, וכולן התמודדו מול התפלצת הקדומה שבמעמקיו, אבל בתכל'ס, לכל אחד היתה הרפתקה אחרת בתכלית. יאי העידן ה-13!
לכולם היה ברור שהטורניר לא באמת יכול לבדוק מיהו השחקן הטוב ביותר, אבל, בדומה להנחיה האולימפית, העיקר הוא להנות ולחלק פרסים למי שעשה לכולנו כיף. נראה שמערכת הניקוד עבדה, סה"כ, כמו שצריך, ובעיקר אני מרוצה מכך שהסיפורים של השחקנים הנבחרים עשו לכולם שמח ונתנו תחושה שלחבר'ה האלו מגיעים הפרסים שלהם – בלי מרירות לאף אחד. אפילו התבלבלנו בפרסים, בין המקומות ה-2-3 וה-4-5, אבל נראה שבסוף כולם יצאו מרוצים.
אז מי ניצח? דניאל זולוטניצקי (המוכר למאזיני הגמדים!) שהחטיא ב-1 טבעי עם התקפת גרזן, כך שהנשק שלו ננעץ בגזע עץ, והוא החליט להשתמש ביחס האייקון שלו עם שליט המתים כדי להגיד שהגרזן בורך ללא ידיעתה של הדמות להפיח חיים בדבר המת הראשון בו יפגע, וזהו העץ, וכך הוא הפך לעצנע זומבי תחת שליטתו. נפלא.
ההרפתקה כולה תעלה לבלוג בהמשך!
ובשנה הבאה, טורניר חוקרי המבוכים 2.
לאורך יום חמישי נערכו משחקי תעוזה לפי דרישה, משחקים סיפוריים לפי הזמנתם של השחקנים הנאספים. כל שעתיים התחיל משחק חדש, ואת המשמרות איישו אלון אלקין, ניר וקנין וחגי קובץ', ושוב, תודה להם על הנכונות להצטרף, להתארגן, ולעשות פאנן לאורחים. ההרצות האלו היו פחות טובות מכפי שיכולות היו להיות, עקב ענייני מיקום, השקעה (מצידי בעיקר), ועוד כמה פריטים.
לקחים נאספו, ובכנס הבא תהיה שוב תעוזה לפי דרישה – משופרת.
בחמישי בצהריים הגיע אורי ליפשיץ והקלטנו פרק של הגמדים חופרים, שיעלה מחר. כרגיל, היה אחלה – הקהל מגיב, נלהב, מביא שאלות מעניינות. וכרגיל, חלק מהשאלות היו כל כך מעולות, שפשוט לא הספקנו לעסוק בהיקף העצום שלהן בטווח הזמן שהוקצב.
בחמישי בערב נערך משחקים חצי-אפויים, אירוע בו היתה לשחקנים הזדמנות לשחק באחד מזוג משחקים שנמצאים כרגע בפיתוח – AvataRPG של אלעד לרנר, מתן איסק ומאיה פייביש, והמשחק בעל השם הזמני "מיומנות נפרדת לכל לחש וכלי נשק" (כן) שאני עובד עליו מאז ספטמבר. הפלייטסט למשחק שלי הלך סבבה, בכך שהמסקנות היו, ברובן הגדול, דברים שאני כבר יודע. כלומר, נראה שאני מודע לבעיות של המשחק. עם זאת, יש עוד מלא עבודה שצריך לעשות על המשחק הארור הזה, כי הבעיות האלו אליהן אני מודע, הן גדולות. מיכאל פבזנר ורני שרים שיחקו איתנו ונשארו אחרי המשחקים כדי לדבר איתנו על המכאניקה ולהציע עצות, מה שבהחלט עזר לי ואני מאמין שגם לחברי AvataRPG.
אני מאוד מקווה שבכנס עתידי יערך עוד אירוע של משחקים חצי-אפויים, עם אותם משחקים, ועם אחרים.
(אולי כבר הבנתם שאני בקטע של מוסדות מתמשכים, לא אירועים חד-פעמיים.)
בערב חמישי הסתיים הכנס. בהנחיה האולימפית לא השתתפתי, אבל היה כיף לראות את כמות המשתתפים הגדולה, ואת הסיכומים שלהם.
מה שמזכיר לי, אני מעוניין לקרוא את הסיכומים שלכם גם! אביב מנוח ואנוכי החלטנו להעלות למגזין גיבורים סיכומי חוויות מהכנס, וגם באופן פרטני, ממשחקים ספציפיים (למשל, איך יצרת את ההרפתקה להנחיה אולימפית? האם זה רץ כמו שרצית?). כבר קיבלנו כמה רשמים שכאלו, אבל שלחו לנו עוד (nnesk1 בג'ימייל), ונפרסם אותם במגזין ובעמוד הפייסבוק של גיבורים.
קיבלתי תודה ענקית מאיתי בן עברי, לצד המהדורה המוגבלת של ההדפסה המחודשת של AD&D המקורי (!). בהתאם, יש לי המון תודות לתת, אז ללא סדר מיוחד:
איתי בן עברי, על שרצה, ואז עשה.
מיכאל גורודין, שדחף שמה שאיתי רוצה, יעשה.
אביב מנוח, היינו צוות יעיל להחריד.
צוות המשחקים, ובעיקר ניב מרקל, ואז איל רזניק, ואז אורי פרידמן (לפי סדר העבודה שלי מולכם!), וכמובן שקרן גרינברג, שהלוואי והייתי יכול לעבוד מולה בכל פרויקט מלחיץ אי פעם.
צוות לוגיסטיקה – בתור איש סגל, התחומים שלנו לא כל כך נגעו זה בזה, אבל הבנתי שהייתם ממש מעט, ובהתחשב בכך, עשיתם ממש הרבה. בתור מנחה, האדם אותו פגשתי רוב הכנס הוא, כמובן, אפי, שהיתה בכל מקום ועשתה את כל מה שצריך היה להיעשות שם, ללא הפסקה נראית לעין.
עודד ארבל, האיש הטכני, שעשה הכל תמיד וכשביקשתי וואו.
בנוסף: איתמר וייסברג, על הארגון וההתלהבות; יהודה חלפון, על הארגון וההתלהבות; אלעד לרנר, על הארגון וההתלהבות; כל המנחים שהיו בפרויקטים שלי וכבר ציינתי את שמותיהם, על ההתלהבות (הארגון היה שלי!); וכל החבר'ה בני ה-16 ומטה שהפגינו התלהבות, ונראה שאנסה לגייס אותם לתפקידי סגל בכנסים עתידיים; אורי ליפשיץ, על מגדל הפזמון, ואביב מנוח ויהודה חלפון שוב על העבודה שהשקיעו בחוברות התוכן; וגם ג'וש וצל על הגרפיקה לאתר.
שכחתי עוד הרבה אנשים שמגיע להם, ואני מתנצל. אל תהססו לשלוח הודעה ולהזכיר לי, ואוסיף אתכם כאן, כי עוד שנה – כשיתארגן הדבר הבא – ארצה לראות למי כבר הודתי בעבר, מה שאומר שכנראה ארצה אותו בתפקיד כזה שידרוש ממני להודות לו שוב.
מה עוד
יצאתי מגיבורים עם כמה מסקנות חשובות לגבי מה שהייתי רוצה שיהיה בארץ, דעתי השתנתה ושוייפה היטב בידי המתרחש. כמו כן למדתי כמה חדשות מרעישות שעדיין אין ביכולתי להרחיב לגביהן. חכו ל-2015.
יש לי עוד המון מה להגיד לגבי גיבורים, בתור איש סגל ובתור מי שרוצה לראות שינוי בכנסים בארץ, אבל כל זה כבר נאמר במספר דיונים שנערכים כעת בפייסבוק, ויאמר בסיכומים אחרים. בפייסבוק אפשר גם למצוא את אלבום התמונות שצילמתי, ואת הקריאה הפתוחה להגיש לי הערות, ביקורות והצעות לגבי הכנס.
האם באתם? מה היה טוב, מה אפשר לשפר?
האם לא באתם? למה בחרתם שלא לבוא, ומה יגרום לכם לבוא בפעם הבאה?
שלחו לי מייל!
ובהמשך: דרקוניקון 2014, רוחות הדרום, ומיתוס.
בנוסף סבורני כי יש לשקם את הגילדה.
