אני שופט בתחרות היריבים של העמותה, והיום הגשתי את מסקנותי מההגשות שקיבלתי. בסך הכל שבעה אנשים שלחו הצעות לזוגות של יריבים, מפרטים כיצד החלה היריבות, במה היא עוסקת בעצם, וכיצד ניתן לשלב את הדמויות הללו ואת היריבות עצמה כמניע במשחק תפקידים.

המחשבות המפורטות שלי ינתנו כשיפורסמו התוצאות, אבל בינתיים, שתי מחשבות כלליות.

בגדול, יותר מדי אנשים כתבו לנו סיפורים במקום תכל"ס. אין לי עניין לקרוא עמוד וחצי של טקסט סיפורי צפוף (ולאו דווקא מוצלח) רק כדי להבין מה בכלל רוצים ממני. זוהי לא תחרות כתיבה יוצרת, ואנחנו מחפשים רעיונות, לא מעשיות. פסקה או שתיים של פלייבור מספיקות בהחלט, אבל את עיקר העניין, את זהותם של היריבים ומהותה של היריבות, אני צריך לקבל בצורה הברורה, הישירה והפשוטה ביותר שאפשר.
בין היתר, אני חושב שזה בגלל הדרישה לעמוד וחצי של טקסט לפחות, האנשים מורחים מדי. בחיי שהייתי מעדיף לקבל חצי עמוד של תוכן מתומצת ומעניין, במקום שלושה עמודים של סיפור דרמטי.

הערה חשובה נוספת שהצעתי לזיו לציין בתחרות הבאה: להדגיש את החשיבות של המעשיות בתוכן שנכתב. הרבה כותבים פירטו איך יכולות דמויות השחקנים לפגוש את היריבים – אך לא מעבר לכך. אני רוצה לדעת איך ההרפתקה מתנהלת, איך היריבות מניעה אותה, רעיונות לטוויסטים, לעלילות מלאות (או אפילו חלקי עלילות יהיה טוב), מחשבות על המקומות אליהם אפשר לקחת את היריבות בשילוב עם גופים אחרים או עולמות פנטזיה מוכרים, ועוד. זה לא רק מומלץ, זה הכרחי בעיני.

אני עדיין לא יודע על מה התחרות הבאה, אבל אני מקווה שנקבל לפחות את אותה כמות של הגשות, ושיהיו לפחות באותה רמה – בסך הכל, התרשמתי לטובה מכולן! אבל בבקשה, בפעם הבאה, שימו לב לנקודות האלו. זוהי תחרות משחקי תפקידים, לא כתיבה, ואבקש להתמקד בכך.