Categories
אישי

איך נפלו גיבורים – סיפורו של הקרב על כדור הארץ

לפני כארבעה חודשים שיחקתי משחק באורך סטנדרטי של Civ 5, ותיעדתי את המתרחש בלייב-פייסבוקינג. היו אלו קורותיה של אומה, וזה היה כיף, אבל זה לקח כמעט יומיים שלמים ומאז כמעט לא נגעתי ב-Civ 5 (אם כי בהזדמנות קרובה אקנה את ההרחבה ואחזור אליו. הוהו, אחזור אליו ועוד איך). 

לאחרונה יצא החידוש לסדרת X-com הותיקה, אותה שיחקתי כנראה יותר פעמים מכל משחק אחר, מלבד כמובן Civ 5 — בעצם, למה "כמובן". ייתכן שטחנתי יותר X-com, על כל נגררותיו, מאשר Civ 5. וואו. טוב, זה משחק מעולה ורבים מהמשכיו, הרשמיים והרוחניים, מצוינים גם. למרבה השמחה (וההקלה), גם XCOM החדש הוא אחלה של משחק. יש תלונות, כמובן, יש תלונות. אבל בסה"כ, אחרי כמה משחקים, הוא מהנה ועושה את העבודה, אותה משחקים מעטים כל כך עושים.

המשחק כולל גם מצב Ironman, קונספט שהכרתי לראשונה בדיאבלו הראשון: אי אפשר לבצע שמירות. הכל סופי וגמור. במשחק אכזרי כמו XCOM, מדובר באתגר של ממש. כל חייל בכיר שמת בקרב הופך לאבדה אמיתית, והם ימותו, כי זה XCOM. כל משימה שנכשלת דוחפת את המאמץ המלחמתי כולו שבועות אחורה. אז אחרי שלמדתי להכיר את המשחק, חייבים לנסות כזה דבר! ואפילו שחלקים לא מובטלים מ-XCOM הינם תלויי מזל, ולכן ההצלחה או הכישלון הסופיים לא יהיו לגמרי בשליטתי, החוויה תהיה מהנה. וראויה לתיעוד. בפייסבוק. 

הפעם לא השתמשתי ב-Overwolf, בגלל שהוא לא עובד עם XCOM (עדיין), אלא במנגנון לכידת התמונות הטבעי של סטים. הלפטופ שלי ישב לידי, פתוח על פייסבוק, ובמשך יומיים תיעדתי את עיקרי המהלכים – חצי השנה הראשונה, וחצי השנה השנייה – בהתחלה בפירוט רב יחסית, ועם הזמן רק את מה שנראה לי מעניין או משעשע, כמו בקורותיה של אומה. ובכל זאת, XCOM ארוך נורא, נורא, ומלא-מלא בפרטים, ולכן התיעוד יצא הפעם ארוך אפילו יותר מבפעם הקודמת. האם לקצר? מה פתאום! פשוט לחלק לפרקים כדי להקל על הקריאה. 

בניגוד לפעם קודמת, כדאי להכיר קצת את המשחק לפני הקריאה, לפחות באופן כללי. כמו כן, יהיו מלא "ספויילרים", ואני מתייחס לכך במלוא הזלזול, כי ה-"עלילה" של XCOM היא אחת התוספות המיותרות ביותר, ולא באמת קיימת בכל מקרה. 

הגיעה העת. כדור הארץ תחת התקפה, ורק אדם אחד יכול להצילו: אתה! לא, אוקי, אני.