קטגוריות
אישי

ארבע הדרכים לליבו של דנטה קרוזיני

בימים אלו אני מריץ שלוש חבורות ברומ"ח. כולן נמצאות עכשיו בשלבים הראשונים של אותה הרפתקת וורהאמר, שאת שמה אני לא יכול להגיד, וכן, זה קצת כאב ראש לזכור איזו קבוצה עשתה מה ואיפה. את ההרפתקה הזו הרצתי בעבר גם לחבורה שלי בבית, ולמרות שהיא מצוינת ואני מתכוון להריץ אותה כנראה שוב בעתיד, אשנה את ההתחלה שלה בפעמים הבאות, פשוט כי כבר הגיעו מים עד דנטה. עם זאת, זאת הזדמנות יפה לראות את הדרכים השונות בהן החבורות התמודדו עם אותו דנטה. למען ההבהרה, אין כאן ולו ספויילר אחד לגבי ההרפתקה עצמה, אלא רק לגבי הפתיחה, הלא לגמרי קשורה שלה.

ההרפתקה מתחילה בכניסתו של דנטה קרוזיני לחייהן של הדמויות. זהו אסטלייני (המקביל בעולם וורהאמר לספרדי), צייד ראשים, שביחד עם שני בריונים מארגן מפגש אינטימי עם החבורה. שלוש מתוך ארבע הפעמים הוא ארגן הודעה דרך הפונדקאי, ובפעם הרביעית הוא פשוט נחת על הדמויות בהפתעה אחרי שעקב אחריהן מעט ברחבי העיירה הקטנה בה הן שוכנות. אתם מבינים, לדנטה נודע שיש תגמול של 30 כתרים על ראשן של הדמויות, הסיבה לכך לא חשובה כעת, והוא מעוניין לתפוס אותן בחיים, כפי שהתבקש, או להביא את ראשן, אם אין ברירה.

דנטה הוא בחור חביב בסך הכל, חסר מוניטין באימפריה, עם מבטא מזעזע וגישה בריאה לחיים, כמו גם חרב סייף מדויקת למדי. שני הבריונים שאיתו הם בריונים, אבל דנטה לא ממהר לשלוח אותם בדמויות – להיפך, הוא מעדיף להתחיל בחביבות, להציג עצמו באופן מסודר והגון, ואז להבהיר כמה כדאי לדמויות פשוט לבוא איתו ולחסוך שפיכות דמים לכולם. אין לו מושג מה הן עשו שגרר פרס על ראשן, הוא לא ממש יודע עבור מי עובד האיש ששכר אותו, אבל אפשר בעיקרון לדובב אותו ולהוציא כמה פרטים שנראו לו לא חשובים (אך יכולים לרמוז הרבה לדמויות). הנה מה שעשו ארבע החבורות השונות.

החבורה הביתית, שתי נשות משמר ושולית אשפים. דנטה ואנשיו מופיעים לפתע בחצר האחורית של מעין בית קפה בו יושבות הדמויות עם ידידה חשובה. הדמויות, מלאות תחושת צדק כנשות משמר, מסרבות עקרונית לכך שמתייחסים אליהן כאל פושעים, ולא מוכנות לבוא. מתפתח קרב, במהלכו נפתחת כוורת צרעות (מילולית), שני הבריונים נהרגים ודנטה סופג פציעות נוראיות. הוא נמלט על חייו, מבטיח נקמה, אך גם לאחר מרדף קצר הוא לא נתפס.

חבורת הזקנים, (אררר, כלומר, חבורה שיש בה רק בני 30 ומעלה), אסופת בני בליעל – זה קלף החבורה שלהם – עם גמד לוחמני, צייד ראשים אכזר, כוהן של סיגמאר ורוקח מארצות רחוקות. דנטה מוסר להם הודעה, דרך הפונדקאי, לפגוש אותו בחצר האחורית של הכנסייה, שמתגלה כבית קברות עתיק ומלא עשבים שוטים וצמחייה מסועפת. הוא כמובן לא אומר להם למה לפגוש אותו, או מי הוא, ולכן החבורה מגיעה בחשד, נכנסת לאזור ובוחנת את מקומות המסתור הרבים. דנטה מופיע בכניסה עם אנשיו, נותן את נאום הפתיחה החביב, ומתחיל ויכוח בין הדמויות לדנטה בשאלה מה לעזאזל הוא רוצה ושכדאי לו מהר להסתובב ולברוח מכאן לפני הוא חוטף. אז הגמד, שהתגנב מהצד (לפני כן הוא נפל לקבר, עם כוכב כאוס), מזנק על הבריון הקרוב ומתחיל קרב במהלכו הבריונים נהרגים, דנטה דוקר היטב את צייד הראשים, והוא נתפס ומעולף. איומים נוראיים מוציאים מדנטה המבוהל כל פיסת מידע שהוא יכול לחשוב עליה, ואז, רק כדי להבהיר לכל המעוניין שלא מתעסקים איתם, מעיפים אותו לאותו קבר פתוח ביחד עם גופות שני הבריונים, כדי להבעית אותו קצת. אה, וצייד הראשים מוציא לו עין. יש איזו בעיה עם צייד הראשים. שאר החבורה חושבת כך גם.

חבורת הצעירים, ולמה בעצם אני משתמש בגיל בתור המאפיין העיקרי. בחבורה הזו יש גמד רוקח, גמד סוכן, ואלף נציג. חבורה לא לוחמנית ובהחלט זרה לאימפריה. כמו מקודם, הם מקבלים הודעה והולכים לבית הקברות, ודנטה מופיע ופוצח בנאום הפתיחה. אך החבורה הזו חוששת לחייה, למול שלושה טיפוסים שבבירור יודעים איך להניף חרב סייף, אלה ורובה קשת. עם זאת, יש לה גם סך של בערך 15 נקודות בעורמה וקסם אישי. הקבוצה מניחה את כלי הנשק על הרצפה לבקשתו של דנטה, אך כל אחד שומר שיהיה לו נשק נסתר במטווחי יד, ואז מתחיל הליך החקירה. בתוך כמה שאלות נוקבות הם גורמים לדנטה, כעת בטוח בעצמו עד מאוד, לפלוט בערך כל מה שהם רוצים. לאחר שהמצב מתברר להם, ואחרי שהם מנסים לברר האם יוכלו להרשות לעצמם פשוט לשלם לא יותר (לא, בשום סיכוי), הם מבהירים לדנטה שיש מצב שבעצם רימו אותו, ולסוכן המסתורי אין שום כוונה לשלם לו, כי הם בעצם קבוצה דיפלומטית לגמרי ולא מהאזור, בוודאי לא עשו שום דבר לאף אחד, והאם בעצם הוא קיבל מקדמה?
דנטה נעשה חשדני מאוד כלפי שוכריו, מחליט ללכת לבדוק את העניין (זה יקח בערך יום), ובינתיים דורש מהדמויות להישאר בפונדק בעיירה עד שיחזור. הן מסכימות, ומיד אחרי שהוא הולך, מוצאות אלמנה עשירה ועוברות להתגורר אצלה.

חבורת הבוגרים, מורכבת מסוכן חברתי, כוהנת של מור אל החלומות והמוות, וגנבת צועניה צעירה. את הסיפור הבסיסי אתם כבר מכירים – אך כאשר דנטה חושף את עצמו הפעם, הגנבת נמצאת על ראש עץ, מוסתרת למדי. החבורה מביעה מוכנות עקרונית להיכנע, ודנטה, שיודע שהם אמורים להיות שלושה, משתעשע ושולח את אחד מבריוניו לוודא שהיא יורדת, ויאללה, צריך להגיע עד הערב לפונדק הרמחים המוצלבים. הבריון לא מצליח לנער אותה, ודנטה והבריון השני שולחים מבטים לתוך בית הקברות ברטינה. הכוהנת של מור מנצלת את ההזדמנות ובן רגע שולפת את החרב ומתנפלת על דנטה. הסוכן מלווה אותה בפגיון וקללות לא נעימות על אימו של הבריון (יש קלף פעולה כזה), והגנבת בינתיים נעה בזהירות על פני הגדר החיה הענקית, מתכופפת מאחורי הבריון שלידה, ומרימה את רובה הקשת שהשעין בצד. הלחימה נעשית מלוכלכת כאשר דנטה תופס את הסוכן כמעין בן ערובה ודורש שכולם יניחו את נשקיהם, אך קליע מכוון היטב מרובה הקשת נכנס לו בכתף וגורם נזק רציני, ובעיטה מהסוכן שולחת את שניהם על הרצפה. דנטה, חושש לחייו, קם וקורא לנסיגה, מצהיר שרק קללות ודברים נוראיים יפלו על ראשי הדמויות, ושני הבריונים, מעט חבולים גם הם, נסוגים ביחד איתו.

כל החבורות שיחקו "נכון" את האירוע. מבחינה מכאנית, כולם השתמשו במה שהם טובים בו כדי להתגבר על האתגר שמולם – צייד ראשים זר, מיומן אך בטוח מדי בעצמו, שהפתיע אותן בסביבה לא צפויה. מבחינה תמתית, כולם פעלו באופן שבו החבורה שלהם "חושבת", נשארו נאמנים לאופי אותו אימצו לקבוצה, או החלו לפתח לעצמם אופי קבוצתי במקרה של חבורות חדשות יחסית. השיטה הדגימה שהמכאניקה מסוגלת לייצג נאמנה את האופי התמתי של הדמויות – אם כי זו דרישה מינימלית משיטה מבוססת מיומנויות, לא סיבה למחוא לה כפיים, פשוט טוב לראות שזה המצב.

היחוד של וורהאמר הוא בתוצאות קוביה מיוחדות ובעייפות\לחץ. אז עייפות ולחץ לא הספיקו להצטבר בהתקלות יחידה ועוד קצרה שכזו, אבל בכל ההתרחשויות, כוכבי כאוס וכוכבי סיגמאר, וגם סתם נשרים וגלגולות, הביאו למצבים מעניינים שאני לא חושב שהיו קורים אחרת: קן צרעות שהופרע והתמקד באשף באופן שדרש ממנו לנסות לגרש אותן, בור קבר פתוח לתוכו נפל גמד, תחושת ביטחון עצמי מוגזמת של דנטה כשמלקקים לו כמו שצריך שאפילו עוזרת לו להיזכר בפרטים ששכח, והנשק שננעץ לדנטה בקיר, בזווית שאפשרה לו בכל זאת לתפוס את הסוכן כמגן אנושי (שני נשרים), והפך את הסצינה למעניינת יותר. 

אז וורהאמר זה אחלה, ודנטה הוא נהדר ובוודאי עוד יחזור לחלק מהחבורות האלו, אבל לא נראה לי שבפעמים הבאות שאריץ את ההרפתקה ששמה-ישאר-חסוי אשתמש בו שוב בתור פתיחה. נראה לי שראיתי את כל הדרכים העיקריות בהן אפשר להיפטר ממנו, וכאמור, הוא בכל מקרה לא באמת קשור לכל הדברים הנוראיים שעתידים לקרות בהמשך.

[למען ההבהרה, למרות שבוודאי הרצתי אותו נהדר והכל, לא דנטה ולא ההרפתקה הם המצאות שלי, אלא של Sami Uusitalo, שאת הרפתקאתו הנהדרת הורדתי מאתר המהדורה השנייה של Warhammer Fantasy.]

[ועוד יאמר, שדנטה קרוזיני אמור בכלל להיות טילאני, כמשתמע משמו האיטלקי. אבל אני לא חזק במבטא הזה, אז הוא that's that]

3 תגובות על “ארבע הדרכים לליבו של דנטה קרוזיני”

השארת תגובה