Categories
אישי

פרק 74 – סיכום זמני של חרון הצדיקים

על כתפי גמדים הוא פודקאסט שבועי, בו אורי ליפשיץ וערן אבירם מדברים על משחקי ושחקני תפקידים.

לחצו להאזנה לפרק הנוכחי:

[audio:http://pod.icast.co.il/f0efb67a-1d11-4651-82e5-706c8f7b478c.icast.mp3]

(לחצו כאן בכפתור ימני כדי להוריד את הקובץ)

בתוכנית הפעם
רועי געש, המנחה של המערכה השבועית של ערן, מציג כמה מהבעיות שעלו לו במהלך ההרפתקה, בניסיון לשפר את המשחק לקראת ההרפתקה הבאה.

הרשמה לפרקים עתידיים: דרך iTunes או בכל אמצעי אחר.
עקבו אחרינו:
 בדף הפייסבוקבעמוד הגוגל+, או בטוויטר.
כתובתנו למשלוח מיילים: gamadim@roleplay.co.il. שלחו לנו תגובות לדברים שאמרנו, שאלות לגבי דברים שקרו במשחקכם, או הצעות לנושאים שמעניינים אתכם.

 

פתיחה
פרק 8, לשחק מקוון על שולחן מדומיין
פרק 27, למה לארפ?
Roll20, שולחן משחק וירטואלי חינמי.
הקלטת המשחק השבועי שלנו
סביבה ביקורתית תומכת, מפרק הביקורת

5:00 קצת רקע
משחקים פאת'פיינדר.
הדמות שלי היא זמלופיה, אלופה זדה דרגה 6.
המערכה היא חרון הצדיקים, סיימנו את ההרפתקה הראשונה.
Mythic Adventures, הנה החוקים לכך ב-SRD.
חמישה שחקנים בחבורה, בכוונה חבורה גדולה כדי שיהיה משחק כל שבוע, אפילו אם מישהו לא יכול.

9:07 מחסור בשחקנים
רועי מקדיש זמן לא מובטל לשינוי האתגרים בהרפתקה הכתובה, כל פעם מחדש, בהתאם לשחקנים החסרים.

11:50 קצב (pacing) ועייפות
בהילות! מהר, שמישהו יגיד איך עושים בהילות! אין זמן!
בהילות נקודתית לעומת בהילות כאווירה (של יאוש, של עייפות). אורי ממליץ לתת בהילות אווירתית בטפטוף, עם דברים שמזכירים כל הזמן שיש בעיה. אין מניעה לבצע דברים, פשוט יש מכשולים והפרעות בכל דבר. אורי גם אוהב לבקש מהשחקנים לכמת (לתת כמות) בעצמם לכמה הדמות עייפה, ואז להשתמש במספר הזה כמחסר עבורה.
בשיטות כמו מו"ד, הנק"פ – שנתפס בידי השחקן כמייצג את מצבה הכללי של הדמות – עובד כך שאם יש לך אפילו 1 נק"פ, אתה עדיין כשיר לגמרי ממש כמו אם יש לך 100 נק"פ. בשיטות אחרות, למשל Warhammer Fantasy Roleplay או עולמות פראיים, הקונספט של עייפות ולאות כללית הוא בילט-אין ביחד עם מערכת הבריאות, ושם באמת תחושת העייפות והלחץ הרבה יותר בוטה. אפשר לאמץ כמה מהרעיונות מהשיטות האלו.

23:50 זה הזמן לתיאום ציפיות מחדש
המעבר בין ההרפתקאות הוא זמן טוב לתיאום ציפיות. וכדאי להתחיל בשאלה הקלאסית, האם לאפשר דמויות מתות. אולי כבר דיברנו על זה ושכחנו – לא משנה, כדאי לרענן ולהחליט מחדש.

שינויים במבנה ההרפתקה
הערה שלי לגבי קצב ההתקדמות העלילתית בחלק מההרפתקה חושף שרועי אפילו צמצם בקטעים מתים נוספים – בעיקר עקב האופן בו אנחנו משחקים, אונליין, שגורם לכך שכל התקלות קרבית אורכת הרבה זמן.

31:20 לרצות שחקנים טקטיים ואחרים
רועי מרגיש התנגשות בין הקצב בו הוא רוצה להעביר את הסיפור, לבין הקצב שאנחנו נותנים עקב הסגנון הטקטי שלנו.
כדי לצמצם בזמן התכנון, אורי משתמש בשעוני חול, שמייצגים את הזמן שהדמויות מרגישות שנוח להן לדון בנושאים.
אני נוהג להסתער קדימה עם הדמות שלי, כדי להפסיק את הדיון טרום-התקלות – בכל מקרה יהיו מלא דיונים במהלך ההתקלות עצמה.

36:40 להתאים הרפתקאות מוכנות
בהחלט יש מקום לדבר עם מנחים שכבר הריצו את ההרפתקה, כדי לראות את הרושם שלהם מדברים שצריך לתקן בה, בעיקר מבחינת אופן ההרצה.
למשל באגמא"ר, למקרה של הרפתקאות פאיזו.

37:40 סרבול אצל המנחה
סיבה טובה לקנות לו את ההרפתקה בעותק פיזי!

42:06 חדשות ועדכונים
מיתוס נדחה לתאריכים ה-17 עד ה-19 באוגוסט. פרטים נוספים על הכנס, באתר מיתוס.
משתה הגמדים, בחמישי הקרוב בשש בערב!
רומ"ח בכפר סבא
הפיד החדש שלנו, אנא החליפו: http://feeds.feedburner.com/dwarves-shoulders
שחקנים בפאב, ב-29 ביולי

Categories
אישי

פאת'פיינדר מתורגם לעברית

כעת שפאיזו עצמם חשפו, אז גם אנחנו יכולים – פאת'פיינדר מתורגם כעת לעברית, בידי מאנקי טיים, ועל ידי.

ספר החוקים הבסיסי של פאת'פיינדר צפוי לצאת בעברית מתישהו בחצי השנה הראשונה של 2015. אני מתרגם אותו בערך מאז מאי, והוא בערך בחצי הדרך מבחינת תרגום; אבל חשוב לזכור שלאחר מכן יש עוד עריכה ושכתוב, גרפיקה ועימוד, והדפסה וכריכה. כל הדברים האלו לוקחים מלא זמן. בנוסף, החלה העבודה על אוגדן המפלצות, בידי יותם אבני.

 

כשאורי גילה את הסקופ, הקלטנו מיד פרק מיוחד של הגמדים:

[audio:http://pod.icast.co.il/241a8f37-cdf7-498d-beeb-a04f5b3f259d.icast.mp3]

(לחצו כאן בכפתור ימני כדי לשמור את הקובץ)

כמה הערות לגבי הנאמר פרק:

אמרתי שתרגמתי את כל מו"ד 4, אבל זה ממש לא נכון. את המדריך לשליט המבוך תרגם צפריר גרוסמן, ואת תיבת האוצרות תרגם דימה ונגר. ערכתי אותם, זה כן.
פאיזו
מאנקי טיים
אתר אגודת מגלי הארצות הישראלית, קבוצת הדיונים בפייסבוק.
אגמא"ר בכנס מיתוס הקרוב.

 

Categories
אישי

עלילות זמלופיה המביסה

(כך זה מופיע לי בלוח השנה בתזכורת למשחק לימי ראשון)

 

האם אתם מסוג האנשים שנהנים להקשיב לאחרים משחקים? אז הנה, עכשיו גם אנחנו עושים כזה.

זוהי הקלטה של משחק חי, ללא עריכה וללא התנצלויות. אנחנו משחקים איך שכיף לנו, ואם לכם לא כיף להקשיב לדברים מסויימים שאנחנו אומרים או לסגנון שלנו, אנא, פשוט אל תקשיבו.

יש פלייליסט ביוטיוב, וניתן גם להירשם לפודקאסט אודיו (קישור ישיר לפיד), או להוריד את רשימת ההשמעה כקובץ להאזנה בנגן מדיה על המחשב.

Categories
אישי

פרק 65 – טרגדיה

על כתפי גמדים הוא פודקאסט שבועי, בו אורי ליפשיץ וערן אבירם מדברים על משחקי ושחקני תפקידים.

לחצו להאזנה לפרק הנוכחי:

[audio:http://pod.icast.co.il/9722aba9-6bb8-4ea8-b411-5c3b5af28dc5.icast.mp3]

(לחצו כאן בכפתור ימני כדי להוריד את הקובץ)

בתוכנית הפעם
איך לעשות טרגדיה במשחק ההרפתקה שלכם? ולמה שתרצו בכלל? מה ההבדל בין טרגדיה אישית לקבוצתית, ובכלל, מה מבדיל טרגדיה מסתם אסון? למה זה קשה במיוחד במבוכים ודרקונים, ואיזה כלים משחקיים יכולים לעזור לנו לעודד אותה בכל זאת?

עקבו אחרינו בדף הפייסבוקבעמוד הגוגל+, או בטוויטר.
הרשמה לפרקים עתידיים: דרך iTunes או iCast. ניתן להירשם גם לעדכוני הפוסטים עצמם, ב-RSS.
כתובתנו למשלוח מיילים: gamadim@roleplay.co.il. שלחו לנו תגובות לדברים שאמרנו, שאלות לגבי דברים שקרו במשחקכם, או הצעות לנושאים שמעניינים אתכם.

 

00:52 שמר קוזניץ
שואל אותנו על טרגדיה:

שלום,
שמי שמר קוזניץ,
אני מדה"מ בשנתיים האחרונות לקבוצת D&D בשיטת הפאת'פיינדר.

הרבה פעמים אני מנסה לדמות את המשחק שלנו לסיפור – משהו שאפשר אח"כ לספר ברצף למישהו שלא מכיר את המערכה, והוא ירותק מהעלילה, האקשן, אפקטים מיוחדים ופעילות הדמויות.
אבל כשאני משווה את זה לספרי פנטזיה טובים – חסר לי משהו: טרגדיה.

כשאני מסתכל במבט מהיר על המשחק שלנו בשנתיים האחרונות, אני רואה בעצם רק שורה של הצלחות ונצחונות: הדמויות הצליחו בכל משימה, מעולם לא הפסידו בקרב חשוב, או מישהו חשוב – ובכולל תמיד השיגו את מטרתם (בכך לא הכוונה שמעולם לא היו להם הפסדים קטנים, כשלונות להציל איזה NPC, או קרבות בהם הפסידו/ניסוגו), אבל שום דבר לא major.
להבהרה: לא מדובר על טרגדיה אישית רולפליית ששחקן ממציא לדמות שלו – אלא משהו שקרה לשחקנים במשחק.

אני מדבר על משהו יותר גדול – על טרגדיה שמשפיעה ממש על צורת התפיסה של הדמויות – משהו שמשמש כחור בנשמתם ונוכח בכל אספקט של ההרפתקאה:
למשל:
– להפסיד בקמפיין מסויים – הם עברו את כל הקמפיין אבל לא הצליחו מהמכשף המרושע להפוך לאל – החבורה שרדה, אבל מצב העולם קפץ מדרגה לכיוון הרע.
– להפסיד עיירה שהם היו המגינים שלה – והיא הושמדה לחלוטין (שוב, לא עיירה שהשה"מ שלף במיוחד לסשיין הנוכחי – אלא מקום שהדמויות היו מה שנקרא INVESTED IN)

מה אתם אומרים על זה? האם טרגדיה באמת תוסיף?
איך אפשר לשלב אותה במשחק בצורה מהימנה? איך להשיג אותה בכלל?
או האם טרגדיה כל כך משמעותית היא מסוכנת מדי בכך שתבאס מדי את השחקנים?

תודה, אני מאזין בקביעות ונהנה מכל פודקסט!
שמר.

3:17 מה זה טרגדיה
טרגדיה בוויקיפדיה
שיר עז.
הגדרה של אורי לטרגדיה במשחק תפקידים: התרחשות שלילית שגורמת לדמות להגיע למסקנה או החלטה שמשפיעים על ההתנהגות של דמות לאורך זמן.
City of the Spider Queen

7:54 הפרדה בין טרגדיה לאסון
אני מציע להגדיר אסון, כמשהו רע שקורה, לעומת טרגדיה, שהיא סוג של אסון שהדמות הביאה על עצמה.
הציטוט הוא בעצם של מל ברוקס הנהדר: Tragedy is when I cut my finger. Comedy is when you fall into an open sewer and die.
תמות עיקריות: גאווה, תשוקה, שליטה, מדוע העולם בלתי הוגן, רצוף במשברים, מסתיים באסון צפוי מראש.
הפרדה חשובה נוספת: יש שחקנים שנהנים לחוות אסונות, אבל לאו דווקא כולם. "החבורה" אינה גוש אחד, לכל שחקן יש ציפיות וסוגי הנאה משלו.
המדריך לשליט המבוך של מהדורה 4.
שאלת השליטה: יש שחקנים שסבבה עם הרעיון שהמנחה יחרבן להם, ויש כאלו שמרגישים שזו פלישה לדמות שלהם, ולמרות שהם מעוניינים בחירבון, הם רוצים לעשות את זה לעצמם.
רגע של הרגעה: אולי נשמע מהדברים שלנו שיש כאן הרבה דרישות מהמנחה. אבל זה לא כל כך קשה לשים לב לשחקנים, פשוט צריך לשים לב לשחקנים. לא צריך לנתח לפרטי פרטים, מספיק להיות מודע לכך שזה משהו שחשוב לכם.
משא ומתן בין המנחה לשחקן, בעניין השליטה על האסונות שקורים לדמות. אורי מציע לתת לשחקנים להחליט עבור עצמם, כי הם מאוד טובים בלהקשות על עצמם.

18:09 כלים שמעודדים את השחקנים להרע לדמות שלהם
פרק 41: היכרות עם Fate
הערפילאים, דיברנו על הספרים בפרק 42, הנה השיטה ב-PDF.
בלי לעצום עין בעברית ב-PDF.

21:40 טרגדיה קבוצתית
ואנור, לרכישה ב-PDF. "חשבי מסוכן" הוא אחד העקרונות של המנחה.
מבוכים ודרקונים, Pathfinder, שיטות עם דגש על אתגר – השיטה בנויה כך שהצלחה זה חלק מהכיף. אז אי-הצלחה, זה לא כיף.
טרגדיה שמתרחשת למישהו אחר – רצוי מישהו שאיכפת לך ממנו. למשל, האסונות שקרו לאנשי העיירה "אחוות הרים", שבני החבורה של אורי למדו לאהוב ולהעריך.
אחד מסוגי הנבלים המומלצים הוא כזה שנאלץ לפעול מתוך אידאל.
חשוב להגיע לשיא כלשהו כדי שאפשר יהיה ליפול ממנו. דיברנו על שיאים בפרק 40, אבני דרך ורגעים מכוננים.
בשיטה מבוססת אתגר, כדאי להבדיל בין פרסים בהם זכו באמצעות גלגולים (השיטה), אותם זה לא הוגן לקחת, לבין פרסים בהם זכו בדרכים אחרות, אותם הוגן לקחת, ולכן אפשר לעשות איתם טרגדיה.
תיאורי דלתות.
טרגדיה ב-TVTropes.

36:50 עדכונים וחדשות
עבדת, עיר נבטית
אגודת מגלי הארצות, סיכום פגישת המנחים הראשונה
זמלופיה "אין מן הנמנע" בילהאר
Rise of the Runelords
Wrath of the Rightous
ערוץ היוטיוב של הגמדים

עוד דברים שכדאי להוסיף:
לאחרונה העלתי את סיכום ההערות והצעות לגיבורים 2014, לקח איזה חודשיים ככה לארגן את זה.
אם מישהו רוצה להריץ את "מגדל הפזמון" בכנס, שישלח לנו מייל – ואורי ישלח לו את ההרפתקה.
חרבות וכשפים הוא משחק חדש שתורגם לעברית! צעד ראשון בדרך לערכת מתחילים חדשה.

Categories
אישי

השאלה השבועית: טקסט משפיע

המערכה עם זמלופיה צוברת תאוצה, ומאחר ואנחנו משחקים רק אונליין, נראה שכולנו החלטנו להשקיע גם במענה לשאלה השבועית (שהתחלתי לשלוח לפני שבועיים). מצאו חן בעיני במיוחד כמה דברים שכתבתי, אז הנה הם.

הטריק לשאלה שבועית הוא פשוט: מצא משהו בולט מהמפגש האחרון, מוטיב או אלמנט שתפס חשיבות; הפוך אותו לשאלה בסגנון "מהו ה-X האחרון שדמותכם זוכרת\השפיע עליה במיוחד\היה הראשון מאז ש-X" או משהו דומה; והקפידו לנסח את זה באופן שיתמקד באירוע אחד ("איך אתם מרגישים כלפי X" זה אמורפי מדי. תנו נקודה אחת מוגדרת, החבר'ה כבר יסבירו איך דמותם מרגישה לגבי זה). לעולם לא יחסרו לכם עוד נושאים לשאלה שבועית.

 

הפעם עסקנו בחשיבותם של ספרים. מהו הטקסט שהשפיע על דמותכם באופן משמעותי? ספר, כיתוב מצבה, פוסטר "מבוקש חי או מת", כל דבר. משהו שהיא קראה – והושפעה באופן בולט.

עוד מילדותה חשה זמלופיה בנוכחות רצונה האלוהי של איומדיאה. הוא היה ברור לה כמו הלמות ליבה – נסתר מעין, אך ניתן לחוש בו, בפנים. עם זאת, רק אחרי שקראה את כתבי הקודש של האלה, בילדותה, יכלה לתת שם וכוונה לאותו כוח אלוהי; רק בזכות כתבי הקודש התעצבו הלמות הלב לכדי סימפוניה מסודרת וברורה.
ועדיין, ישנה פיסת טקסט שחשובה לזלמופיה אפילו יותר מספר 11 המעשים. ספר הקודש אומנם נתן לה מסגרת, אך השלט הרעוע "אין כניסה לזרים!" הוא שנתן לה מטרה.

כשהיתה בת 15, יצאה זמלופיה מלאת עזוז אל מעבר לנהר הסלן המערבי, לתוככי פצע-העולם, חמושה בחרב קצרה שנתן לה במתנה חבר ילדות, שריון עור מרופט, ונחישות מהסוג שאפשר לקבל רק מספר קודש מלא אמרות שפר שמהללות גבורה ואומץ למען טובת הכלל. היא דשדשה במשך מספר שעות בביצה שמקיפה ירכתי יער עתיק, מחפשת שד שנוא כדי שתוכל להשתלח בו במלוא עוצמת, ובכן, ברכת ההגנה מרוע שהיא מכירה מילדות, וכוחה העל-טבעי כזדה. היא הרי עושה את רצונה של איומדה, אז בוודאי זה יספיק, לא?

כשהבחינה מרחוק בשד, הכריזה בצעקה אדירה כי הגיע יומו וכי עליו לסבול את נחת זרועה, והחלה לרוץ כמיטב יכולתה, מדשדשת בשלוליות. ההתלהבות נטשה אותה כשהסתבר שהשד אינו אלא שלט רעוע התלוי באופן עקום על עמוד נמוך, באופן שמרחוק יצר צללית מוזרה בערפל הביצה המבאיש.

זמלופיה בהתה בשלט במשך כמה רגעים. היא ידעה שפעם, לפני עשרות שנים, היתה כאן ממלכה שלמה. הביצה הזו היתה כנראה, אדמתו של חוואי או אציל כזה או אחר, והעמוד אולי היה חלק מגדר כלשהי. אבל היא היתה המומה, ומרוגזת, לגלות שמישהו טרח במיוחד לכתוב שלט עם ההצהרה אין כניסה לזדים.

האם אפילו בטרם פצע-העולם היו זדים בארץ הזו? האם אפילו אז חשבו אנשי הארץ הזו שכל זד מוגדר תחילה בידי קרניו ועורו האדום? האם כבר אז היו כאלו שחשבו שכל ישותה היא רק עיניים שחורות ומשיכה מוזרה לחרקים? אבל הרי היא יודעת שאין זה כך! היאיודעת שיש בה יותר מזה, אפילו אם אחרים לא יכולים להרגיש את נוכחותה של איומדה, המלווה אותה תמיד. האם לעולם תרדוף אותה הקללה ממנה סבלה עוד בטרם לידתה?

חייב להיעשות מעשה, החליטה זמלופיה. היא נשבעה לעצמה, שבועה קצרה, במלמול; היא לא תארה לעצמה איך בשנים הבאות תחוש מחויבת לשבועה הקצרה הזו.
היא לא רק נגע השדים שאוחז בה. והיא תוכיח זאת בכך שתבער אותו. היא לא רק זד – וכולם ידעו זאת, באופן בלתי משתמע לשני פנים, ביום שבו תזכך את עצמה מקללת השדים.

זמלופיה הסתובבה ופנתה לחזור הביתה. הרג שדים סתמי נראה כל כך… אקראי וחסר טעם פתאום. כעת היתה לה מטרה. עליה להתכונן ולתכנן. בנוסף, היא היתה רעבה, ואמא אמורה היתה כבר לחזור מהאופה.
היא לא ראתה איך פיסת בוץ מעופשת שנתלתה על קצה אחת האותיות החליקה ונפלה ב-"פלופ" קטן לתוך המים הירוקים.