Categories
אישי

עלילות עלילון, חלק ג'

בפעם שעברה:
"בוא נעשה קומיקס!"
"אוקי!"
"יאי!"
"אבל זה דורש מלא הכנה מראש!"
"בוא נכתוב על זה פוסט!"
"יאי!"

בינתיים אביב סיפרה על קורותיו של וי בריבוע.

כשהתברר שאנחנו עומדים לעשות וובקומיקס גיימרי חדש, כזה שפונה לקהל של שחקני מחשב, לוח ותפקידים, ישבנו ועשינו חושבים. היה לנו ברור שאנחנו רוצים המשך רוחני לוי בריבוע, שילוב של סטריפים אקטואליים וסיפור מתמשך עם דמויות משעשעות. עכשיו רק צריך להחליט מהו הסיפור הזה, ומי הן הדמויות.

העלנו ופסלנו די הרבה רעיונות, למשל "מה מתרחש בחברת עיצוב משחקים", או "שני חבר'ה על ספה" (הי, זה קלישאה כי זה עובד), אבל לא הצלחנו לחשוב על דרך לייחד אותם, או שלא הצלחנו להמציא יותר משלושה סטריפים התואמים לנושא. שלושה סטריפים זה כלל האצבע – אם אין לך לפחות שלושה ישומים לרעיון, הרעיון לא יכול לעבוד בתור מיכל לעוד רעיונות.

אז באיזו נסיעה הביתה באוטובוס ישבתי וחשבתי, הא, היום כשישבנו ודיברנו על הקומיקס, עלו הרבה בדיחות. אבל הן היו על הדברים שאנחנו חווים: על החיים באנגליה, על המשחקים שאנחנו משחקים, על יצירת וובקומיקס, כי זה מה שאנחנו עושים כרגע. כל הדברים האלו שעשעו אותנו, אולי אפשר לעשות מהם וובקומיקס? (חוץ מהאחרון, אנחנו לא רוצים להיות עד כדי כך מטא). אולי בעצם אפשר לעשות וובקומיקס, על אנשים שנמצאים באנגליה ומשחקים במשחקים?

השראה, לא העתקה

אז זה הרעיון שהעלתי בשיחה הבאה שלנו. קומיקס שאינו עלינו, כי אנחנו לא רוצים משהו אוטוביוגרפי וזה גם מרגיש אגואיסטי משהו, אלא כזה ששואב מסגנון החיים והסביבה שלנו. עם דמויות שנוצרו בהשראתנו, אבל לא כדי לייצג אותנו, אלא פשוט בגלל שקל לנו יותר לחשוב על דברים משעשעים עבורן – עולם התוכן שלהן יתבסס על שלנו.

מכאן והלאה, דברים התפתחו די מהר! בדומה למצבנו האקטואלי, הדמויות יהיו כולן ישראלים שעברו ללונדון, כי קל לנו לעשות בדיחות על ציפיות של ישראלי שחי בבריטניה, והמפגש בין התרבויות, במיוחד ברמה הגיימרית. זוג אחד גר כאן כבר שנה, הזוג השני הגיע רק עכשיו, שוב פעם בדומה לחיינו שלנו, וזה מקל עלינו משמעותית להציג את הבדיחות: הישראלים שכבר כאן יכולים להציג דברים לישראלים שרק הגיעו.

מצאנו משהו כמו 30 בדיחות בתוך זמן קצר, החל מרעיונות גסים ועד לקונספטים שאפשר כבר לפתח לסטריפ שלם, ואפילו לא התאמצנו יותר מדי. זה מצוין, כי זה הוכיח שמצאנו מסגרת רעיונית שכיף לנו להשתמש בה, וכיף זה חשוב, כי זה הגורם העיקרי ששומר על התמדה. כזכור מפעם קודמת, להתחיל מיזם זה קל, להתמיד זה קשה; וכשפיתחנו את הדמויות ואת הרקע הרעיוני, הרגשנו שוב שאנחנו בסביבה נוחה, כמו שהרגשנו בזמנו כשהמצאנו סטריפים עם ירון ורועי. יהיה לנו קל להתמיד עם זה.

הדמויות החדשות הן הגזמה קיצונית של מאפייני אישיות שלנו, בפיזור רחב. אני לא רוצה לספיילר יותר מדי, כי חלק מהקטע הוא לגלות אותן עם הזמן, אבל הנה סיכום קצר:
נדב מבוסס עלי, הוא גיק וגיימר שאוהב כל משחק. בת זוגתו (אישתו? עוד לא החלטנו) היא חבצלת, שלומדת לתואר שלושים ושבע אלף, בחורה חדה על גבול האכזרית.
רותם מבוססת על אביב, והיא גיימרית חובבת משחקי תפקידים שמפתחת התמחות במשחקי מחשב, קוספליירית ופאנגירל עזה. בן זוגה הוא גיא, בחור מקצועי ורציני, גיימר של משחקי מחשב וחובב גאדג'טים.

איזה סיפורים נספר עם החבר'ה האלה? מה שבטוח, לא סיפור מתמשך אחד ויחיד. נעשה קשתות סיפוריות, או בדיחות מתמשכות של 5-6 סטריפים, אבל אין לנו "סיפור אחד לספר". אנחנו משתמשים בהם כפלטפורמה לבדיחות, ובניגוד לוי בריבוע, הם יהוו את עיקר הסטריפ, כשמדי פעם נעשה בדיחות אקטואליה.

אה, רגע, שכחנו מהאקטואליה!

ואז נזכרנו באקטואליה

בשלב הזה היה לנו בסיס לסטריפ, ואפילו כבר פיתחנו את הסטריפים הראשונים, החשובים כל כך, כי הם אמורים להציג משהו או שניים על הדמויות, לבנות את הרקע, ובו-בזמן, להיות מצחיקים בפני עצמם. אבל הפורמט שלנו התעלם, בעצם, מ-"סתם" בדיחות אקטואליות, על משחקים או אירועים גיקיים שמתרחשים באותו השבוע. ישבנו ותהינו האם צריך אותן, והחלטנו שכן.

בדיחות אקטואליות הן חשובות מאוד. אנשים חוזרים לסטריפ כדי לראות את הדמויות שהם מכירים עושות דברים משעשעים, אבל אנשים חדשים בדרך כלל נחשפים לסטריפ באמצעות בדיחה אקטואלית כלשהי ששותפה בפייסבוק (או נגנבה והופצה מאות פעמים ברחבי האינטרנט ללא קרדיט הפניה למקור). חוץ מזה, כיף לחשוב על בדיחות אקטואליות, הן נוטות להיות אהבליות אפילו יותר מהרגיל.

אז הנה הלו"ז השבועי שלנו, הצעתי: ביום שני עולה סטריפ אקטואלי, וביום חמישי עולה סטריפ "עלילתי".
"אחלה," אמרה אביב, "אלא שיש לי זמן לעשות רק סטריפ אחד בשבוע."

סטריפ אחד בשבוע

למרות הפצרותי, אביב מסרבת להתפטר מהעבודה הקבועה שלה, ולכן נדרשנו למצוא פתרון ביניים.

מראש פסלתי את ההצעה שנעלה רק פיסת תוכן אחת כל שבוע. אם כל פיסת התוכן שמציג האתר הוא תמונה אחת עם שלושה פאנלים, הוא חייב, לטעמי, להתעדכן יותר מפעם אחת על מנת שירגיש חי. עקב כך, יצרנו תוכנית רב שלבית, שמורכבת בעיקר מזיעה ותקווה.

מדי יום חמישי יעלה הסטריפ – אם יש לנו משהו אקטואלי ומוצלח, אז יעלה אקטואלי. אחרת, יעלה הסטריפ העלילתי הבא. אנחנו יוצרים סטריפים עלילתיים ברקע כל העת, וצוברים מחסנית של סטריפים שבעצם אינם תלויים בתזמון ההעלאה. (כמעט; ממש היום פסלנו סטריפ אחד שמתאים ספציפית לחודשי החורף, אבל הוא צפוי לעלות רק במרץ, וזה כבר יהיה מאוחר מדי).

מדי יום שני יעלה סיכום חוויה משחקית כלשהי, שלי, ולפעמים של אביב. זה יכול להיות מבוסס על כל משחק, כל עוד זה קצר למדי, משעשע, ובאנגלית (הנקודה השלישית תוסבר בהמשך). בעתיד, אנחנו חושבים להעלות סרטוני Let's Play, אולי סטרימינג, כל עוד הכל נעשה באופן מבדר כמובן. בסופו של דבר אנחנו מקווים שהסטריפ יצבור מספיק פופולריות, כדי להצדיק מעבר לשני סטריפים בשבוע.
הסטריפ העברי מתארח באתר הגמדים, כחלק מאתר הגמדים, בו כבר עולה משהו כל יום שני – הפודקאסט. אפילו אם אתה, גולש X ישראלי חביב, בא לאתר הגמדים רק מדי חמישי, רק כדי לראות את הסטריפ, עצם העובדה שהאתר מתעדכן גם מעבר לכך שומרת על התחושה שהוא חי, והתוכן שמוצע בו מהווה, אנחנו מקווים, מספיק אלטרנטיבות שיעניינו אותך (כמו שאנחנו מקווים שחוויות המשחק שלנו יעניינו את הקורא באנגלית). וכעת נסביר למה אין לקומיקס בעברית אתר משלו.

עברית ואנגלית

מהרגע הראשון התמודדנו עם הדואליות שבטבענו – טוב מול רוע! סדר מול תוהו! וגם, הרצון העז לכתוב סטריפ שיפנה בו-זמנית לקהל שנהנה מוי בריבוע ו\או השקיע במימון ההמונים, ולקהל בחו"ל. כי בכנות, כמות העבודה הנדרשת פשוט לא מצדיקה את עצמה עבור קנה המידה שאנחנו צופים שנמשוך בקהל הישראלי. אנחנו מדמיינים עתיד שבו הסטריפ הזה, שלטעמנו הוא ברמה מקצועית (לדעתנו כבר וי בריבוע התבגר לרמה כזו), מממן ומחזיק את עצמו, וזה מחייב שנפנה לקהל קורא האנגלית. אז הסטריפ יהיה בשתי השפות. זה טריקי.

התחלנו עם האנגלית, כי זה יותר ברור ובטוח. למשל, בטוח שיהיה לסטריפ האנגלי אתר משלו, ועמוד פייסבוק משלו. בטוח שלא יהיה בהם עברית, כי קהל קורא אנגלית ירתע מאתר דו-לשוני. חשבנו לכלול את הסטריפ הישראלי בתוך האתר הזה, אבל הרעיון לא מצא חן בעיני, כי גם קהל ישראלי ירתע מאתר דו-לשוני. לכל אחד מגיע שירגישו שמשקיעים בו, שהוא באתר שפונה אליו. חשבנו לפתוח אתר נפרד לגמרי לעברית, אבל זה בתכל'ס אמר להכפיל את כמות העבודה ברמה המנהלתית – להעלות את הסטריפ החדש בכל אתר בנפרד, לכתוב טקסט לפוסטים בשתי השפות, ואחרי שהתקבל רעיון "יום שני הוא סיכום חווית משחק", זה אומר לכתוב מספר פסקאות בשתי השפות, כל שבוע. ואני מזכיר שאביב ואני עושים את זה בזמננו הפנוי, ושאני, שעיקר האחראיות המנהלתית והכתיבה נופלות על כתפי, מתפעל אתר תוכן שלם נפרד בזמן הפנוי הזה. אאאזזזז… לא, זה לא יעבוד.

אחזור על זה בפעם השלישית, זה מספיק חשוב: להתמיד זה קשה. אנחנו צריכים למצוא כמה שיותר דרכים להקל עלינו להתמיד. תוך שמירה על רמה גבוהה, כמובן, כי יש מקומות בהם אנחנו לא מוכנים להקריב איכות. אבל יש כאן גבול מורכב, וצריך לאזן אותו.

ממש בימים האחרונים החלטנו על הפתרון, והוא מיזוג מאמצים. "עד ארבעה שחקנים" יעלה באתר הגמדים, כחלק ממה שהופך בתכל'ס לאתר תוכן מקיף, אבל יזכה גם בדומיין נפרד וב-RSS נפרד, כדי שמי שמעוניין רק בו, יצפה רק בו. Up to Four Players יעלה באתר משלו, עם עמוד פייסבוק משלו, הכל באנגלית.

ב-18 בינואר יתחיל הסטריפ בעברית ובאנגלית, וכבר ביום חמישי שאחריו יתחילו להתעדכן הסטריפים על בסיס שבועי, לפי הלו"ז שניתן מקודם. אם הוא ימצא חן בעיניכם, אנא שקלו להפיץ את הסטריפים החביבים עליכם ברשתות החברתיות, זה חשוב במיוחד בחודשים הראשונים, ובמיוחד לקהל דובר האנגלית, שלא קל לנו להגיע אליו. שיהיה לנו בהצלחה!

שמות שנפסלו

לסיום, בואו נחזור כמה צעדים אחורה: אחרי שנסגרנו על המסגרת הרעיונית של הסטריפ, ישבנו לחשוב על שמות. כרגיל, זה היה מאוד קשה, ובסוף החלטנו על "עד ארבעה שחקנים", כי לדעתנו זה תופס יפה את העובדה שאנחנו מדברים על משחקים, ושיש ארבע דמויות ראשיות. למען הבידור, הנה שמות אחרים שהעלנו, ונפסלו כולם (אם כי חלקם נשארו ברשימה יותר זמן מכפי שהייתם מצפים!):
אין פה חומוס, או באנגלית Land of no Humus
מבוכים ודרכונים
חציית התעלה
אמר אף אחד, אף פעם
תורך
התעשייה הגובלינית
תרבות הפנאי
Engaged for amusement
Critical Brit
הצלחה בריטית, או באנגלית Britical Success
define:game
The play's the thing
תוכן להורדה, או באנגלית DLC

Categories
אישי

עלילות עלילון, חלק א'

חזיז ורעם! בעוד שבוע ומשהו יעלה הוובקומיקס החדש-דנדש של אביב אור ושלי, אחרי כמה חודשים של תכנון ועבודה. אנחנו גאים בו, ואנסה להסביר למה.

פרולוג

אביב ואני נפגשנו לראשונה במסגרת קומיקס (כשבן שלום ואנוכי רצינו להמיר למשחק תפקידים את ארינאה, הקומיקס עליו עבדה אז עם ערן אביאני), כך שמהרגע הראשון יחסינו היו מרובעים באופיים ועם בועות דיבור. שנה-שנתיים אחר כך, במסגרת עבודתי כעורך באתר משחקי המחשב ויגיימס, עלה הרעיון לגוון את סוגי התוכן שאנחנו מציעים, ולעשות וובקומיקס גיימרי. בזמנו, להרבה אתרי משחקי מחשב היו וובקומיקסים שכאלו, וזה נראה לנו כמו התפתחות טבעית.

ישנם, בעיקרון, שני סגנונות שהתאימו לנו: סטריפים אקטואליים שמדברים על משחקים או אירועים שקורים ממש עכשיו, או סטריפ מתמשך עם עלילה מתפתחת. הנטייה הטבעית של אביב ושלי היא לכיוון השני (וראו גם את סינגולריות 1885 כדוגמה לפרויקט עליו מיד קפצנו שנינו כשהיה לנו קצת זמן פנוי), אבל בישיבה עם העורך הראשי דאז, אמיר לוטן, החלטנו שדווקא הסוג הראשון מתאים יותר לאתר  שרואה עצמו בעיקר כאתר חדשות, ועיקר התוכן שלו הוא אקטואלי.

כך התחיל וי בריבוע, ובימים הקרובים אביב תעלה פוסט בו היא מסקרת את התהליך שעבר הסטריפ, איך הכנסנו עלילה בכל זאת ומה היו התגובות על כך, ואיך התפתחו הדמויות – וסגנון הציור שלהן!

תקווה חדשה

וי בריבוע נגמר עקב דרישות לוגיסטיות – אפילו שאביב קיבלה עליו תשלום, הוא היה משהו שהיא עושה בשעות הפנאי, ולא בדיוק משלם את החשבונות. לכן, אחרי כמה שינויים בחייה ובחיי, לא היה לנו יותר זמן ומקום לסטריפ, ונאלצנו להפסיק. אבל לא ממש רצינו. זו הסיבה העיקרית שהחלטנו להתחיל פרויקט כלשהו במשותף – הסינגולריות – כי אנחנו נהנים לעבוד על קומיקס ביחד, ופיתחנו כבר שיטת עבודה מוצלחת מאוד.

שנים עברו, עברתי לאנגליה, ואז אביב עברה לאנגליה, ובינתיים פיתחתי תחביב לוגם-זמן עצום אחר, הפודקאסט על כתפי גמדים. במהלך קיץ 2014 החלטנו אורי ליפשיץ, שותפי לפודקאסט, ואנוכי, לשדרג את הפודקאסט משמעותית ולעבור לאתר חדש, עם לוגו וגרפיקה, אכסון בשרתים אמינים, כל מני כאלה. זה כבר דרש יותר כסף מכפי שהרגשנו בנוח להוציא בעצמנו, ולכן פנינו לקהל, למימון המונים.

ביקשנו 2,000 ש"ח כדי לכסות את ההוצאות האלו, וחשבנו שאולי נצליח להגיע עד 4,000, אם יסתבר שיש לנו הרבה יותר קהל (או קהל יותר עשיר) מכפי שחשבנו מלכתחילה. אחרי שעברנו את 5,000 בתוך חמישה ימים, הבנו שצריך – וראוי! – למצוא יעדים נוספים מוטרפים יותר מכפי שתכננו, כי אולי נצליח להגשים אותם, וזה יהיה מטורף ונהדר. מה כבר אפשר לשים ב-10,000? מתוך הנחה שכנראה שלא נגיע לזה, כמובן. ובכן, יהיה נחמד אם יהיה שוב וובקומיקס גיימרי קבוע של אביב ושלי.

שאלתי את אביב מה דעתה, והיא התלהבה, וגם אני התלהבתי. הכסף יאפשר לנו לרכוש תוספי וורדפרס שאולי נצטרך, ואת שמות הדומיין עבור האתר של הקומיקס, אבל בתכל'ס, אלו אינן הוצאות משמעותיות, והן לא מצדיקות מימון המונים. החלטנו לשים את היעד בכל זאת, משתי סיבות אחרות: הראשונה, זה עשוי לפתות קהל חדש, חובבי וי בריבוע, להשקיע במימון ההמונים (והכסף, בכל זאת, יושקע בפודקאסט ובווקומיקס בסופו של דבר), והשנייה, ובתכל'ס חשובה יותר, זה סוג של אישור שהקהל מעוניין, וסוג של קו שאם נחצה אותו אביב ואני נרגיש מחויבים כלפיו. התלהבות זה מצוין, אבל התלהבות זה לא מספיק!

כי הנה הבעיה העיקרית ביצירת וובקומיקס, וזו אותה הבעיה כמו ביצירת פודקאסט: להתחיל זה קל, להתמיד זה קשה. לכן, צריך למצוא מנגנונים שיעזרו לנו להתמיד. תחושת המחויבות היא אחת, אבל צריך עוד; בחלק הבא ארחיב על הדברים הנוספים שיעזרו לנו להתמיד, השמות שנפסלו, וההשלכות המבלבלות של ההחלטה לעשות את הקומיקס בשתי שפות: עברית ואנגלית.

אבל בינתיים, הנה השם שכן נבחר: עד ארבעה שחקנים.

אז בינתיים, כוונו את הדפדפנים שלכם לכתובת upto4players.com בשביל הגרסה האנגלית, או uptofourplayers.co.il לגרסה העברית, שתתארח באתר הגמדים (ועם עליית הסטריפ, תעבור להפנות ישירות אליו).

comingsoon2