Categories
אישי

מכללת רמת גן – הצעה לפיילוט

כזכור.

גיא וינר
סטארט-אפיסט לשעבר שעשה אקזיט מטורף אבל איבד את כל הכסף בגלל ענייני מס. כשניסה להתקבל לעבודה בחברת מחשבים אמיתית, הסתבר לו שהוא חייב תואר כתנאי קבלה למשרה, אפילו שהוא ספץ בתכנות. בלית ברירה, הוא נרשם לתואר ראשון במכללת רמת גן, פשוט כדי לגמור עם זה כבר. גיא עסוק עם הנייד שלו כל היום, בעיקר כי הוא מחפש רשת ווי-פי להתחבר אליה.

אוחזת ענף עץ השקד
גרה בדרום תל-אביב (אם כי ההורים מצפון תל-אביב), אורחת נפוצה בהפגנות מזדמנות בכיכר רבין. אוחזת נרשמה למכללת רמת גן רק כדי לרוץ ליושבת ראש התא הסטודנטי של מרץ, כי היה מקום פנוי (היא לא נבחרה). היא נשארה כי היא מצאה עניין בפסיכולוגיה, ובגיא וינר, אפילו שהוא מייצג את כל מה שרע ומסוכן בתרבות הצה"לית המליטריסטית של "סמוך" והישראלי המכוער שמייצגת את מדינת תל-אביב המנותקת!! אוחזת הפגינה במשך מספר חודשים מול הבקו"ם כנגד הגיוס המתקרב שלה ולכן הפסידה את כל כיתה י"ב; אחרי שהסתבר שהיא פטורה מגיוס עקב סעיף מוסרי, היא הפגינה במשך מספר חודשים נוספים כמחאה על הדרת נשים, אפילו שנאמר לה שמדובר, ספציפית, בהדרת אוחזת.

אנה בראל
בוגרת תיכון עירוני א' בהצטיינות יתרה. היא הצעירה ביותר בקבוצה, שכן היא עתודאית. למרות שעם ציוניה היתה יכולה להתקבל לכל אוניברסיטה בארץ, היא הלכה למכללת רמת גן בעקבות אבי, כי יש לה קראש אדיר עליו. אנה חברה של כבוד במועצה לארץ ישראל יפה, מתנדבת בחברה להגנת הטבע, משתתפת בפרויקט פר"ח למרות שהיא לא זקוקה למימון, והיא גם מתנדבת בספריה המקומית ליד ביתה, עוד מאז המחויבות האישית בכיתה ז'. היא לא יודעת מה לעשות עם הזמן הפנוי שלה, ולכן היא מוודאת שאין לה כזה.

אבי גברא
אחד משחקני הכדורגל המובילים של תיכון עירוני א', התקבל למכללה על בסיס מלגת ספורטאי. אבי הוא ילד בגוף מסוקס, חברוק נעים לכל אחד, אך הוא חושש להתבגר. כאשר בעונה מאוחרת יותר יסתבר שהוא יודע להרכיב את הסביח המושלם, אנשי "מאסטר שף" ירדפו אחריו בניסיון להביאו לתוכנית, אבל הוא יסרב שוב ושוב, מתוך ביישנות ופחד מאחראיות.

עאבד נאדיר
ערבי ישראלי בעל היכרות מעמיקה, מבהילה ממש, עם סדרות נוסטלגיה משנות השמונים והתשעים. הוא יודע לצטט כל פרק של הצצקנים, ומסוגל לזהות ברחוב זמר נידח שהופיע בפרק אחד של זהו-זה. עאבד סובל מבעיה שכלית כלשהי, אם כי נראה שדווקא אלו שבסביבתו סובלים יותר; הוא קורא את העולם בהסתכלות מאוד מטא, ומשווה ללא הרף בין מעשיהם של חבריו למעשיהם של חברי תוכנית טלוויזיה בדיונית שמתרחשת במכללה בארץ אחרת.

שירלי בן-בסט
אמא לשישה ועוד אחד בדרך, תודה לאל! בעלה בא והולך לשליחויות ציוניות בחו"ל כל כמה שנים, ולכן החליטה שירלי ללמוד להסתדר לבד. היא באה למכללה כדי ללמוד מנהל עסקים, ואם ירצה השם, היא עוד תקים בית מאפה! כשר כמובן, וכולם מוזמנים לטעום מהעוגות! אבל רק אם לא אכלתם בשר בשש השעות האחרונות, חמודים שלי.

אליעד תשובה
המיליונר בעל חברת שוופס, נרשם למכללה מדי שנה מתוך שיעמום. הוא אוהב לספר על צעירותו בזמן תקופת הצנע (בגללה הוא קמצן), על שירותו הצבאי כקצין בחיל תחזוקה (בגללו הוא מיזנטרופ), ועל היתרונות שבלגור בנתניה (אין כאלו, אבל הוא מתעקש). בגין היה הפוליטיקאי האחרון שידע מה הוא עושה, ושמיר הזה, הוא סתם פושטק, תאמינו לי. (לעיתים מנסה אוחזת להזכיר לו מי ראש הממשלה הנוכחי; הוא בעיקר מתבלבל מזה).

דמויות חשובות נוספות

גידי רהב, הדיקן של המכללה, מוכר לרוב הסטודנטים בזכות ההכרזות היומיומיות שלו במערכת הכריזה, ולגיא וינר בזכות ההודעות הבלתי פוסקות שהוא שולח לו באוקי-קיופיד.

איגור הוא המורה לערבית, אפילו שהוא עולה מרוסיה. איזה מוזר הוא!

פרופסור ירון תמיר הוא הפרופסור לקרימינולוגיה ואיש מוסד מבהיל לשעבר. משוחק בידי איבגי.

פרקים נבחרים

החוג להיסטוריה מעלה שחזור של מלחמת העצמאות שיוצא מכלל שליטה, ומפלג את הקמפוס כמו שדה קרב. השחזור של מבצע עובדה מסתיים בהנפת חולצה (של גיא וינר) שנצבעה כ-"דגל המרקר", על אנטנת הסלולרי (השנויה במחלוקת) של המכללה.

עאבד מכריז שהוא עתיד לתת את העותק שלו של "סברמן 1" המקורי ששווה 6,000 ש"ח לאדם האחרון שישאר עומד במשחק "רק על הקווים", ובתוך מספר שעות הופכת המכללה לשדה קרב פוסט-אפוקליפטי, כאשר סיעות שונות בונות מכשירים הרסניים במטרה לדחוף אחרים כדי שיפלו מהקווים.

שירלי פונה לעאבד כדי שיכין לה, במסגרת לימודי הקולנוע שלו, סרטון לכבוד שבועות, להקרין לחברי ההתיישבות שלה. הסרט הולך ומתפתח למסע משיחי של עאבד לעבר גאולה, והוא מתגייר, חוזר בתשובה, מתחרד, אבל בסוף מבין שזה הכל היה מסע גילוי עצמי היפסטרי קלישאתי וחוזר בו מהכל.

"ערב חדש עם אבי ועאאאאבד!"

Categories
אישי

קיבוץ נוף גנים – הצעה לפיילוט

רני שמשון
חבר ועד הקיבוץ השמנמן, בעל השפם האפור העבה, שנוהג לשלב את ידיו על חזהו ולצמצם את שפתיו לפני כל שיחה.
"אני פועל כבר שנים מבפנים כדי להפריט את הקיבוץ'. בניין המועצ'ה הזה? בז'בוז' של מקום. צ'ריך להיות ביתן להש'כרת קייקים."

צביה חבצלת
כאחראית הפעילויות של מחלקת הבידור, צביה דואגת לארגן את הסרט של יום שלישי במועדון לחבר, את פסטיבל "אביב הגיע" בחול המועד פסח, ואת הלפתן המתחלף בחדר האוכל, בין היתר. נראה שאין גבול למרץ וליצירתיות של הגברת הקטנה הזו!
"אני מאמינה שגולדה מאיר סללה את הדרך לנשים נוספות בפוליטיקה הישראלית. נכון, עברו כבר שלושים שנים, ומאז כולם היו גברים– אה, ארבעים? טוב, ובכן, שלושים, ארבעים, מה זה משנה, זה רק עניין של זמן עד שאני אהיה ראש ממשלה. או מישהי! כל אחת יכולה להיות ראש ממשלה. כלומר, לא כל אחת, רק מישהי עם כישרון שמוכנה להתאמץ. אבל אישה! כבר הראתי לכם את ציורי הקיר המדהימים שלנו, שמתארים את תקופת חומה ומגדל של הקיבוץ? הם צוירו בידי אמן מקומי! בואו, זה כאן."

סתיו אריאלי
תלמידת תיכון שעושה את הקיץ אצל דוד שלה בקיבוץ, כי ההורים שלה חושבים שזה יעשה לה רק טוב: המרחבים הפתוחים, האוויר הנקי, ועוד מני דברים שסתיו לא ראתה כבר שבועות כי היא נשארת בתוך המשרד כל הזמן, מתכתבת עם חברים בטלפון הנייד.
"אמא שלי תימניה. שמחת החיים האדירה שלי זה משם."

הארולד ליוואי
מתנדב שחור עור מארה"ב, שמנסה להכניס את תושבי הקיבוץ לכל האופנות האחרונות, בהצלחה חלקית אם בכלל. אך זה לא מונע ממנו לנסות! הארולד מבחין בהזדמנויות עסקיות לרוב, ומקווה להקים בארץ אימפריה יחצ"נית על שמו, הוא הבין שזה חזק כאן, ונראה שיש מלא פוטנציאל.
"כשאני מגיע למועדון בשפיים, כל הבנות פונות להסתכל עלי. אין, אין אף אחד עם מכנסיים כאלה בארץ. עד הפופיק זה הדבר החדש, אני אומר לכם! עכשיו שניים במחיר אחד במרכול. הנחה לחברי קיבוץ!"

שרית ביטון
אחות הקיבוץ, בחורה נחמדה ויפה שנהגה פעם לצאת עם איתמר, ומאז יצאה בערך עם כל אחד אחר.
"צביה היא אדם מקסים. פשוט מקסים. קצת חונקת. טוב, מאוד חונקת. אבל מקסימה."

איתמר יוגב
אחרי שהשתחרר, חזר איתמר לקיבוץ, ומאז בעיקר בזבז את זמנו בחדר המועדון, לפעמים מנסה להרים את הלהקה שלו (לשעבר "חדוות העמקים", "הנוקמים במחרשה", ועוד; כיום "עכבר-ברוש"). במהלך הסדרה הוא עובר בין ענפים שונים במשק, עוזר פה ושם, בעיקר כחוואי מלפפונים.
"וואו! אתם מבינים מה אפשר לעשות עם זה? צריך למכור את זה לצבא, או משהו!" (אחרי שראה לראשונה עגבניה מתפוצצת כשמטיחים אותה בקיר)

דינה 
שמנה ומסופקת, דינה מסתדרת בקיבוץ בדרכים שמעטים מצליחים להבין, ולעיתים מעט מעוררות חשד.

יוסל'ה מכנסיים
חבר הועד השמנמן, שתמיד משתבש לו הכל. נשוי באושר למלכת היופי של ישראל 1983, עם שלוש בנות קצינות בתפקידי מפתח במודיעין.

אשר לייבוביץ'
איזה מישהו שאחראי על משהו ואז הוא הולך אחרי שתי עונות ולאף אחד לא איכפת בכל מקרה.

תקציר העונה הראשונה: "הבור"

לאחרונה החלו חפירות בשדה על גבול הקיבוץ, כהכנה לבניית בניין משרדים מתקדם, שאמור להוות אבן פינה לקריית היי-טק עתידית, כדי למשוך סטארט-אפיסטים. אך כבר בתוך כמה ימים התגלו במקום שרידים מתקופה קדומה, מה שמשך למקום את אנשי המכון הישראלי לארכיאולוגיה, שעצרו את תהליך הבנייה כליל. במהלך העונה מנסה צביה להילחם גם באנשי המכון וגם בועד הקיבוץ, כדי לאפשר את המשך הבנייה במקום, ולוודא שישתל שם שדה אוכמניות חדש במקום בניין המשרדים.

דמויות חדשות החל מהעונה השלישית:

חגי שפר
שליח ממשלתי שבא כדי לוודא שהקיבוץ ישאר על הרגליים. דתי בכיפה סרוגה, מלא התרגשות וחדוות מולדת. הוא דואג לשמור על כושר, עושה הקפה מסביב לקיבוץ כל בוקר לפני שחרית.
"אתה בא להשלים לנו מניין? זה יהיה, בלי נדר, המניין הכי מדהים שהשתתפת בו."

בני אגמון
בצעירותו נבחר לראש הנוער העובד בראשון לציון, והרים פורימון שאפתני כל כך, שרוקן את התקציב של הקן לכל השנה הקרובה. כשליח מטעם משרד האוצר, אגף הקיבוצים, הוא ישתדל לסדר את ההתנהלות בקיבוץ, בניסיון למנוע פשיטת רגל.
"אוף, בגלל מופע סוכות אני עומד לפספס את אייקון. לא? לא מכירים? לא חשוב."