Categories
אישי

פרק 19 – דב"שים שמצטרפות לחבורה

 על כתפי גמדים: אורי ליפשיץ מצטרף לערן אבירם מדי שבוע, בפרקים בני 20-30 דקות בהם נדבר על משחקי ושחקני תפקידים, עם נושאים שונים מהארץ והעולם. 
כתובתנו: gamadim@roleplay.co.il, שלחו לנו מחשבות משלכם על מה שאמרנו, דברים מעניינים שקרו במשחקכם, או נושאים שמעניינים אתכם. 
צרו איתנו קשר גם דרך דף הפייסבוק של הפודקאסט
וכאן עמוד האייקאסט, להרשמה לפרקים עתידיים.

 [audio:http://pod.icast.co.il/73771494-950f-42ff-b4d1-8221be8844a0.icast.mp3]

מסתבר שראשי תיבות הן זכר או נקבה לפי מה שנוח, אז דב"שים מצטרפות או מצטרפים, אפילו שדמויות בלא שחקן תמיד מצטרפות. אז כשאנחנו מחליפים בין זכר ונקבה באופן די חופשי בפרק – זה בסדר, מותר לנו!

בתוכנית הפעם:

עופר מתוקי שולח מייל לגבי דב"שים שמצטרפות לחבורה, ואז גם מתארח אצל אורי כדי לדבר על הנושא. הפרק הוקלט כשיחה בין שלושתנו, אז הוא פחות מסודר מבדרך כלל, מה שאומר שקצת קשה לתזמן את הנושאים בו. אבל בואו ננסה.

 1:30 הנושא המרכזי
דב"שים, כן? אז לפעמים הן מצטרפות לחבורה!

3:50 קצת רקע
אפשר (וכדאי) לחלק דב"שים לסוגים. כמו כל דבר אחר במשחק, הם בראש ובראשונה כלים. בדרך כלל בידי המנחה.
האם כדאי לצרף בכלל דב"שים לחבורה?
הדב"ש הוא לא אחד מגיבורי הסיפור, אז מה הוא עושה שם בעצם? האם הוא לא מפריע לי להפוך את השחקנים לגיבורים?
לדמות משנה לא קורים דברים מעניינים.

6:17 סוגי דב"שים
אלו שרק סוחבים ציוד או מרפאים, עושים תפקיד טקטי כלשהו.
דמות מנחה – מישהו שהמנחה משחק כמו היה דמות בחבורה. מסוכן להפליא, בעיני. 

7:40 איזה דב"ש יכול להתקיים בחבורה?
פאסיבי, שקט, בצד. כזה שמדבר\עוזר רק כשצריך אותו.
אורי רוצה לתת לשחקן דב"ש כדי שיגלם אותה כדמות משנה. טוב במיוחד אם יש קשר בין הדמויות, כדי שלא להתמודד עם מריבות ביניהן.
עופר מציע לתת אותה דווקא לשחקן אחר. בארס מאג'יקה כל שחקן משחק אוסף שלם של דמויות, המכשף העיקרי וכל המשרתים שלו, שמחולקים בין שאר השחקנים בחבורה.

10:36 כשהדב"ש נכנס למקום לו לא
במקרה של עופר, קרה אירוע מעניין בחבורה, והדב"ש הנוסף פשוט היה שם.
אבל למה הוא היה שם מלכתחילה? כי הוא "מחכה" לשחקן עתידי שאמור להגיע.
עדיין, אורי ואני לא חושבים שכדאי היה להכניס את הדב"ש הזה כאן. כן, יום אחד הוא יהיה דמות שחקן, אבל הוא עדיין לא.
עופר מפיל עלינו סדרה של הפתעות, מסתבר שיש עוד הרבה רקע מאחורי הדברים שתיאר במייל. ואלו הם דברים חשובים! קחו זאת כלקח לעצמכם, כשאתם שולחים לנו מייל, אל תהססו לפרט ולהסביר את עצמכם. וגם לתת מחשבות משלכם על הנושא.

13:18 דב"שים לדוגמא
אני מביא דוגמא ממערכת התפוז הסגול שהרצתי, שבה היו מלא דב"שים בתפקידים שונים.
היו שלושה מלווים שהיו נאמנים לאחת הדמויות, עושים מה שהשחקן מבקש מהן. אחרת, הם על "אוטומט" בקרב (בשליטתי). מחוץ לקרב הם משרתים בעיקר כאתנחתא קומית או כדי לחזק ולגבות את התמות שהשחקן רצה לקדם.
ראוי להזכיר שכדאי שדב"שים יהיו יחודיים ומעניינים, גם אם הם רק כלים. כמו שכדאי שציוד יהיה מעניין.

16:08 חלוקת נטל הדב"ש בין שחקנים
עופר מציע לגבש אופי לדב"ש, או-אז אפשר לתת אותה לשחקנים, שעכשיו כבר יודעים איך היא תגיב במצבים שונים.

16:42 איך הדב"ש שבחבורה משתתף בשיחה?
המנחה צריך לגלם את הדב"ש שמול החבורה, אך גם את זו שבתוך החבורה. לא?
לא. הדב"ש שבתוך החבורה היא לא גיבור. היא לא צריכה לדבר, ואין לה דיעה להביע. מלבד באופן מוקצן, או כגיבוי לדבריהם של השחקנים.
אפשר להשתמש בה כדי לתת אקספוזיציה על העולם, בהחלט. זה תפקיד חשוב, ואם יש לדב"ש משהו רלוונטי להוסיף, כי צריך להוסיף מידע, שידבר. אבל הוא לא משתתף בשיחה מעבר לכך.
אז כאמור, אני מציע לצמצם ככל האפשר במצב הזה בכל מקרה. 
אורי מזכיר שאפשר להשתמש בדב"ש גם כדי למשוך תגובות מהשחקנים.
אני מודאג מהמלכודת של "אבל אם זה היה קורה באמת, הרב היה אומר ככה וככה". כי זה משעמם, אנחנו לא מנסים להשיג תיאור "נכון" של מציאות, אלא סיפור מעניין. ויש סכנה שבניסיון לעשות תגובות "אמיתיות" של הדב"ש, הוא רק יפריע למטרה האמיתית – לעשות סיפור מעניין שבמרכזו השחקנים.

21:10 מהבחינה הטכנית: איך המנחה מבהיר שהוא מדבר כדב"שים שונים?
אני עובר בין קולות. אורי מציין כמה טריקים פיזיים שימושיים: להחליף הבעות פנים, להזיז את המשקפיים לקצה האף, לרכון קדימה.
אוסיף עוד משהו אני נוהג לעשות: לפנות ימינה או שמאלה. פשוט להפנות את הפנים ואת הגוף כאילו אני מדבר עם מישהו משמאלי, לעומת מישהו מימיני. זה עובד.

22:05 קצת הרהורי דב"שים
אורי מתלונן שדב"שים לא מקבלים זכויות.
אני מציין שוב, בניסיון לסכם, את שלושת התפקידים העיקריים שאני רואה לדב"שים: כלי טקטי\שימושי, לשפוך אקספוזיציה, והדב"ש של צ'כוב (כלי עלילתי).

22:54 דב"ש שהופך לד"ש
אורי נותן דוגמא לדב"ש שהפך למרכזי מספיק, התפתח סיפורית ומכאנית, עד אשר כשהגיע שחקן אורח, הוא לקח אותו כדמות.
עופר מתכוון לתת את הדב"ש החבורתי לשחקן שיגיע בקרוב.
אורי מעדיף דב"ש כשטוחות ולא בחבורה. ואם כבר יש דמות שהוא רוצה שתהיה חשובה בחבורה, הוא ישתדל להביא שחקן אורח כדי שישחק אותה. ש"מ, שחקן מבקר.
אורי עושה שוב הקבלה חשובה בין דב"ש לחפץ – אחרי שניתן האפיון הראשוני עבורו, השחקנים יכולים להמשיך להשתמש בו אפילו אם אין אף אחד שמגלם את הדמות באופן קבוע, וזה לא הופך את העולם לפחות אמין.

27:35 יישום של פרק 15
עופר נותן דוגמא לאופן בו יישם במשחק משהו ששחקן יצר ברקע שלו, כמו שהצענו בפרקים קודמים, וזה יוצא לו אחלה.

29:10 אחרית פרק
אנחנו מדברים קצת על נהלים של רשות העתיקות, והמוזיאון לתולדות קריית אתא. 

Categories
אישי

פרק 13 – אוכל מסביב לשולחן

 על כתפי גמדים: אורי ליפשיץ מצטרף לערן אבירם מדי שבוע, בפרקים בני 20-30 דקות בהם נדבר על משחקי ושחקני תפקידים, עם נושאים שונים מהארץ והעולם. 
כתובתנו: gamadim@roleplay.co.il, שלחו לנו הודעות, נקריא אותן, ונדבר על הנושאים שאתם מעלים. 
צרו איתנו קשר גם דרך דף הפייסבוק של הפודקאסט
וכאן עמוד האייקאסט, להרשמה לפרקים עתידיים.

[audio:http://pod.icast.co.il/4a9bf60c-d265-4f00-b398-afb872b32b7c.icast.mp3]

בתוכנית הפעם:

אורחת: אביב אור, מאיירת, אוהבת לאכול.

1:39 הנושא המרכזי
אוכל מסביב לשולחן. לא בתוך המשחק, לזה נקדיש כבר פרק אחר. 
אוכל נשמע כמו משהו קטן כזה, אבל הוא לא נושא שולי, הוא עולה בכל קבוצת משחק ומופיע בכל מדריך למנחה. משחק תפקידים הוא מפגש חברתי, ואוכל זה חלק חשוב מכל מפגש חברתי. אוכל עלול שלא להיתפס כחשוב – אבל זו טעות.

6:11 מחטיפים ועד ארוחה
אורי מפרט 2ק12 פריטים שהיו על השולחן במפגש האחרון שלו. 
לפרט אוכל בתוך המשחק עוזר להעביר אווירה של סצינה.

7:38 לכלוך
כדאי להביא חטיפים שלא מתפוררים: שוקולדים קטנים כמו M&M, ג'לי בינז קטנים כאלה, ביסלי מסויימים (פיצה, המרובעים), בייגלה ללא שומשום. ירקות זה חטיף מוצלח להפתיע. אבל חייבת להיות החלטה קולקטיבית שיש רק ירקות, כי אם יש גם חטיפים מתוקים\מלוחים, הירקות ישארו בצד.

9:33 להמנע מריבים על חטיפים
אנחנו מציעים כמה דרכים לחלק באופן שוויוני את האחראיות על חטיפים. עוד אפשרות היא להביא דברים שאפשר לנשנש אבל אינם בדיוק חטיפים. דיפים, מאפים קטנים, בייגל עם ממרחים.

11:10 נקודות נוספות שכדאי לסכם בחבורה
מי מזמין\מכין את האוכל, תפקיד חבורתי בדיוק כמו ממפה, אחראי יוזמה, אחראי ציוד, וכו'. אצל אורי היה אחראי שסיכם חצי שעה לפני המפגש, במסרונים, מי רוצה להזמין מה. תפקיד המזמין הוא סוג של מיומנות נרכשת – לא, ברצינות.

14:08 מי משלם
לפעמים המנחה לא משלם, מתוך איזו מוסכמה שהמנחה משקיע במשחק מעבר לשעות המפגש. אורי תוהה עד כמה זה נפוץ ומבקש שתתנו את ההתנסות שלכם.
עוד אפשרות: 10 ש"ח לקופה קטנה חבורתית, ממנה קונים חטיפים.

15:50 מה הנוהלים בחד"פ
המנחה הוא בדרך כלל המארח, ובדרך כלל לוקח אחראיות לארגון חטיפים. אם מדובר באוכל של ממש, אידאלית זה יאורגן בשלב הלוגיסטי המוקדם, שבו גם מבררים מתי ואיפה יתרחש החד"פ.
בכלל, לדעת העדפות של כולם משפר את חווית המשחק. אורי אירגן טבלה של הזמנות הקפה של החבורה שלנו, ממש כאן.

18:05 תיזמון
שההזמנה וההכנה לא יפריעו למהלך המשחק. ראוי להיסגר על האם תהיה הזמנת אוכל, ואיזה אוכל, ב-15 דקות המפגש החברתי הראשוני שבתחילת המפגש. ואז, המנחה גם יודע מתי האוכל מגיע, ויכול לכוון לעצור אז כדי שלא יפריע. 
כדאי להתחשב גם ברמת ה-"כובד" של האוכל, שלא לפגוע בחלוקת הקשב בזמן הלא נכון.
אביב אומרת שצריך להגיע להסכמה מראש – שפשוט לא מפריעים עם דיוני אוכל\חטיפים באמצע קטעים חשובים במשחק. בעייתי במיוחד בחטיפים, כי אותם כאילו "מותר" לאכול בכל זמן, ולכן הם עלולים להפריע בכל זמן, בזמן שאוכל "אמיתי" לרוב אוכלים בזמן עצירות מתוכננות מראש.

22:25 קצת ניקיון
אביב מציעה קופסא של מגבונים לחים.

22:53 להכין אוכל
למרות שברוב החבורות סביבי אני רואה שהכנת אוכל זה סטנדרטי, אני חושד שזה עדיין לא מקובל מספיק בחבורות רבות. וזה יכול להוסיף למשחק, גם כחוויה חברתית.
Spoon and Fork הוא ספר בישול שמיועד לשחקנים שולחניים, עם מתכונים שקל להכין, קל לנייד, מתאימים לאכול מסביב לשולחן, מחולק לפי רמות קושי.

25:55 ארוחה גדולה
אירוע מיוחד, נקבע מראש, היה בתמה של המשחק (אם כי לא חלק מהמשחק), דרך יפה להציג את אופיין של ארצות בעולם.
לא חייב להיות הכל ממטבחו של שחקן אחד, אפשר לעשות הכנה עבודה משותפת.

28:20 מה הספרים אומרים
המדריך לשה"מ של מו"ד 4 והמדריך למנחה של פאת'פיינדר מתייחסים שניהם לנושא האוכל ברצינות הראויה, ומעלים הרבה מהשאלות שהעלה מיכאל, ושדיברנו עליהן.

30:24 אוכל כמטא-משחק
אפשר לארגן מפגש מיוחד שבו משתמשים באוכל כדי לתת תוספים בתוך המשחק. אורי מפתח מזה שיטת משחק עם כוס מים.
אכילה אתגרית – יצא לך כישלון בקוביות? תאכל עוגיה עם תרד.
שימוש בעדשי שוקולד כנקודות מאנה – מעודד הטלת לחשים רבה, כי אנשים רוצים כבר לאכול את השוקולדים.

33:33 סיכום וסיום
ניסיתם משהו ממה שדיברנו עליו? יש לכם דברים לפתח בנושא? שלחו לנו מייל.
אורי רוצה לצבור ניסיון – ספרו לו על החוויות שלכם! עזרו לאורי לעלות דרגה.

Categories
אישי

התקלות משוטטת: תהפוכות הנפש

בפעם הקודמת הרגנו טיטאן, בפרטי פרטים, וכעת נהרוג דמות שחקן, במעט פחות פרטנות מפורטת.

סיכום הרקע הרלוונטי בפסקה אחת
בעולם אברון יש אלוהות שנקראת "הלהבה הכסופה", שמייצגת לחימה בחושך וביצורים מרושעים בכל מחיר באופי שמזכיר את ארכטיפ הפאלאדין הקלאסי. הלהבה נמצאת ממש במיקום פיזי בעולם, בקתדרלה ענקית. בתוך הלהבה יש, כך מספרים הכופרים, גם רסיס של שד שנכלא בה כאשר היא הובערה מלכתחילה לפני כמה מאות שנים. הוא מכונה "הצל שבלהבה" בכתבים, והוא מסוכן בטירוף, בין היתר בכך שהוא, בעצם, חלק ממנה, ולעיתים מוסר לאנשי הדת מסרים מעוותים כשהם חושבים שהם שומעים אותה. אחת הדמויות בחבורה היא סיסיליה, מגזע הדווה – ישויות נצחיות שמתגלגלות בחזרה לגוף חדש בכל פעם שהן מתות. הדוות באברון הן בעצם משרתות של הלהבה, מזה עשרות אלפי שנים. החבורה, כבר בדרגה 16, מתערבת בתוכניות של ישויות מרושעות חזקות, שמנסות לעוות את גורלן ולחסל אותן. ספציפית את סיסיליה קשה לחסל באופן מוחלט, ועל כן נשלחו כוחות הגורל לחסל את נשמתה ולגמור עניין. 
בצד המשחקי, יואב, השחקן של סיסיליה, רצה לקחת כישרון חדש שמאפשר לו ליישם את עניין "אני זוכר אלפי תקופות חיים" באופן חדש, וכאחד שאוהב להוביל את דמותו בקשיים שונים, ביקש להביא את דמותו לסף המוות לפני כן, כדי להסביר את הכישרון בצורת גילויים פנימיים חדשים לאחר הטראומה. פעם קודמת הוא ביקש לאבד את העיניים שלו, אז זה שיפור יחסי!

אז מה קורה כאן
במהלך המפגש הקודם התרחש קרב נגד שתי נאגות שחורות, מבשרות הגורל הנורא, שליחות הצל, והכי חמור – עם הגנות גבוהות. ובכל זאת הן הובסו, עד שהסתבר שגופן הפיזי אינו אלא מעטפת זמנית. ממש בסוף המפגש, אחת מהן חוסלה כך, ורוחה זינקה לתוך סיסיליה במטרה לחסל אותה מבפנים, בעוד סיסיליה נופלת חסרת הכרה וחיוורת על הקרקע. שם עצרנו. דרמה!!
אז הכרזתי שבמפגש הבא נשחק בעולמה הפנימי של סיסיליה, את מגוון גלגוליה הקודמים שמנסים להגן על ה-psyche שלה מפני התקפות כוחות הצל. 

עולמה הפנימי של סיסיליה
רציתי לעשות מפגש יוצא דופן, עם מני מכאניקות מגניבות חד-פעמיות. גיבשתי כמה רעיונות ודיברתי עם יואב כדי לפתח אותם, כי זאת בכל זאת דמותו. 

ראשית, אפשר להתפרע. זה עולם פנימי, אפשר לתאר אותו באופן מופרך לגמרי. חוץ מזה, הדמויות בדרגה 16, זה כבר לגמרי הזמן לעשות אזורי משחק מופרכים לגמרי. 
החלטתי שבמרכז נשמתה של סיסיליה יש להבה כסופה אדירה, בעצם אותו רסיס של הלהבה הכסופה האמיתית. הוא בוער באמצע ספירה גדולה, שבה מרחפים מבנים שונים, מזכרונותיה של סיסיליה. עשרות אלפי יצורי חושך בוקעים מהערפילים (של חוסר ההכרה), כדי להתקיף את המבנים (זכרונות מעברה, המייצגים חלקים שונים של תודעתה), בניסיון לכבות את הלהבה שבמרכזה. 

שנית, התמה היתה, בבירור, הגנה: צריך לשמור על בסיס נשמתה של סיסיליה מפני פלישה. דמיינתי את הגלגולים הקודמים עומדים על חומות מבצר ושומרים מפני התקפת אינספור יצורי צל. ונכשלים. ידרשו מאמץ ותושיה כדי לעצור את עוצמת הצל, זה לא ניצחון מובן מאליו – וידרשו קורבנות כבדים. כמו כן, יש אפשרות אמיתית שכוחות הצל יצליחו. 
בחרתי להשתמש במכאניקה של Tower Defence כדי לדמות את תחושת הלחץ הזו. הצללים יכנסו בהמוניהם, בגלים חוזרים, והשחקנים ינסו לעצור אותם באמצעות כוחותיה הנפשיים של סיסיליה. בו-בזמן, אויבים קשוחים יותר ינסו להיכנס גם הם, וידרשו מהדמויות להתעמת איתם ישירות – השחקנים יצטרכו לפצל את תשומת הלב שלהם בין כמה זירות קרב.

שלישית, השחקנים כמובן לא יכלו לשחק את דמויותיהם, וזו בכל מקרה הזדמנות מצוינת לשחק משהו מעניין אחר. גלגוליה הקודמים של סיסיליה, כמובן.
כאן ביקשתי ספציפית מיואב שימציא כמה טיפוסים. הוא אוהב להתייחס מדי פעם לאישיויות (ככה כותבים?) הקודמות של סיסיליה, אז רק ראוי שהוא זה שיכתוב אותן. 

אז איך זה פעל
השתמשנו במפת קרב מחיקה בגודל פוסטר סטנדרטי. במרכזה ציירתי עיגול שמייצג את הלהבה שבמרכז הנשמה, ובתוכו רשמתי 30 – מספר המייצג את שלמות הנשמה. אל תתנו לו להגיע ל-0. שאר המפה חולקה לשלושה חלקים: החלק הראשון היה ספרייה, כי סיסיליה היתה ספרנית, וספרים זה קלאסי בשביל זכרונות וכו'. היא היתה מעוצב על בסיס שלב שאהבתי ב-Orcs Must Die. החלק השני היה קתדרלה, כמו הקתדרלה שסיסיליה מסוגלת לזמן באמצעות טקס, שמשקפת את הקודש והרוגע שבתוכה. את השליש האחרון השארתי ריק בינתיים. המבנים נראו מגניב, מרחפים בחלל עם קירות פתוחים כאלו, קצת כמו אזורים מסויימים ב-WOW.

בספריה היו שני פתחים, אחד ממנו הגיעו הצללים והשני מחובר לנשמה. הצללים עוברים את כל המסלול הפתלתל במעלה הספריה, וכל צל שמצליח להגיע לסוף מוריד נקודת שלמות נשמה. 
הצללים נכנסים בגלים, שהולכים ונעשים כבדים יותר. בכל סיבוב הצללים פועלים ביוזמות 30, 20 ו-10, בכל פעם נכנסת קבוצה חדשה וכל הקבוצות שכבר בפנים נעות 6 משבצות קדימה. אם מישהו עומד בדרכם הם גם מתקיפים (הם כולם חפ"שים), אבל אחרת, מתעלמים מהכל וממשיכים קדימה כל הזמן. בסיבוב הראשון נכנסים 5 צללים בכל גל שכזה (אז 15 צללים לאורך כל הסיבוב), ובכל סיבוב מתווספים עוד 5 צללים, מחולקים בין כל הקבוצות. כך שהמצב הולך ונעשה לחוץ יותר.
בכנסייה בינתיים נכנסו היצורים הקשוחים יותר, בסיבובים 1, 3 ו-7. בסיבוב הראשון נכנסו צל חתרן ומשריץ ספקות. הראשון הוא גוש שחור כדורי שמתגלגל מתחת לרגליך וחותר תחת המבנה הנפשי של סיסיליה, משתמש בנתונים של Xorn. משריץ הספקות הוא Assassin Vine, ספציפית מהסוג שמשריץ חוטרים קטנים, וכך הספקות לוכדים אותך במחושיהם המוחצים, וגם הולכים וגוברים. שניהם מנסים לחצות את הכנסייה מהר ככל האפשר לצידה השני, כדי להיכנס בשער וכך לתוך הלהבה – וכל אחד מהם שווה 5 נקודות. 
בסיבוב 3 נכנסו עוד חתרן וגם תחושת האשמה הנוראית של סיסיליה (הידרת להבים; האשמה חותכת לפצע מדמם, וכל אשמה שמביסים רק חושפת שתיים מתחתיה!), ובסיבוב האחרון נכנס הצל העמוק עצמו, זה שבא להשמיד את הלהבה ממש (המבוסס על Human Mystagogue). הוא שווה 10 נקודות, ומיד עם כניסתו הצללים מפסיקים להיכנס כי כבר לא נותרו עוד, ואפשר להתרכז בקרב האחרון הזה.

בתחילת סיבוב 3 מתחילים צללים להיכנס גם דרך הכנסייה, וללכת בדרך קיצור ישירות לתוך הספרייה.
בתחילת סיבוב 5 קורה דבר מה נוסף: בשליש האחרון במפה ציירתי חלק מהלבירינט, מקום ארור דמוי-שאול שנמצא באברון והרבה מגלגוליה הקודמים של סיסיליה נלחמו שם בשדים. עכשיו גם משם התחילו להיכנס צללים, בדרכם לעבור בדרך קיצור לקתדרלה.

אז מה השחקנים יכולים לעשות?
לפני הגעת הצללים היה לשחקנים זמן "לקנות" ולמקם מאפיינים נפשיים של סיסיליה המבוססים על כוחותיה של הדמות, שכולם משפיעים על הצללים. נקודות הנשמה שימשו גם לרכישת ההגנות האלו (אך הן לא "בוזבזו" עקב כך, המספר לא הופחת). בסוף כל סיבוב, 2 נקודות נוספות מתווספות לסה"כ, עד שנכנס הצל הגדול, אז מפסיקים לקבל נקודות נוספות.

3 נק' צעקה קנאית – דוחף 1ק12 צללים 3 משבצות. פועלת ביוזמה 25 
2 נק' קרן אור קדושה ממעל –  הורג 1ק6 צללים. פועלת ביוזמות 25, 15
4 נק' סופה כסופה – מחליק 1ק6 צללים 3 משבצות, הורג 1ק6 צללים. פועלת ביוזמה 5
4 נק' הלהבה שונאת – מסנוור\מעכב תנועה ל-1ק10 צללים. פועלת ביוזמות 35, 20.
3 נק' משואת תקווה – צובר 1 נק"פ על כל אויב שמת בפרץ 3. ביוזמה 0 בכל סיבוב דמות אחת מקבלת את כל הנק"פ. 

השחקנים משתמשים בדפי דמות מוכנים מראש של הגלגולים השונים, שהוגרלו באקראי ביניהם, ומבוססים על מפלצות שונות בהתאם לתיאורים שנתן לי יואב, עם רק שניים-שלושה כוחות לכל אחד, שאיזה אחד מהם התקלותי. לכל גלגול יש רק כ-200 נק"פ, והם בהחלט עתידים למות, ואז להיות מוחלפים בידי גלגול אקראי אחר. השחקן מקבל תיאור של פסקה של אותו גלגול, ודוחקים בו שיגלם את הבחור\ה בהתאם, באופן מוגזם כראוי.

השחקנים יכולים גם להשתמש במיומנויות הבאות, כולן עם התוסף של סיסיליה, כי הם בכל זאת בתוך המוח שלה:
איום (משנית): לסמן אויב עד סוף הסיבוב הבא. זה גם גורם לו לפנות אליך ולהתקיף אותך, במקום להמשיך הלאה. חשוב מאוד כנגד היצורים הגדולים, שגם מהירים יותר וגם מסוכנים יותר. ללא סימון או התקפה שנעשית נגדם, הם פשוט ימשיכו קדימה. 
תובנה (תנועה): הבנת נבכי נפשה של סיסיליה, מאפשר להשתגר למבנה אחר. אם אתה בכנסייה, אתה יכול לעבור לספרייה, למשל. אתה תצליח בכל מקרה, אבל אם תכשל בגלגול (והסיכוי נמוך), תגיע למיקום במרחק מספר משבצות כהפרש בין הגלגול שלך לד"ק. אי אפשר להשתגר בתוך אותו מרחב נפשי.
היסטוריה (משנית): בספריה, אפשר למצוא ספר שמייצג זיכרון של סיסיליה, ומאפשר בעצם לשים הגנה נוספת איפה שרוצים במפה, אם יש לקבוצה מספיק נקודות נשמה.
דיפלומטיה (רגילה): זמין רק ליד הלהבה עצמה, ולשם כך צריך להשתגר לשם במיוחד עם תובנה. זוהי בעצם פנייה למעמקי תודעתה של סיסיליה בניסיון לזעזע את זירת הלחימה, ובתכל'ס, לשנות את החוקים. מאחר ולא היה לי מושג אם מכאניקת ה-Tower Defence שלי עובדת, רציתי שלשחקנים תהיה הזדמנות לעשות עיקום כלשהו בחוקים, אבל רק פעם אחת במהלך הקרב. בסוף הם השתמשו בו, כדי לגרום לשתי ההגנות שפועלות רק פעם אחת, צעקה קנאית וסופה מהקרקע, לפעול פעם נוספת, ביוזמה 10.

וזהו! זה עבד מצוין, 2-3 גלגולים של סיסיליה נהרגו ולא ישובו, ובזכות ברבוריו של הצל הראשי השחקנים למדו פרטים חשובים. בסוף-בסוף החבורה נכשלה מלעצור את הנבל, למרות שהשתמשו בהגנות גם עליו, העומס היה די נורא והוא הצליח לחצות את גבול השער ולהוריד את נקודות הנשמה… בדיוק לנקודה 1 אחרונה.

ההשלכות לכך יהיו נוראיות. נוראיות כל כך.

מחשבות נוספות
בפעם הבאה אעשה כנראה שינויים קלים בהגנות – אהפוך אותן לתגובות ופעולות מיידיות, ואולי אעשה את עניין העיכוב לכדאי יותר לרכישה. מעבר לכך, דווקא זרם יפה, ואני לא זוכר מסקנות בולטות.

Categories
אישי ביקורות

סיכום 2011 כאסופת רכישות משחקים

במקום לשאול מה שיחקתי ב-2011, שהרי זאת איש לא זוכר (חוץ מאיתמר, איך לעזאזל הוא זוכר), אפעל כנהוג בפונדק ואערוך סיכום של כל המשחקים שקניתי ב-2011, ומחשבותי עליהם עד כמה שאני כבר יודע עליהם משהו. יש הרבה. יש כל כך הרבה!

משחקי תפקידים ב-PDF
ב-2010 עשיתי בערך שמונה רכישות. ב-2009, משהו כמו עשר. ב-2011 – עשרים. ב-"רכישה", אני מתכוון לקבלה, בכל רכישה שכזו יכולים להיות בין 1 ל-80,000 קבצים שונים. אני לא מתלונן, אני מתרגש. תודה לכם drivethrurpg, על כמה שאתם עושים בשביל אנשים שסובלים מעלויות משלוח לארץ!
סכום כולל השנה: בערך 170 דולר.

אוסף מפות קרב עירוניות ומודרניות, בשביל משחק ה-X-Com שלי.
Shock and Awe, מנגנון מוראל למשחקי D20, גם כן בשביל השראה ל-X-Com.
40 Alchemical Items, תמיד חסרים לי חפצים אלכימיים מעניינים.
Fantasy Occupations, מנגנון פשוט להוספת מקצועות (במובן של, עבודה) להיסטוריה של הדמות במשחקי D20. אני אוהב מנגנונים אקראיים להיסטורית דמות.
One Million Magic Items, מנגנון אקראי ליצירת חפצים קסומים. אני אוהב מנגנונים אקראיים גם באופן כללי.
משחק הדגמה (חינם) ל-Starblazer Adventures, משחק פאלפ מד"בי שנראה שיהיה לטעמי. לא אשחק אותו לעולם, כמובן, כמו שאר ה-15 בערך משחקי הדגמה שיש לי פה ושם.
From Here to There, אוסף הרפתקאות מסע של החברה החביבה עלי Goodman Games. תמיד חסרות לי הרפתקאות מסע, כאלו שיתנו תחושה שמסע לוקח הרבה זמן והוא מסוכן ומלא ריגושים. הרכישה הזו בוצעה במיוחד לקראת ירידתה של חבורת המו"ד שלי לזנדריק, במסגרת מסע מחקר.
Criter Cache ו-Blackdirge Dungeon Deniznes, אסופות יצורים למו"ד 3.5 ו-4, גם כן בעיקר בשביל זנדריק. מני יצורים מוזרים ותפלצות מסוכנות! בסוף השתמשתי בשניים.
מיליון דברים במסגרת אחד ממבצעי התרומות הנהדרים האלו – מקבלים מיליון דברים ועוזרים לטפל בדבר מה נוראי, והפעם רעידת האדמה הקשה שהיתה בניו זילנד. הנה כמה דברים שקיבלתי: Tales From the Floating Vagabond, משחק הומוריסטי ישן שכבר היה לי בעותק פיזי; Scion Hero, שאני מת לנסות כבר המון זמן, מעין הנשגבים בעולם המודרני; Dark Shadows of Yesterday, נובלה של שחר האדמה שהיא מעט נחמדה (העולם מעולה, מעולה); משחק התפקידים של Supernatural שאפילו לא בדקתי, ספר הבסיס של Cthulhu Tech, נפלא!; ומגוון הרפתקאות, הרחבות, ומי יודע מה עוד, ממגוון רחב של שיטות שוליות.
הרפתקאות ל-ICONS, משחק גיבורי על שמבוסס על Fate ועשוי להיות החביב עלי מהז'אנר, כרגע. אני עדיין בחיפושים. אני תמיד בחיפושים, זה ז'אנר טריקי.
Undiscovered: The Quest for Adventure, חוקי התחלה מהירה חינמיים. איזה משחק הרפתקאות פנטזיה כללי, בתקופה שבה התעניינתי במיוחד במכאניקות משחקי הרפתקאות פנטזיים כלליים, פשוטים ככל האפשר, בניסיון לרדוף אחרי תחושת האולד-סקול החמקמקה. אגב, במובן הזה אני די מרוצה מ-Savage Worlds כרגע.
Misguided Ambitions, הרפתקת היכרות חינמית לשחר האדמה. התחלתי לתרגם אותה לעברית, ביחד עם עוד שתי התחלות מהירות. ואז העבודה ברומ"ח עלתה רמה, ומאז לא הספקתי להמשיך אותן. ההרפתקה נראית לא רע, אגב, אם כי לא מספיק engaging לדעתי.
Neutral Grounds, הרפתקת היכרות חינמית לתיקי דרזדן. שלעולם לא אריץ וכו'.
Stars Without Number, מ"ת רטרו מד"בי (מה זה אומר?), חינמי, שהומלץ לי.
Warhammer Fantasy Players Guide, ולצידו גם המדריך למנחה ומגדיר המפלצות. לטעמי, כנראה מוצרי חובה לכל שחקן וורהאמר.
Chronicles of Arax, משחק הרפתקה ליחיד, מעין ספר משחק המשולב עם עולם פתוח. הוא בחינם, וכך גם מפת העולם – ההרפתקאות והמקצועות המיוחדים הם בתשלום. רעיון מעניין, ואני לאחרונה יותר ויותר מתעניין בתחום ספרי המשחק בכל מקרה.
שתיים-שלוש הרפתקאות מו"ד 4. אני תמיד מחפש הרפתקאות של המשחקים שאני מריץ כרגע, זה כל כך עוזר.
ZEITGEIST Preview, הקדמה חינמית לעולם המערכה\נתיב הרפתקאות החדש של EnWorld, שנראה מגניב. ההקדמה קצת עלובה, לא כוללת כמעט כלום חוץ מרקע כללי.
Kerberos Club Quick-Start Guide, עוד חוקי התחלה מהירה שלעולם לא אספיק וכו', הפעם לעולם מערכה מגניב של Savage Worlds, של גיבורי על באנגליה הויקטוריאנית. זה מריח כמו המערכה הקצרה הראשונה שאריץ דרך קישוריות אינטרנטית לחברים בארץ, כשאהיה באנגליה שנה הבאה.
Loom, משחק תפקידים גנרי פשוט מאוד, ובסך הכל, לא רע.
Buck-A-Batch: Magic Rings 2, נחשו מה זה. אני אוהב טבעות, זה אחד ה-staples של משחק פנטזיה בעיני, אבל רוב הטבעות של מו"ד לא משהו.
מיליון דברים במסגרת עוד Charity Pack, הפעם כולל את: Dread האגדי, אחד ממשחקי האינדי שכולם שומעים עליהם; Time Temps, משחק הומוריסטי על עובדים זמניים בחברה למסע בזמן; Book of the River Nations שמציע חוקי פאת'פיינדר לחקירת אזורים ובניית ממלכות בסגנון ארגז חול, שרציתי כבר לפני חודשים (יאי!); ועוד מני דברים קקיוניים יותר.
650 Fantasy City Encounter Seeds & Hooks. אין דבר כזה יותר מדי אירועי רקע מעניינים! אז מה אם לפני שנתיים קניתי כמה מאות פיסות פלאף אקראיות לאזורים מבוכיים ומיוערים! חסר לי עיר!
Totems of the Dead, המדריכים לשחקן ולמנחה. עולם מערכה אולטרא-מגניב ל-Savage Worlds, המבוסס, לשם שינוי, על המיתולוגיה האינדיאנית. רציתי לראות איך עושים פנטזיה מוצלחת ב-SW, ובסקירה מהירה של הספרים, נראה שגיליתי בדיוק איך.
Interface Zero, עולם מערכה סייברפאנקיסטי ל-SW. אחרי ביקורות מהללות בטירוף ל-Totems, איזו ברירה היתה לי מלבד לבדוק את שאר המשחקים של אותה חברה? אז מסתבר שמשחק הסייברפאנק האולטימטיבי ל-SW, עם חוקים מעולים ורקע מדהים וכו', גם הוא שלהם. אז עכשיו הוא גם שלי. כן, החלטתי להשקיע ב-SW, היא מוצאת חן בעיני.
Legend, הגרסה החדשה של אחד ממשחקי התפקידים הותיקים, Runequest. הוא עולה פאקינג דולר.
RunePunk, מדריך לשחקן ולמנחה. עולם פנטזיה פנקיסטי עם עיר קודרת נהדרת וחוקים נהדרים מופלאים או משהו, ל-SW. הביקורות לא הפסיקו להלל, ואני כל כך אוהב עולמות מעניינים עם טוויסט! זה חלק מהקטע של SW, אתם יודעים. כמעט כל העולמות שלהם כאלו.
Agents of Obivion, זה הגיע בבאנדל עם הקודם. וזה אחלה. שילוב בין משחק ריגול בינלאומי למשחק אימה קת'ולהיאני. ב-SW.
Realms of Cthulhu, גרסת הקת'ולהו המומלצת ביותר ל-SW. נו, אם כבר! והחברה זכתה לשבחים וכו' וכו'!
Microscope, משחק סיפור סיפורים של יצירת עולם משותף. מקסים. כתבתי עליו קצת בעבר, מאוד מצא חן בעיני.
The Lost City, שנקנה דרך Kobold Quarterly ולא דרך drivethrurpg. מעין אזור משחק לדרגות 13-16, עיר אבודה מסתורית המלאה במני יצורים, עמים, שכונות מוזרות קבורות, ודברים שכאלה. הבטיח יותר מכפי שקיים, ולמרות שהיו כמה דברים נחמדים, בסך הכל לא מגניב מספיק ככלל, ולא מוצג חכם מספיק לקורא. 
ולסיום, משחק פנטזיה חדש ומעניין שאני לא זוכר את שמו, לא זוכר לגביו הרבה חוץ מכך שהצלחתי לשכנע אנשים אחרים שהוא מעניין, ושלא רכשתי אותו דרך drivethrurpg. חזק, הא. הוא דווקא אמור להיות אחלה באיזה אופן. אוף, זה צריך להיכנס לרשימת הקריאה לי במקום די מוקדם, ומי יודע איפה זה בכלל על המחשב. (עריכה: הנה זה! גם לזה קוראים Legend)

משחקי לוח ותפקידים, פיזיים
בחישוב גס, הוצאתי בערך 200 דולר על משחקים פיזיים השנה.

Savage Worlds Deluxe Edition, ספר הבסיס של SW. נו, איך נשחק בלי זה.
Lord of the Rings Living Card Game, יופי של משחק. שיתופי, אווירתי, עם מלא הרחבות. דפנטלי אה קיפר.
Signs of Fate, הרחבה לוורהאמר שעוסקת באמונה ובנרגל, אל המגיפה. מוצלחת, אם כי, כמו רוב שאר חומר הוורהאמר שאצלי, לא הספקתי לקרוא אותה לגמרי. בהזדמנות זו אציין שגם קיבלנו את Winds of Magic כמתנה, וגם היא, כמובן, מוצלחת אם כי כמו רוב וכו'.
Cutthroat Caverns, אמור להיות משחק מנוול להפליא של בגידות אכזריות, בתוך חבורת הרפתקנים שצריכה גם לעבוד ביחד. הביקורות היללו, אבל אני לא לגמרי בטוח שקבוצת השחקנים בסביבתי תהנה ממנו. 
The Horned Rat, ההרחבה ל-Chaos in the Old World, שנראית נהדר! 
DragonMech: Almanac of the Endless Traders, ספר שמתאר קצת יותר על עולם המערכה של DragonMech, המאוד חביב עלי. לצערי, הוא התגלה כמעין אסופה של סיפורים של הסוחרים הנודדים, סגנון העברת מידע בעייתי משהו, כי הוא כל כך לא יעיל. אם הסיפורים לא מעניינים, זה פשוט מעיק. אז זה די מעיק. והאזורים המתוארים אפילו לא כל כך מוצלחים, לצערי. אבל הוא היה בהנחה.
מפה גדולה של Westros. כי צריך. והיא היתה בהנחה.
Ruins of the Dragon Lord Box Set, מעין סופר-הרפתקה ל-D20 של איזו חברה קקיונית. הביקורות לא בדיוק התרגשו, וזה כנראה די קקי, אבל אני חובב גדול של סופר הרפתקאות ופוסטרים של מבוכים. לא הספקתי לעבור על זה עדיין, וזה לא בדיוק בעדיפות. אבל בטח אפשר לחלץ מזה משהו, לא? וזה היה ממש בהנחה.
הרחבות ל-Diceland: Cyburg ו-Dragons. אני היחיד בעולם שחושב ש-Diceland, משחק של קוביות ק8 מקרטון שנלחמות אחת בשנייה לפי הפאות שלהן, הוא מגניב ממש? כנראה שכן, כי הן היו בהנחה.
Hack! Card Game: Tomb of Vectra: משחק הקלפים המבוסס על Knights of the Dinner Table. סקרתי אותו במהירות, עברתי קצת על החוקים, ואני חושש שהוא לא מגניב כמו שהיה יכול להיות. אבל ארצה לנסות אותו מתישהו. קניתי את כל 5 החבילות, אחת לכל שחקן ואחת למנחה, לפי האופי של כל אחד מהקומיקס. והנחה!
Order of the Stick Adventure Game: The Shortening. חבילת הרחבה שמקצרת את משך המשחק הנהדר הזה, ובאמת זו היתה הטרוניה העיקרית לגביו – הוא ארוך מדי. אז עכשיו הוא קצר, ועם מגוון רחב של קלפי הרחבה to boot.
קניתי גם כמה דקים ובוסטרים של WoW TCG, כי כזה אני.

משחקי מחשב
לא יודע, עשרים בערך. אולי שלושים. היו עכשיו מבצעי סטים מטורפים. אני נוהג לקנות משחקים רק ב-5 דולר ומטה, גם אם זה אומר שצריך לחכות שנתיים עד שמשחק חדש יהפוך לזול מספיק. לא איכפת לי, יש לי מספיק מה לשחק – יש כרגע 144 משחקים ברשימת הסטים שלי, ורק כעשרה הם זבל שקיבלתי במסגרת באנדלים כאלו או אחרים. יש לי משהו כמו 20 פנינים עתיקות שמחכות לי ב-GOG. יש זמן. יש מה לשחק. אפשר לנחש שהוצאתי בערך 200 דולר על משחקי מחשב השנה.

Categories
אישי

התקלות משוטטת: הקרב נגד הטיטאן

מפגש התפוז הסגול האחרון שלנו כלל קרב מעניין, ולמרות שאני משתדל לעשות קרב עם מני שינויים מעניינים לפחות אחת בשניים-שלושה מפגשים, את האחרים אני לא זוכר כרגע, ואת זה דווקא כן, אז הנה פירוט של מה שעשינו בו, כדי שתוכלו לגנוב רעיונות למערכות שלכם.

הרקע: החבורה חוקרת את נהר ההידרה ביבשת זנדריק, מעין נילוס במעין אפריקה, רק שהנילוס גדול כמו האמזונס, והיבשת היא מקום קטלני וקסום במידה קטלנית. המטרה הראשונה היתה פשוט לחקור את הנהר, אך עם הזמן הסתבר שהספינה – התפוז הסגול 3, אחת הספינות הכבדות בעולם – עושה את דרכה עמוק יותר ויותר לתוך טריטורית ענקים, והענקים מתכננים להשמיד את העולם, בערך, ומישהו צריך לעצור אותם.

המיקום: החבורה חוקרת מעט קדימה, על גבי דרקונצים (נץ שהוא דרקון. it's a thing), הקרויים שוחט אויבי האומה וגאוות אונדייר. כמתבקש משמם, הם דרקונצי מלחמה אכזריים וממושמעים, ובכל זאת הם נעשים מפוחדים ולחוצים ככל שמתקדמים על פני הנהר, עד בואך לאגם שגודלו בערך כפליים מהכנרת, וסופת רעמים אדירה מתגלגלת מעליו. בינות הבזקי הברקים ניתן להבחין בענקי סערה עומדים בין העננים, מבין המסוכנים שבכל הענקים. יש לפחות איזה 15. 

מידע נוסף: הדמויות מגלגלות קצת היסטוריה ומאגיה, בתוספת כמה פרטים ידועים אחרים (למשל, שהקפטנית היסודנית של הספינה הולכת ונחלשת ככל שמתקרבים לאגם) ומבינות שענקי הסערה מנסים לפעור פתח לקייבר, כבשן היסודות, מישור התוהו שמתחת לעולם, ולשחרר מכלאו טיטאן סערה אדיר. אם הדבר יקרה, שחרור האנרגיות מסיום הטקס יהרוג את הקפטנית, שלא לדבר על כך שלענקים יהיה משאב גדול – סליחה, כביר – חדש. יצויין שענקי סערה הם יצורים אגדיים, בדרגות 22 ומעלה, וטיטאן הסערה הוא מפלצת של ממש, ישות קדמונית, עלית בדרגה 27. והדמויות בדרגה 16. אומנם יש עוד 60 אנשי צוות על הספינה, אבל רק שניים-שלושה מהם דומים בדרגתם לדמויות. 
התפוז הסגול 3 היא ספינה יסודנית, כנהוג בעולם המערכה, אברון. היא מונעת בידי יסודן סערה שנכבל לגבישי הקייבר הקבועים בגוף הספינה, במעין טבעת שמקיפה אותה במרכזה. לפני מספר מפגשים הסתבר שהספינה מסוגלת לנוע גם ביבשה – על גבי כמה עשרות גלמים שאופסנו בארונות רחבי ידיים במיוחד לצורך זה – וכדי לפלס דרך בג'ונגל למבנה המגודל הזה, ניתן להעביר את היסודן הכבול מהטבעת המקיפה לרומח הקדמי, אז הוא הופך לכידון רועם שמרסק כל מה שלפני הספינה. תהליך ההעברה דורש מספר שעות, אך ידוע כבר שניתן לעשות אותו הרבה יותר מהר, אך בסכנה הרבה יותר משמעותית שהיסודן (הזועם והאדיר) ישתחרר.

הכנה: השחקנים מכנסים מועצה של הארטיפישרים (חפצנים!) והמהנדסים על הספינה, ומנסים להחליט מה לעשות. נעשה יותר ויותר ברור שחייבים לנקוט בפעולה. אחר מספר גלגולי מאגיה נוספים, והתייעצות עם המהנדסים, הם מגיעים להחלטה. לא ניתן לעצור את הטקס כרגע מבלי, ובכן, להרוג את כל ענקי הסערה. אבל, בנקודת סיומו, כאשר הטקס למעשה מסתיים והשער לכבשן היסודות נפער במרכז האגם, ישנם כמה רגעים בהם הטיטאן מתגבש ועובר בין המישורים. בזמן הזה ניתן עדיין לנסות לחסל אותו אם מעמיסים על השער – והרי יש לספינה כידון סערה פוטנציאלי.

יש רק שלוש בעיות בולטות:
האחת, לא ניתן יהיה להעביר את היסודן לכידון כהכנה להתקפה, מאחר וצריך אותו כדי להניע את הספינה באגם הסוער. כלומר, יצטרכו להעביר אותו בלחץ דחוק, בתוך מספר סיבובים ספורים, ממש לפני טיטאן הסערה, כשיש סכנה שהוא ישתחרר בכל רגע.
שנית, לא ברור מה בדיוק יקרה אחרי ההתרסקות, והאם היסודן מספיק כדי לרסק את הטיטאן כליל ולמחוץ את השער. מה שבטוח, החלק הקדמי של הספינה יתפוצץ לכל עבר.
שלישית, ענקי הסערה לא ימהרו להתקיף, כי הם עסוקים בסיום הטקס, אבל מהרגע שהטיטאן נכנס, הטקס הרי נגמר, ואז הם בהחלט בעסק. עוד לפני כן, משרתיהם (בטח שיש להם משרתים, ככה זה עם ענקים) בוודאי יתנפלו על הספינה כבר כשהיא מתקרבת אל מיקום השער המישורי.

"בסדר קיבינימט, אבל איך הלך הקרב?"

אז ככה:

זירת הקרב צוירה על מפת משבצות מחיקה (הכלי הכי בסט אבר), והיתה הסיפון העליון של הספינה. כאמור, היא גדולה, והמפה בהתאם היתה משהו כמו 60 על 20 משבצות. היו מני רמות שונות לסיפון מכשולים, חלקם פוזרו באקראי כחביות ודברים דומים לבקשת הנוכל בחבורה.

מזג האוויר היה סוער, אבל למרות שהספינה הגדולה התנדנדה, החלטתי לחסוך בגלגולי אקרובטיקה (וגם, כבר עשינו קרבות דומים מהבחינה הזו בעבר), אמרתי לכולם "אתם גיבורים רציניים, והסערה לא כזו חזקה", והחלטתי לשמור את הגלגולים רק לקראת חבטה משמעותית או התגברות בסערה. 

לספינה יש שני סוגים של אנשי צוות: דב"שים מרכזיים, מהם יש בערך 15, ואנשי צוות סתמיים. את המרכזיים אני אוהב לערב בכל מני דרכים (ואני מודה, יואב, שאני לא עושה מספיק צדק עם עדת המעריצים הקטנה של סיסיליה), ובמקרה הזה לכל ד"ש התלוותה דב"ש רלוונטית שפשוט תמכה בכל מה שהוא עושה והוסיפה 2+ לכל גלגול של הד"ש. עם שני יוצאי דופן: שונאן, הנוכל, מסתובב בצללים לבד, ואלסה, הטרובדורית, "זכתה" במרקוס, הקפטן לשעבר ואדם שנוא למדי. אביב שאלה אם מרקוס גורם למחסר 2- במקום, בבידוח, אז החלטתי שפשוט אגלגל כל סיבוב כדי לראות אם באמת הוא נותן 2+ או 2- מרוב שהוא מעצבן אותה בעצות, כי הוא כזה חכם. היהי!

המגונן של החבורה, ארון בגילום אבשלום, הוא sword-mage שמתמחה בכוחות ברק ורעם, אז תפקיד גרירת היסודן נפל עליו. זה מאוד מצא חן בעיני, שהמגונן עסוק רוב הקרב בפעולה אחרת לגמרי, ולא יכול לגונן מבלי לסכן את כל התהליך. הוא נדרש לגלגל מאגיה כל סיבוב, בעודו מתקדם את מהירותו לעבר הכידון בחזית, מול ד"ק 35. כן, זה חתיכת סיפור להזיז בכוחות הקסם שלך בלבד את אחד מיסודני הסערה החזקים ביותר שנתפסו מעולם! כישלון משמעו שהיסודן מסרב לנוע, ונותר במקומו. כישלון ביותר מ-5 משמעו שהיסודן משתחרר. יאפ! אז הוא החליף את נשקו הקלאסי בחנית ברקים, כדי לקבל תוסף 2+ לגלגול, ולשמחתו, הוא גם יכול היה לנצל כוח עם מילת המפתח ברק או רעם כדי לקבל תוסף 2 (התקלות) או 5 (יומי) לבדיקה. וכל סיבוב הוא עשה את זה. איך אני אוהב שימושים חלופיים לכוחות.

שאר החבורה התכוננה להילחם עם עדרים על עדרים של חפ"שים, דוארגרים מוכי-ברק – אוקי, אוקי, גמדים עם חשמל – שנופלים מהשמים, מתרסקים על הספינה עם פטישיהם. פשוט לקחתי את המיניאטורות שלהם וזרקתי על המפה, שלושה פה, שלושה שם, שלושה שם, כל סיבוב מחדש ביוזמה שלהם, עד שנגמרו לי כל 30 הדוארגרים. איפה שהם נחתו, יצבתי אותם על משבצת קרובה, ואז הרצתי את התורות של כל הדוארגרים על הסיפון. מאוחר יותר בקרב, כשהספינה שרצה דוארגרים, הרכזית סיסיליה הפעילה שילוב כוחות מופלא ששטף את הספינה בכוח אלוהי מחסל חפ"שים. וגלגלה על שלושה מהם 1 טבעי, כי ככה זה.

מהרגע שהיסודן נלקח מהטבעת, הספינה הפסיקה לקבל הנעה קדימה, אך האינרציה הספיקה כדי להביא אותה לעבר הטיטאן. עם זאת, המערבולת סביבו גם החלה להסיט את הספינה הצידה, והשחקנים לא צפו את זה. אביב העלתה את הרעיון של לשלוח את מרקוס להחזיק את ההגה, בכך נפטרת משתי בעיות בגלגול דיפלומטיה מוצלח אחד.

כל סיבוב, ביוזמה של הטיטאן, הספינה התקדמה אליו 10 משבצות. היא התחילה 30 משבצות ממנו, אז תוך שלושה סיבובים היא נכנסת בו (בהנחה והדוארגרים לא מפילים את מרקוס, מה שדרש תשומת לב מהשחקנים), וזה דורש שהיסודן יהיה כבול בחזית, או שהטיטאן אומנם יפגע, אבל גם יקרע את הספינה לחתיכות קטנות. בינתיים הטיטאן שלח התקפות ברקים על הספינה, מחטיא סיבוב אחרי סיבוב. בסיבוב השני, הגלים האדירים גרמו לכך שמעכשיו כל מי שמנסה לנוע נדרש להצליח באקרובטיקה או אתלטיקה ד"ק 15 או ליפול, מה שהשחקנים פתרו במהירות: הסער עוקף את הד"ק עם התוסף שלו בלבד, הרכזית מעופפת למקום הנדרש, והטרובדורית וכושף הלהב משתגרים בערך 3 פעמים בהתקלות בלי למצמץ. It's good to be paragon.

אלסה, הטרובדורית שמשחקת אביב והיחידה השנייה בחבורה שמגיעה ממקור הכוח המאגי, ניצלה תור אחר תור בהכנת פעולה, להיות מוכנה לתפוס את היסודן במידה וארון ישחרר אותו בטעות. נהנתי במיוחד מכך שזה ממש לא הרגיש לי כמו בזבוז, ודווקא הכנת פעולה שכזו עלולה להרגיש כך. ועוד יותר נהנתי מכך שזה השתלם – בסיבוב האחרון, בניסיון לכבול את היסודן לכידון בחזית ורגע לפני שהספינה נכנסה בטיטאן, ארון החטיא את הד"ק ב-2. נתתי לאביב להשתמש בהכנת הפעולה שלה כתמיכה לאחר, והיא הצליחה לתת את ה-2 הנדרש כדי לסיים את הפעולה בהצלחה, גם כן בשימוש בכוח יומי כדי לפמפם את הבדיקה שלה.

הספינה נכנסה בטיטאן, וכולם נפלו שרועים אוטומטית. אבל עוד לפני כן כבר החלטתי שהוא עוד לא חוסל. במקום זאת, הוא כעת הפך למעין התקפה אזורית, מנחית את כוכב השחר ההרסני שלו על הסיפון מדי סיבוב בתור שלו. התעלמתי כליל מנקודות הפגיעה שלו, ורק דרשתי שיורידו לו 100  נק"פ כדי לחסל אותו סופית. בנוסף, השתמשתי באחד הכוחות של טיטאן סערה באופן מעט עקיף, ובכל פעם שהוא הותקף, הוא אוטומטית גרם 10 נזק ברק למי שהתקיף אותו, אך גם איבד 15 נק"פ בעצמו, בעצם מתרוקן מאנרגיה בלתי יציבה. כוחות ההגנה שהחבורה השכילה לצבור על עצמה לפני כן עזרו היטב כדי להגן על הדמויות מפני נזקי הברק והרעם הבלתי פוסקים של הטיטאן. 

לקראת סוף הקרב הגיע לסיפון גם ענק סערה, אך הוא היה עייף וכוחו מרוקן (שאר ענקי הסערה פשוט נפלו מהשמיים ברגע שהספינה ריסקה את הטיטאן), גם הוא עם 100 נק"פ, ובתור בו נפל הטיטאן, נפל גם הוא עם ריכוז אש של החבורה.

בסך הכל יופי של קרב. הספינה יצאה רבע מרוסקת וללא הנעה מעכשיו, כצפוי, וזה כמובן מביא אותנו למקומות מעניינים עתידיים בסיפור, לעבר עירם הנסתרת של ענקי האש.

מחשבות בדיעבד: הקרב הזה לקח בערך שעה וחצי, עם בערך שעה וחצי תכנון חבורתי לפניו. זה די מעט זמן בשביל קרב שכזה, אבל היינו מוגבלים בזמן, ואני חושב שזה רק בא לטובתנו. עוד 20 דקות היו יכולים לתת לקרב הזה אפילו עוד מעט התרגשות, ובמקור תכננתי שני ענקי סופה רציניים, אבל ההחלטה לצמצם את הנק"פ ל-100 לכל אחד היתה נכונה, ונתנה לשני הנבלים המרכזיים בקרב נוכחות הולמת, ואת האפשרות ליפול בזמן המתאים. מעבר לכך, הרגשתי שהקרב נתן לדמויות לנצל את היותן דמויות מופת, להשפריץ פתרונות על-טבעיים שעוקפים בעיות שוליות, ולנצל חפצים קסומים שנצברו עם הזמן. הפתרון לקרבות מופת הוא לאו דווקא אויבים עם הגנות גבוהות והרבה נזק – אם כי צריך גם כאלו, כמובן, אבל זה רק מרגיש כמו "דרגות הגבורה אבל יותר גבוה". צריך לתת מצבים מוטרפים, ולדרוש מהדמויות לנצל מגוון מהאפשרויות שלהם בשביל מגוון צרכים, ואז עוד להפתיע במהלך הקרב בדברים בלתי צפויים.