קטגוריות
אישי

אזהרה – החלב סביר לבריאות!

בשבועיים-שלושה האחרונים מסתובב בפייסבוק סרטון מביך ודמגוגי אודות הנזקים שבחלב, ומתוך סיבות שבוודאי יספיקו כדי להצדיק מימון למחקר חברתי אחד או שניים, הוא תפס עניין בקרב קהל גדול מאוד, והרבה יותר מסרטונים מביכים דמגוגיים אחרים. זאת למרות שרמת הטיעונים והעובדות המוצגות בהם דומה מאוד, למשל בסרטונים על עוצמת הנפש הקוואנטית, האנרגיה שבצ'י שניתן ליישם באמצעות מים, הנזקים ההרסניים שבאוכל שבושל במיקרוגל, ועוד ועוד, ועוד יהיו נוספים גם בעתיד.
אני חושב שזה בגלל שתזונה נתפסת, לפחות במעגל החברתי שלי, כמשהו שאנחנו כבר יודעים איך הוא עובד, ובגלל שהאויבים הפעם (והרי תמיד יש אויבים, מישהו תמיד מנסה ללכת כנגד "המוארים", בדרך כלל בהאשמה שיש לו אינטרסים כלכליים דורסניים) הם גופים כלכליים גדולים בארץ בתחום המזון, והרי גופים כלכליים גדולים בארץ בתחום המזון היו לאחרונה בכותרות כמטרות לגיטימיות למה שאתם לא רוצים, בכל מקרה. אני בטוח שיש גם סיבות נוספות, אבל כרגע לא עולות לי. יש לכם רעיונות?

לא אתן קישור לסרטון, כי אני מסכים שזה רק נותן לו לגיטימציה. הנה שמו, חפשו בגוגל ותמצאו מיד: "מישהו עדיין מאמין לפרסומות של שטראוס ותנובה?". כנסו ותעשו לו דיסלייק. לא שזה באמת משנה. עדיף שלא תכנסו, התגובות מלאות הבורות סתם מכעיסות. 

אחרי כל ה-rant הזה, קל לחשוב שאני חושב שכל הסרטון הוא בולשיט אחד גדול. דווקא לא – אני חושב שסגנון הרטוריקה הזה הוא בולשיט אחד גדול, כאמצעי להעברת מסר, וכ-meme רעיל. סרטון אחד, עם כמה אנשים שמדברים באופן סמכותי ללא ביסוס ועריכה מוטה, מספיקים כדי לגרום לתגובות המזעזעות המופיעות לקישור כאן למעלה, ל-"לא רלוונטי". מתחת לכל רמה. אנשים שעוקבים אחרי האתר ומאמינים לו במשך שנים, בבת-אחת חשים בגידה באמון הזה. התגובה הנוראית שהסרטון הזה מעורר באדם, היא מה שמזעזע כאן באמת. התוכן שלו כמעט שולי.
אבל הוא לא באמת שולי – חלקים נרחבים מהסרטון הם אכן בולשיט. אבל האם הטענה שלו שגויה? מה בעצם אני חושב לגבי העניין המובא כאן, האם חלב הוא מסוכן?

לא, חלב הוא לא מסוכן. אבל הוא גם לא נדרש בשלוש כוסות ביום, כמו שטוענות פרסומות (כך נאמר לי, לא ראיתי). הוא לא מועיל ונהדר וחשוב כמו שעושים ממנו בתקשורת. כמו כמעט כל מזון יומיומי אחר, בכמויות סבירות הוא לא מזיק, ויכול להועיל. כמו כל מזון יומיומי אחר, בכמויות גדולות הוא מזיק, ופוגע בגוף. כמו כמעט כל מזון יומיומי אחר, אפשר למצוא פריט מזון אחר שמציע את אותם חומרי תזונה, אז בהחלט אפשר לוותר על חלב אם זה מפריע לך מסיבות אחרות (אתה קצת אלרגני, אתה טבעוני, וואטאבר). אני מתכוון להמשיך לשתות כשתי כוסות קפה וחצי קערת קורנפלקס בממוצע ליום. 

ירון אומר את זה הרבה יותר טוב ממני, ובעיקר בפרק 79 של ספק סביר.  בנוסף, לידיעתכם (ועדכון:), יש קבוצת גוגל לפעילות ספקנית בישראל, אבל היא למוזמנים בלבד ומיועדת רק לתיאום פעילויות. למעוניינים להשתתף בדיונים פתוחים בנושא ספקנות, הנה הקומונה בתפוז, והנה אתר שפינוזה. גם בקבוצת הפעילות הספקנית עלו שאלות בנושא החלב, וגם שם ירון אומר את זה נהדר, אז הנה ציטוט מההתכתבות בינו לבין ניר להב. גם ירון לא תזונאי, אבל הוא מיודע, ולפחות טורח להיעשות מיודע, בניגוד לעשרות אלפי האנשים שצפו בסרטון הארור והפנימו מסרים ללא שום ביסוס.

ירון, הקשבתי לתוכנית ויש לי כמה שאלות. 1. טענה שבד"כ מציינים היא שתזונה עתירת חלבונים (וחלב הוא עתיר חלבונים) אולי טובה לגדילה אבל באופן כללי לאורך זמן תגרום להשמנה ומחלות אחרות, ולכן חלב לא אמור להיות מוצר מומלץ בריאותית. האם זה נכון?
2. יש טענה שלא נגעתם בה שחלב מגביר את הסיכויים לאלרגיות אחרות. מה אתם יודעים לספר על כך? 3.השאלה הכי חשובה, האם אתם מכירים את "מחקר סין" מה דעתכם עליו? זה מחקר שנערך ע"י אוניברסיטת אוקספורד במהלך שנות ה80-90 בסין בקרב 6500 איש והוא הראה שבאופן כללי הימנעות ממזונות מן החי משפרת את הבריאות (פחות סרטן, סכרת, מחלות ניווניות וכו). זה כמובן נוגע גם לחלב. אני אשמח לשמוע את הערותיכם לגבי מחקר זה.
4. אומרים שחלב עיזים או כבשים יותר טוב מחלב פרות כי הוא יותר דומה בהרכבו לחלב אם. האם זה נכון?

 

היי ניר, מצ"ב התשובות לאור הידע המוגבל שלי.

1. זאת טענה זהה לחלוטין לטענה שיותר מדי תזונה עתירת שומן תוביל להשמנה ומחלות אחרות. זה כמובן נכון לחלוטין. זאת בדיוק הכוונה של הביטוי /יותר מדי/, והיא מחזיקה עבור כל אבן בניין הכרחית לגוף שלנו. יותר מדי חמצן מסוכן, כמו גם שתיית יותר מדי מים, אכילת יותר מדי מלחים, או שומן או חלבון.
כך שאת מבנה הטיעון הזה אפשר לעשות לגבי כל דבר שאנחנו אוכלים. כל עוד שאוכלים דיאטה מאוזנת, חלב יכול לכסות בצורה מצויינת חלק מאבני הביניין הדרושות לגוף, בהן גם קבוצות חלבונים מסויימות, וסידן.

2. יצא לי להתקל בשני סוגים של הטענה הזו:
א. אכן, בסוגים מסויימים של אלרגיות לחלב, שתיית חלב גורמת לגירוי של מערכת החיסון וייצירת תאי T, שמעלים גם את התוקפנות של הגוף כלפי גורמים לא מזיקים אחרים (נניח אבק או חלבוני בוטנים), וכך נוצר אפקט משולב. חשוב לציין כי זה רק באנשים שיש להם ממש אלרגיה לחלב, וזה לא שונה מאלרגיות אחרות שלעיתים משתלבות ומעודדות זו את זה.
ב. יש כאלו שעושים קורלציה בין כמות צריכת החלב במדינות מסויימות, לכמות האלרגיות הכלליות במדינות האלו, ומכאן מסיקים קשר סיבתי. זה בדומה לטענה שחלב גורם לבריחת סידן מהעצמות בהתבססות על היחס בין כמות צריכת החלב לכמות השברים במדינות האלו. אלו ניתוחים פגומים לחלוטין שמשמיטים מדינות מסויימות ע"מ לקבל גרף יפה, ומתעלמי מאלפי(!) הגורמים האחרים שיכולים להשפיע על המנגנונים האלו.

3. אני מכיר את המחקר, ודעתי עליו (כמו גם דעת רבים וטובים אחרים) מתחלקת לשלוש:
א. כל ניסיון להשוות בין חיים כפריים בעיקרם לבין חיים בעולם המודרני התעשייתי, ולהתייחס להבדלים בתוצאות ככאלו שנובעים /רק/ מהתזונה הוא מגוחך על פניו.
קח אנשים שאוכלים כמו בהמות בארה"ב, ותן להם לחרוש שדה במשך 10 שעות כל יום, ותראה איך גם המצב הבריאותי הכללי שלהם משתפר פלאים (לפחות בתחומים שהמחקר הזה בדק). לא נראה לי שיש מישהו שמכחיש שלהבדלים בתזונה יש תפקיד, אבל להגיד שזאת המסקנה החד-חד ערכית מהממצאים זה בעייתי מאוד.

ב. כן, כאשר אוכלים יותר סיבים תזונתיים, מזון לא מטוגן, ובמידות הנכונות (כי אין את השפע התעשייתי של המערב), הבריאות משתפרת פלאים. מפה ועד למסקנות מרחיקות הלכת שהמחקר מגיע אליהן (כמו לדוגמה צמצום החלבונים מן החי), המרחק גדול מאוד. בהרבה מקומות המחקר מבצע מספר קפיצות מסקנתיות על מנת לקשור בין כל הקצוות (לדוגמה – לקשור בין חלבונים מן החי לסרטן בקפיצה דרך כולסטרול, תוך התעלמות משלל מנגנוני הויסות, ההטמעה והייצור של הרכיב הזה בגוף שלנו)

ג. אנשים שמבינים על מה הם מדברים (בניגוד אלי שאין לי הכשרה מקצועית באיך לקרוא את הדברים האלו), הצביעו על שלל טעויות סטטיסטיות, מתודולוגיות ופרקטיות במחקר.
לאחד המקיפים בהם, שהרבה ממליצים עליו: http://rawfoodsos.com/2010/08/06/final-china-study-response-html/#intro

4. אני לא מכיר טענות ספציפיות כאלו, אבל שים לב שהן נשענות על פגם לוגי שטוען כי הייעוד המקורי של החומר בטבע קשור במידה מסויימת לרמת המזינות שלו. זה במובהק לא המצב.
כפי שלגוף שלנו לא אכפת שתפוח הוא "ספינה" לזרעים של הצמח, כך גם לא אכפת לו שחלב פרות / עיזים / כבשים הוא חומר שבמקור ייועד לתינוקות של מינים אחרים. השאלות הרלוונטית היחידות הן אלו חומרי בניין יש בחומר, איך הם ארוזים, ומה מערכת העיכול שלנו יכולה לעשות איתן.
שוב מדגיש – עגבניה / בשר דג / בוטנים רחוקים שנות אור מחלב אם, והם עדיין מאוד מזינים. זה אמור ללמד אותנו שהסולם של קרבה לחלב אם הוא חסר תועלת.
יתכן כמובן שבגלל ההרכב השונה של החלב, חלב עיזים באמת בריא יותר (לא מצאתי לזה ראיות מיוחדות בחיפוש מהיר), אבל אין לזה שום קשר למידת הקרבה שלו לחלב אם.

קטגוריות
אישי

המשך מסעי הקולינרי

לפני שבועיים החלטתי לעשות מעשה, ובניסיוני הצרכני העלוב להיאבק בהכשרת בד"צ – תעשייה שלמה שמייקרת את רוב המצרכים ללא שום תמורה – ריכזתי את רכישותי במעדניה הרוסית הקטנה שלמטה. קניתי נקניקיות "בשר אחר", וביחד איתן, גם, ובכן, פשוט " נתח לבן".

אז נקניקיות אני יודע להכין, אבל השם "נתח" הוא כוללני כל כך, שלא ידעתי אפילו איך לחפש מתכון מתאים. יצא לי בטעות מתכון מטעים. היהי. אז פשוט לקחתי את המתכון הראשון שמצאתי שנראה מעניין, טיגנתי לכדי סגירה בחום גבוה משני הצדדים (מה זה לעזאזל סגירה), ושמתי בתנור עם אחד מהרטבים הנהדרים של קנור, שאומנם כתוב עליו "רוטב לעוף ולבקר", אבל הנחתי שהחזיר לא יעלב.

יצא כל כך טעים, שגם אח שלי אמר שזה טעים. ואח שלי, הוא, יש לו דרישות יש לו.

היום לקחתי צעד קדימה במסע הקולינרי, לעבר חלקים מזוהים יותר של הבשר. למשל, כאלו שיש להם שם. ספריבס! כל כך הרבה פוטנציאל במילה אחת שבעצם אמורה להיות שתיים. כאן גם אתם נכנסים: האם מישהו מכיר מתכון טוב לספריבס, לפני שאני מתחיל בחיפושים וטובע בים של הצעות שאין דרך של ממש לבחור מתוכן?