קטגוריות
אישי

התקלות משוטטת: הקרב נגד הטיטאן

מפגש התפוז הסגול האחרון שלנו כלל קרב מעניין, ולמרות שאני משתדל לעשות קרב עם מני שינויים מעניינים לפחות אחת בשניים-שלושה מפגשים, את האחרים אני לא זוכר כרגע, ואת זה דווקא כן, אז הנה פירוט של מה שעשינו בו, כדי שתוכלו לגנוב רעיונות למערכות שלכם.

הרקע: החבורה חוקרת את נהר ההידרה ביבשת זנדריק, מעין נילוס במעין אפריקה, רק שהנילוס גדול כמו האמזונס, והיבשת היא מקום קטלני וקסום במידה קטלנית. המטרה הראשונה היתה פשוט לחקור את הנהר, אך עם הזמן הסתבר שהספינה – התפוז הסגול 3, אחת הספינות הכבדות בעולם – עושה את דרכה עמוק יותר ויותר לתוך טריטורית ענקים, והענקים מתכננים להשמיד את העולם, בערך, ומישהו צריך לעצור אותם.

המיקום: החבורה חוקרת מעט קדימה, על גבי דרקונצים (נץ שהוא דרקון. it's a thing), הקרויים שוחט אויבי האומה וגאוות אונדייר. כמתבקש משמם, הם דרקונצי מלחמה אכזריים וממושמעים, ובכל זאת הם נעשים מפוחדים ולחוצים ככל שמתקדמים על פני הנהר, עד בואך לאגם שגודלו בערך כפליים מהכנרת, וסופת רעמים אדירה מתגלגלת מעליו. בינות הבזקי הברקים ניתן להבחין בענקי סערה עומדים בין העננים, מבין המסוכנים שבכל הענקים. יש לפחות איזה 15. 

מידע נוסף: הדמויות מגלגלות קצת היסטוריה ומאגיה, בתוספת כמה פרטים ידועים אחרים (למשל, שהקפטנית היסודנית של הספינה הולכת ונחלשת ככל שמתקרבים לאגם) ומבינות שענקי הסערה מנסים לפעור פתח לקייבר, כבשן היסודות, מישור התוהו שמתחת לעולם, ולשחרר מכלאו טיטאן סערה אדיר. אם הדבר יקרה, שחרור האנרגיות מסיום הטקס יהרוג את הקפטנית, שלא לדבר על כך שלענקים יהיה משאב גדול – סליחה, כביר – חדש. יצויין שענקי סערה הם יצורים אגדיים, בדרגות 22 ומעלה, וטיטאן הסערה הוא מפלצת של ממש, ישות קדמונית, עלית בדרגה 27. והדמויות בדרגה 16. אומנם יש עוד 60 אנשי צוות על הספינה, אבל רק שניים-שלושה מהם דומים בדרגתם לדמויות. 
התפוז הסגול 3 היא ספינה יסודנית, כנהוג בעולם המערכה, אברון. היא מונעת בידי יסודן סערה שנכבל לגבישי הקייבר הקבועים בגוף הספינה, במעין טבעת שמקיפה אותה במרכזה. לפני מספר מפגשים הסתבר שהספינה מסוגלת לנוע גם ביבשה – על גבי כמה עשרות גלמים שאופסנו בארונות רחבי ידיים במיוחד לצורך זה – וכדי לפלס דרך בג'ונגל למבנה המגודל הזה, ניתן להעביר את היסודן הכבול מהטבעת המקיפה לרומח הקדמי, אז הוא הופך לכידון רועם שמרסק כל מה שלפני הספינה. תהליך ההעברה דורש מספר שעות, אך ידוע כבר שניתן לעשות אותו הרבה יותר מהר, אך בסכנה הרבה יותר משמעותית שהיסודן (הזועם והאדיר) ישתחרר.

הכנה: השחקנים מכנסים מועצה של הארטיפישרים (חפצנים!) והמהנדסים על הספינה, ומנסים להחליט מה לעשות. נעשה יותר ויותר ברור שחייבים לנקוט בפעולה. אחר מספר גלגולי מאגיה נוספים, והתייעצות עם המהנדסים, הם מגיעים להחלטה. לא ניתן לעצור את הטקס כרגע מבלי, ובכן, להרוג את כל ענקי הסערה. אבל, בנקודת סיומו, כאשר הטקס למעשה מסתיים והשער לכבשן היסודות נפער במרכז האגם, ישנם כמה רגעים בהם הטיטאן מתגבש ועובר בין המישורים. בזמן הזה ניתן עדיין לנסות לחסל אותו אם מעמיסים על השער – והרי יש לספינה כידון סערה פוטנציאלי.

יש רק שלוש בעיות בולטות:
האחת, לא ניתן יהיה להעביר את היסודן לכידון כהכנה להתקפה, מאחר וצריך אותו כדי להניע את הספינה באגם הסוער. כלומר, יצטרכו להעביר אותו בלחץ דחוק, בתוך מספר סיבובים ספורים, ממש לפני טיטאן הסערה, כשיש סכנה שהוא ישתחרר בכל רגע.
שנית, לא ברור מה בדיוק יקרה אחרי ההתרסקות, והאם היסודן מספיק כדי לרסק את הטיטאן כליל ולמחוץ את השער. מה שבטוח, החלק הקדמי של הספינה יתפוצץ לכל עבר.
שלישית, ענקי הסערה לא ימהרו להתקיף, כי הם עסוקים בסיום הטקס, אבל מהרגע שהטיטאן נכנס, הטקס הרי נגמר, ואז הם בהחלט בעסק. עוד לפני כן, משרתיהם (בטח שיש להם משרתים, ככה זה עם ענקים) בוודאי יתנפלו על הספינה כבר כשהיא מתקרבת אל מיקום השער המישורי.

"בסדר קיבינימט, אבל איך הלך הקרב?"

אז ככה:

זירת הקרב צוירה על מפת משבצות מחיקה (הכלי הכי בסט אבר), והיתה הסיפון העליון של הספינה. כאמור, היא גדולה, והמפה בהתאם היתה משהו כמו 60 על 20 משבצות. היו מני רמות שונות לסיפון מכשולים, חלקם פוזרו באקראי כחביות ודברים דומים לבקשת הנוכל בחבורה.

מזג האוויר היה סוער, אבל למרות שהספינה הגדולה התנדנדה, החלטתי לחסוך בגלגולי אקרובטיקה (וגם, כבר עשינו קרבות דומים מהבחינה הזו בעבר), אמרתי לכולם "אתם גיבורים רציניים, והסערה לא כזו חזקה", והחלטתי לשמור את הגלגולים רק לקראת חבטה משמעותית או התגברות בסערה. 

לספינה יש שני סוגים של אנשי צוות: דב"שים מרכזיים, מהם יש בערך 15, ואנשי צוות סתמיים. את המרכזיים אני אוהב לערב בכל מני דרכים (ואני מודה, יואב, שאני לא עושה מספיק צדק עם עדת המעריצים הקטנה של סיסיליה), ובמקרה הזה לכל ד"ש התלוותה דב"ש רלוונטית שפשוט תמכה בכל מה שהוא עושה והוסיפה 2+ לכל גלגול של הד"ש. עם שני יוצאי דופן: שונאן, הנוכל, מסתובב בצללים לבד, ואלסה, הטרובדורית, "זכתה" במרקוס, הקפטן לשעבר ואדם שנוא למדי. אביב שאלה אם מרקוס גורם למחסר 2- במקום, בבידוח, אז החלטתי שפשוט אגלגל כל סיבוב כדי לראות אם באמת הוא נותן 2+ או 2- מרוב שהוא מעצבן אותה בעצות, כי הוא כזה חכם. היהי!

המגונן של החבורה, ארון בגילום אבשלום, הוא sword-mage שמתמחה בכוחות ברק ורעם, אז תפקיד גרירת היסודן נפל עליו. זה מאוד מצא חן בעיני, שהמגונן עסוק רוב הקרב בפעולה אחרת לגמרי, ולא יכול לגונן מבלי לסכן את כל התהליך. הוא נדרש לגלגל מאגיה כל סיבוב, בעודו מתקדם את מהירותו לעבר הכידון בחזית, מול ד"ק 35. כן, זה חתיכת סיפור להזיז בכוחות הקסם שלך בלבד את אחד מיסודני הסערה החזקים ביותר שנתפסו מעולם! כישלון משמעו שהיסודן מסרב לנוע, ונותר במקומו. כישלון ביותר מ-5 משמעו שהיסודן משתחרר. יאפ! אז הוא החליף את נשקו הקלאסי בחנית ברקים, כדי לקבל תוסף 2+ לגלגול, ולשמחתו, הוא גם יכול היה לנצל כוח עם מילת המפתח ברק או רעם כדי לקבל תוסף 2 (התקלות) או 5 (יומי) לבדיקה. וכל סיבוב הוא עשה את זה. איך אני אוהב שימושים חלופיים לכוחות.

שאר החבורה התכוננה להילחם עם עדרים על עדרים של חפ"שים, דוארגרים מוכי-ברק – אוקי, אוקי, גמדים עם חשמל – שנופלים מהשמים, מתרסקים על הספינה עם פטישיהם. פשוט לקחתי את המיניאטורות שלהם וזרקתי על המפה, שלושה פה, שלושה שם, שלושה שם, כל סיבוב מחדש ביוזמה שלהם, עד שנגמרו לי כל 30 הדוארגרים. איפה שהם נחתו, יצבתי אותם על משבצת קרובה, ואז הרצתי את התורות של כל הדוארגרים על הסיפון. מאוחר יותר בקרב, כשהספינה שרצה דוארגרים, הרכזית סיסיליה הפעילה שילוב כוחות מופלא ששטף את הספינה בכוח אלוהי מחסל חפ"שים. וגלגלה על שלושה מהם 1 טבעי, כי ככה זה.

מהרגע שהיסודן נלקח מהטבעת, הספינה הפסיקה לקבל הנעה קדימה, אך האינרציה הספיקה כדי להביא אותה לעבר הטיטאן. עם זאת, המערבולת סביבו גם החלה להסיט את הספינה הצידה, והשחקנים לא צפו את זה. אביב העלתה את הרעיון של לשלוח את מרקוס להחזיק את ההגה, בכך נפטרת משתי בעיות בגלגול דיפלומטיה מוצלח אחד.

כל סיבוב, ביוזמה של הטיטאן, הספינה התקדמה אליו 10 משבצות. היא התחילה 30 משבצות ממנו, אז תוך שלושה סיבובים היא נכנסת בו (בהנחה והדוארגרים לא מפילים את מרקוס, מה שדרש תשומת לב מהשחקנים), וזה דורש שהיסודן יהיה כבול בחזית, או שהטיטאן אומנם יפגע, אבל גם יקרע את הספינה לחתיכות קטנות. בינתיים הטיטאן שלח התקפות ברקים על הספינה, מחטיא סיבוב אחרי סיבוב. בסיבוב השני, הגלים האדירים גרמו לכך שמעכשיו כל מי שמנסה לנוע נדרש להצליח באקרובטיקה או אתלטיקה ד"ק 15 או ליפול, מה שהשחקנים פתרו במהירות: הסער עוקף את הד"ק עם התוסף שלו בלבד, הרכזית מעופפת למקום הנדרש, והטרובדורית וכושף הלהב משתגרים בערך 3 פעמים בהתקלות בלי למצמץ. It's good to be paragon.

אלסה, הטרובדורית שמשחקת אביב והיחידה השנייה בחבורה שמגיעה ממקור הכוח המאגי, ניצלה תור אחר תור בהכנת פעולה, להיות מוכנה לתפוס את היסודן במידה וארון ישחרר אותו בטעות. נהנתי במיוחד מכך שזה ממש לא הרגיש לי כמו בזבוז, ודווקא הכנת פעולה שכזו עלולה להרגיש כך. ועוד יותר נהנתי מכך שזה השתלם – בסיבוב האחרון, בניסיון לכבול את היסודן לכידון בחזית ורגע לפני שהספינה נכנסה בטיטאן, ארון החטיא את הד"ק ב-2. נתתי לאביב להשתמש בהכנת הפעולה שלה כתמיכה לאחר, והיא הצליחה לתת את ה-2 הנדרש כדי לסיים את הפעולה בהצלחה, גם כן בשימוש בכוח יומי כדי לפמפם את הבדיקה שלה.

הספינה נכנסה בטיטאן, וכולם נפלו שרועים אוטומטית. אבל עוד לפני כן כבר החלטתי שהוא עוד לא חוסל. במקום זאת, הוא כעת הפך למעין התקפה אזורית, מנחית את כוכב השחר ההרסני שלו על הסיפון מדי סיבוב בתור שלו. התעלמתי כליל מנקודות הפגיעה שלו, ורק דרשתי שיורידו לו 100  נק"פ כדי לחסל אותו סופית. בנוסף, השתמשתי באחד הכוחות של טיטאן סערה באופן מעט עקיף, ובכל פעם שהוא הותקף, הוא אוטומטית גרם 10 נזק ברק למי שהתקיף אותו, אך גם איבד 15 נק"פ בעצמו, בעצם מתרוקן מאנרגיה בלתי יציבה. כוחות ההגנה שהחבורה השכילה לצבור על עצמה לפני כן עזרו היטב כדי להגן על הדמויות מפני נזקי הברק והרעם הבלתי פוסקים של הטיטאן. 

לקראת סוף הקרב הגיע לסיפון גם ענק סערה, אך הוא היה עייף וכוחו מרוקן (שאר ענקי הסערה פשוט נפלו מהשמיים ברגע שהספינה ריסקה את הטיטאן), גם הוא עם 100 נק"פ, ובתור בו נפל הטיטאן, נפל גם הוא עם ריכוז אש של החבורה.

בסך הכל יופי של קרב. הספינה יצאה רבע מרוסקת וללא הנעה מעכשיו, כצפוי, וזה כמובן מביא אותנו למקומות מעניינים עתידיים בסיפור, לעבר עירם הנסתרת של ענקי האש.

מחשבות בדיעבד: הקרב הזה לקח בערך שעה וחצי, עם בערך שעה וחצי תכנון חבורתי לפניו. זה די מעט זמן בשביל קרב שכזה, אבל היינו מוגבלים בזמן, ואני חושב שזה רק בא לטובתנו. עוד 20 דקות היו יכולים לתת לקרב הזה אפילו עוד מעט התרגשות, ובמקור תכננתי שני ענקי סופה רציניים, אבל ההחלטה לצמצם את הנק"פ ל-100 לכל אחד היתה נכונה, ונתנה לשני הנבלים המרכזיים בקרב נוכחות הולמת, ואת האפשרות ליפול בזמן המתאים. מעבר לכך, הרגשתי שהקרב נתן לדמויות לנצל את היותן דמויות מופת, להשפריץ פתרונות על-טבעיים שעוקפים בעיות שוליות, ולנצל חפצים קסומים שנצברו עם הזמן. הפתרון לקרבות מופת הוא לאו דווקא אויבים עם הגנות גבוהות והרבה נזק – אם כי צריך גם כאלו, כמובן, אבל זה רק מרגיש כמו "דרגות הגבורה אבל יותר גבוה". צריך לתת מצבים מוטרפים, ולדרוש מהדמויות לנצל מגוון מהאפשרויות שלהם בשביל מגוון צרכים, ואז עוד להפתיע במהלך הקרב בדברים בלתי צפויים.

קטגוריות
אישי

פירגון לפרילנסר

אביב אור – יו מיי נו הר פרום אבריפינג אבר – עברה להציע עצמה לעבודות פרילנס, וראוי לפרגן.

אם גם אתם חושבים שכדאי להשיג לה עבודה והכרה, עשו לייק לעמוד הפייסבוק החדש שלה, ואולי, אפילו אפילו, שתפו אותו. איכות זה משהו שראוי להפיץ, והרי זו הסיבה שאתם משתפים עם אחרים כתבות מעניינות וסרטונים מצוינים שאתם רואים. ואם אתם לא, למה לא? בשביל מה יש לנו פייסבוק וגוגל+ אם לא בשביל להפיץ איכות?

את האתר המחודש שלה, הבלוג הותיק, וגלריית הדביאנט-ארט אתם בטח כבר מכירים. היא מחפשת עבודה בתחום המשחקים, וכבר השיגה כמה, ובגלריות אפשר למצוא דוגמאות לעבודות קודמות.

דרך אגב, חבר שלה הוא אביתר אמתי, פרילנסר גם הוא, בתחום פיתוח האתרים על מגוון תת-סוגיו – וגם הוא מצוין בתחומו ובוודאי לא יתנגד להצעות עבודה. באתר שלו יש לפחות שלושה דברים מעניינים שאפשר להפעיל עם העכבר בלבד, ואת הטנטקל הסגול!

קטגוריות
אישי

הפסקה קצרה לטובת ריקודים

פעם היה הפוסט הזה, בבלוג בלון דיבור, עוד בתקופה שגם אני השתתפתי בו. הוא מובא כאן בקצרה:

"השבוע אביב רוקדת שוב את ריקוד מעבר הדירה הידוע, ובזמן הזה יש לה פחות גישה למכשירי הפלא איתם היא יוצרת סטריפים. בינתיים, הגיע הזמן לחשוף פרויקט סודי שחשבתי עליו כבר מזמן. אני חושב שמתחשק לי סטריפ משלי, איזה וובקומיקס שרק אני אחראי עליו, ולא רק כפילר לוי בריבוע אלא פשוט כמשהו שיפורסם כאן בבלוג. אך דבר שכזה חייב להתחשב בגורמים הבאים:

א. אני לא יודע לצייר, כלומר זה צריך להיות משהו כמו קומיקס ספרייטים. כמו בוטנים, רק אפילו פחות מושקע.
ב. הוא יהיה באווירה הומוריסטית ביאזרית משהו. כמו בוטנים, רק אפילו פחות מושקע.
ג. אני לא מסוגל להתחייב ללו"ז, ולכן הוא כנראה יופיע במועדים אקראיים, בדומה להודעות השגיאה של האקספלורר שלי. כלומר, כמו בוטנים, רק אפילו פחות מושקע.

חשבתי על מספר קונספטים, ובעוד שאני לא מתחייב לעשות אף אחד מהם, אני מתלהב מהרעיון כרגע אז לכו תדעו.

1. Melan-chloriens: שילוב בין מלנכוליה למידי-כלוריאנים, זהו סטריפ של שלוש משבצות עם דמויות צ"יבי של גיבורי סרטי מלחמת הכוכבים (שאביב תצייר מראש, ואני אעתיק שוב ושוב), שנאבקים עם סוגיות פילוסופיות קשות באופן דבילי, דכאוני אימים וקצר.

2. Burvixese Caster: על שם מכשיר התקשורת השימושי מ-Starcontrol 2, כל סטריפ מורכב מאוסף של תמונות מסך של שיחות עם החייזרים, והדבקת בועות דיבור עליהן, כך שהם בעצם מדברים אחד עם השני (דרך ה-caster העל-חללי, כן?). המון שטויות דביליות להפליא ensues.

3. בוטנים, המחזמר: לא באמת. אבל אפשר יהיה לקחת את בוטנים לרמה הבאה (למעשה, רמה אחת למטה) ולהשתמש בבובות המשעשעות כספרייטים: העתק, הדבק, העתק, הדבק, העתק, וכן הלאה… כמו חלום שמתגשם! בשבילי, כלומר!"

 

מה שבסוף קרה הוא קונסולה, שהחזיקה מעמד בערך 4 סטריפים (אפשר למצוא אותה בארכיון וי בריבוע, לקראת הסוף). היא היתה רעיון חמוד, אבל לא הצלחתי למצוא מה באמת עושים איתה. הסיבה שאני מעלה את הנושא היא, שלאחרונה התחלתי לחשוב שוב על מלנכלוריאנים, שתמיד מצא חן בעיני במיוחד. (גם את רעיון הסטארקון אני אוהב מאוד, אבל קהל היעד שלו מצומצם, מצומצם כל כך). אני לא מתכוון להתחיל להשקיע בזה עכשיו, במיוחד שרק הרמתי פודקאסט שעוד צריך להוכיח את עצמו כמשהו יציב, אבל שווה להעלות את הרעיון לתודעה. ואולי בעתיד, אולי בעתיד.