טקטיקה

טכנית אני נמצא עכשיו בירח דבש עם אישתי הנהדרת, רחוק בארה"ב המרוחקת, אוכל צ''יזבורגרים ומשחק דומיניון, אבל הצלחתי להגיח לכמה רגעים לאינטרנט וגם לאסוף מספיק איכפתיות כדי לבדוק מה קורה בינתיים עם החיים הרגילים שלי, ודעו לכם שזהו צירוף מקרים נדיר בהחלט, וכך קרה שהתבאסתי למראה כמה שטויות מטופשות חדשות בכמה מהפורומים, השפלתי ראשי לעומת 1000 האייטמים החדשים בגוגל רידר שלי, ושמחתי למראה הפרסום הבא, שבגללו אפילו טרחתי לכתוב את הפוסט הזה.

משחק האינדי Don''t Rest Your Head עכשיו גם בעברית! ובשם "בלי לעצום עין", בתרגומו של מיכאל פבזנר. רכשו מכאן, מזל טובים לכאן.

העונה האחרונה (עד כה) של ננסק היא המוצלחת ביותר בעיני - הפרקים פשוט מצחיקים יותר, ונכנסים גם לתחומים אחרים לגמרי, כמו סרטים וספרים.

היא מתחילה עם הפרק בחרוזים המצוין שכתב לי אחי המוכשר (אתה חייב לי עכשיו) בהשראת דוקטור סוס, סמל המין החביב עליו. הפרק של טאליסמניה הוא כנראה החביב עלי ביותר מעולם, כי טליסמן באמת דרש את זה, מה שמוסיף להומור. הפרק של באטלסטאר גלקטיקה, עם זאת, מבוסס מאוד על צפייה מלאה בסדרה - מי שלא ראה הכל, כנראה יפספס הרבה מהבדיחות, שלא לדבר על כמות הספויילרים המחכה לו. בדרך כלל אני נמנע מזה, אבל BSG, המנופחת מחשיבות שלא הצדיקה את עצמה, דרשה את זה. אני רק מצטער שבפרק של הארי פוטר פוספסה לי בדיחה די רצינית, לא הצלחתי לנסח את הטקסט כמו שרציתי.

מה הלאה: יש לי שלוש גרסאות שונות של הפרק הראשון של עונה 4, התחלתה של קשת סיפורית חדשה. אבל עד כה כולם (שני אנשים) אומרים לי שזה קצת אובר-דה-טופ, שזה קצת כבד יותר מהמצופה, ושזה לא ממש ברור. אז נראה, נראה מה יקרה. בינתיים, אמשיך עם פרקים רגילים במידת הנוחות.

הגענו אליו, כפי שאמרה אביב בפוסט מעורר השראה.
אני נהנה מדי מהטיזינג הזה.

העונה השנייה של ננסק חביבה עלי יותר מהראשונה, משתי סיבות. ראשית, כי הכתיבה יותר חזקה, יש יותר דמויות, קורים יותר דברים. השניה, שהיא בנויה בסגנון של סטורי-ארק, כך שרוב הפרקים בעונה הם חלק מאותו הסיפור. אני כבר לא זוכר איך בא לי הרעיון להתרחשויות המעט-מורכבות האלו, אבל אני גאה בכך שיצא סיפור שבהחלט רק בננסק אפשר לקבל.

הקונספט של סטורי-ארק יקר לליבי, מאז שנחשפתי אליו לראשונה כמו שצריך עם באפי. ובבילון 5, שאני תמיד שוכח לייחס לה את ההשפעה הזו, אז טוב שעכשיו נזכרתי. אם כי בבאפי זה בכל זאת בולט יותר: סטורי-ארק טוב הוא סיפור רקע של עונה שלמה שמתרחש, באמת, על רקע הפרקים הרגילים. אתה לא מרגיש אותו באמת עד האמצע-סוף - אבל אז, כל מה שקרה בהתחלה, הופך פתאום לרלוונטי ומוסיף למתח, בעיקר בגלל שהוא לא קרה רק עכשיו, אלא כבר לפני יחסית הרבה זמן. בכך גם סטורי-ארק נבדל בעיני ממיני-סדרה: השנייה היא פשוט סיפור אחד שמחולק לפרקים, הראשון הוא עונה של פרקים שרובם עומדים כמעט בפני עצמם, המאוחדים בכל זאת בקו סיפורי גדול. רק בגלל הפרקים הללו החלטתי בכלל לחלק את הסדרה ל-"עונות".
אני חולה על סטורי-ארק, ויום אחד, כשיגיע דונג, הוא ישתמש בזה הרבה. ובקנה מידה שננסק יכול רק לחלום עליו.

העונה הזו גם מראה שעניין המימדיים החלופיים, שמבוססים על ספרים מוכרים ושיטות משחק, נותן המון רקע שאפשר לבנות עליו בקלות, וכך להגיע לסיפור מעניין ומצחיק יותר. אותו פיצ''ר נהדר גם סוגר את הגולל על כל אפשרות להוצאה לאור של הסדרה אי פעם, כמו שאני אומר שוב ושוב לכל מי שמציע, אם כי זה נחמד מצידו. ננסק (טכנית, "גיבור ורע לו") היא בתכלס פאן-פיקשן מקיף למדי, שבניגוד לרוב הפאן-פיקשנים, נמנע כמה שרק אפשר משימוש בדמויות הראשיות של הסיפור המקורי.

העונה הזו גם כוללת את הפרק החביב עלי, שליט קטאן, שהיה הניסיון הראשון לכתיבה בסגנון לא סטנדרטי, וגם משחק הלוח הראשון שניגשתי אליו עם ננסק. בהמשך נגיע לפרק החביב עלי יותר, טליסמניה. משחקי לוח זה מצחיק!

(רציתי לכתוב חוסר תוכלת, אבל גוגל לא מסכים עם עצמו אם זה תוכלת או תוחלת)

זהו המשכה של שיחה שהיתה לי היום בבוקר בגי''-טוק, דברים שעלו לי בראש רק אחרי שכבר הייתי בדרכי לסידורים באוטו. כולם הסתיימו בהצלחה, לידיעתכם, גם אם הורדתי והעלתי קופה שלא לצורך.

אז איפה הייתי.

הבחור ששוחח איתי הציג לי רעיון אותו רצה כנראה להציג לחבריו, שמטרתו לתת הסבר חלופי לרבע-טירוף ה-"2012" הנוכחי. אפילו בקושי רבע, אולי שמינית. אני לא באמת רואה סביבי הרבה טירוף בעניין, מישהו רואה יותר?
אמרתי לו שאני לא רואה את הטעם להשקיע את המאמץ הזה, במשהו חולף וחסר ערך שכזה. עצם ההתייחסות נותן יותר לגיטימציה מכפי שמגיע לעניין. במה זה שונה מטירוף החייזרים הקצר שהיה כאן בסוף התשעים, מטירוף המילניום, מטירוף "הישרדות"? האם צריך לעבור אחד-אחד ולתת להם הסברים מספקים יותר, לנסות ולנטרל כל אחד ואחד מהם בנפרד? את מה שיש לי להגיד בנושא, אגב, אמרתי מבלי שהייתי במקום אפילו בפרק 14 של ספק סביר.

הפודקאסט הוא שהזכיר לי שיש לי עוד מה לומר בנושא (גם אם רק שעה וחצי מאוחר יותר). הניסיון להרגיע את מוטרפי 2012 עם הסבר חלופי הוא טיפול בסימפטום ולא בבעיה. רוב האנשים מוכנים לקבל רעיונות טיפשיים, וכשאני כותב מוכנים, אני מתכוון עושים מאמצים קוגנטיביים של ממש כדי לאסוף הרבה-הרבה כאלו, עקב האופן בו פועל המוח שלנו. זוהי בעיה, אבל זהו בעיקר פשוט פיצ''ר של המוח - וכדי לתפעל אותו נדרש חינוך. ולא מהסוג האקדמאי, אלא חינוך לחשיבה ביקורתית, ליכולת לברור בין אמיתות לדברים שאינם אפילו שקר מוצלח. הסבר אחד, חד פעמי, לא מספיק לטווח הארוך, ולא ימנע את הגעתם של הסברים אחרים, שמידת הרלוונטיות שלהם למציאות עלולה להיות גרועה אפילו יותר.
תן לאדם דג, והוא יאכל היום. למד אותו לתפור רשת לסינון בולשיט, והוא לא יהיה טיפש עוד לעולם.

רק כמה המלצות קצרות:

אנשי ץ'' סופית אומנם אינם היפופותם, אבל הם אחלה, כפי שמוכיח המחזמץ הראוי לשמיעה הזה. בעקבות הצלחתו, התחלתי להקשיב לפרקים שלהם, וגם הם משעשעים אותי. אני משועשע!!

שנית! העמוד הזה מייצר מאמרים פוסטמודרניים חסרי פשר. נסו לרפרש את העמוד כדי לחזות בפלא בעצמכם, ואז נסו לקרוא את הטקסט כדי לחוות פעירת עיניים אמיתית מהי.

נותרו רק ... יום אחד, בעצם, למבצעי הקיץ הנהדרים של Steam, אז נצלו אותם כל עוד אפשר.

עוד חודש אני מתחתן.

כבר הרבה זמן שאני רוצה לרכז את כל פרקי ננסק במקום אחד, ולהמשיך לכתוב חדשים. הרגע סוף סוף הגיע, ועבר, איפשהו באזור נובמבר.

אבל עכשיו גם באמת העלתי את הפרקים לאתר, במקום שישבו מאחורה בבסיס הנתונים של הבלוג איפה שלא רואים אותם. בצד שמאל ניתן להבחין בפרקי העונה הראשונה של ננסק, נפנפו להם לשלום והרחיקו את היד כי הם נושכים ומשתמשים באצבעות כמטבע במאבקי כוח פנימיים בין הגופים הפוליטיים השונים אליהם התחלקו. לחילופין, אפשר לקרוא אותם.

זוהי העונה הכי פחות מוצלחת של ננסק בעיני, מאחר והיא מלאה בכתיבה בוסרית. הפרק הראשון כבר עובד פעם, ועובד מחדש שוב פעם כמה שנים מאוחר יותר, והוא עכשיו לפחות סביר; הפרקים האחרים כמעט ולא עברו שינויים של ממש, ורובם נכתבו באזור 1998. המאוחרים, במיוחד האחרון (פרק שמלא בהומור בימינו, פשוט בגלל שהוא מדבר על וידאו, ערוץ star world ומורגן, שלושה קונספטים שכבר הפכו לזרים לרוב הקוראים החדשים), נכתבו באזור 2002.

חלק מהפרקים דורשים בעיני שכתוב כל כך מאסיבי, שלמעשה צריך לכתוב אותם מחדש. את שני פרקי הפארנויה הייתי כותב באופן אחר לגמרי היום. לכן, החלטתי שלא להתחיל להתעסק ולשבור ולהקים שוב את כל העונה, אלא להציג אותה כמו שהיתה, חמצמצה, עם שכתובים קלים למדי. אם אתחיל להיכנס עמוק יותר עכשיו, לא אצא מזה.

העונות הבאות לא יפורסמו לעולם, או אולי במהלך השבועות הקרובים.

אוקי, הנה שלושה.

פוסט נהדר ב-Board Game Geek אודות סוגי שחקני לוח שונים, כמו "זה שחושב על כל צעד", "זה שהגיע רק בשביל החברים", ו-"זה שמתחרט עוד לפני שעשה". כתוב משעשע, קל להזדהות, מצאו את עצמכם ואת חבריכם וזכו בפרסים! תודה לפורום משחקי לוח בתפוז על הקישור.

סוף העולם הגיע, והוא מו"ד; למעשה, במו"ד, סוף העולם הגיע. כתבה חדשה במגזין The Escapist מנתחת יפה את הרקע של משחק מו"ד, וקובעת: כל עולם מו"ד דורש שהתרחשה אפוקליפסה מתישהו בעברו. למה? למה זה מה שאנחנו מחפשים במשחק הפנטזיה? מה ההשלכות של זה? קראו ותדעו.

אם אנחנו כבר באסקפיסט: Your wife''s a bitch!

בימים אלו מתרחשת תערוכת E3 בלוס אנג''לס, התערוכה הגדולה בעולם למשחקי מחשב (אבל כבר הייתי בה פעם, אז את ירח הדבש שלי קבעתי כך שיפול על ג''''ן-קון). ההכרזה הבומבסטית של השנה היא מכשיר ה-3DS, קונסולה ניידת מבית נינטנדו שמצליחה - כך לפי הביקורות - להציג תמונת תלת מימד ללא צורך במשקפיים. עקב האופן בו זה בנוי, אפשר לראות את התלת מימד רק באופן בלתי אמצעי, כך שלא ניתן להקליט בוידאו את התמונה ולהעלות לאינטרנט. בעסה ממש.

ישו התגלה אלי בחלום ומסר לי שעלי לאכול צהריים. אז הלכתי לאכול צהריים.

בואו לערב ספקנים בפאב ב-21 ביוני! כי ציוויתי זאת עליכם!

לא, אל תבואו כי ציוויתי. זהו כשל לוגי מתוך סמכות, וכל הקטע בספקנות וביקורת בריאה היא שלא ליפול בכשלים שכאלו.

טוב, זהו גם לא באמת כשל מתוך סמכות. אבל כל הקטע הוא עדיין כל הקטע.

ערב "ספקנים בפאב", כשמו כן הוא: מפגש של ספקנים המתרחש בערב, ובפאב. לא חובה לשתות (אני, אישית לא אוהב), אבל כדאי להיות לפחות מעט ספקני, או לפחות מסופק. אנחנו נפגשים, מדברים קצת, מחליפים רשמים, בעיקר מתרשמים מכך שיש עוד אנשים עם הלך מחשבה נורמלי בעולם על אף שלעיתים נדמה אחרת, וגם שומעים הרצאה של מישהו מעניין. במקרה הזה, הרצאת האורח תהיה מטעם מכון וייצמן, וגם נעשה הקלטה של פרק של ספק סביר במהלך הערב, כולל קטע "אמת או ספק סביר" בהשתתפות כל הקהל.

לפרטים נוספים תוכלו להיכנס לאתר ספק סביר או לשפינוזה, אתר הבית של קהילת הספקנים בישראל. מומלץ להירשם מראש, כדי שנדע כמה אנשים מגיעים, וגם בגלל שכך אתם מאפשרים לנו להטיל עליכם לחש שימעיט את רכושכם.

כשל!! זהו כשל! אה-הא!!

אפשר גם להצטרף לאירוע הפייסבוק אם תרצו.

מוות מוות מוות.

עכשיו שהוצאנו את זה מהדרך, אלו הם כמה רשמים מהזמן שהעברתי בדוכן שבוע הספר.

רביעי: איך מגלגלים התקפה? ק20. כן, אבל מה מוסיפים לתוצאה? לא יודע. הילד הלך לחוג במשך שנתיים, ועדיין לא יודע לשחק, כי ה-"מדריך" לא מסביר את החוקים. זו הסיבה שחוגים הם טעות.

חמישי: היום הסברתי את ההיסטוריה של הבריאה.

שבת: לצערי, אני לא יודע להגיד עדיין (מתי יצא ההמשך לגני הירח, לגילדת הקוסמים)

ראשון: "וואו, די אנ די!", "תראה, <שם ילד>, מבוכים ודרקונים!" - ככה ההורים מתחילים את המפגש עם הדוכן. כולם שיחקו פעם מו"ד ועדיין מתרגשים מזה. חבל שהם לא משחקים גם היום. חבל על המנטליות.

שני: היום הסברתי את השאר. ועדיין אמרתי אולי חצי ממה שיש לומר על הנשגבים.

שלישי: ברגע זה ממש נגמר לי הכוח לשאול אם הוא משחק בחוג או עם חברים.

רביעי: טרמפולייינה. טרמ-פוליייינה.

כמו כן במהלך כל יום ביקר אותי מכר אחר, וזה היה נחמד.

דיסקליימר: למעשה חשבתי על כל הדברים האלו ועל הרעיון לפוסט הזה ביום שלישי, אבל החלוקה לימים מעוררת עניין רב יותר ומספקת איזה יצר סיפורי בסיסי. אין צורך להודות לי על ההתרגשות שעוררתי בכם.