חודש נובמבר המוקדש לכתיבה – חונומוכתי 2013

נובמבר הוא החודש החשוב בשנה, כי הוא הסתיו (העונה החביבה עלי), כי היומולדת שלי בו, וכי כך רשום בכתובים של אלו שמן הכוכבים באו, בשמם המבורך. מעבר לכך, זהו גם חודש נובמבר המוקדש לכתיבה, המתוקצר באנגלית באופן מטופש ל-NaNoWriMo, אז אני יכול לקצר אותו בעברית מטופשת לחונומוכתי.

בשנה שעבר נכשלתי כישלון חרוץ, אבל פרודקטיבי בחלקו. השנה החלטתי שלא להשתתף – יש לי שניים-שלושה פרויקטים על הראש כבר כך (חלקם עוד לא פורטו מעל דפי בלוג זה), והכישלון של שנה שעברה הביך אותי. מה שלא הפריע לי לכתוב 5,000 מילים מאז אתמול בסיפור שאני רוצה לספר כבר הרבה זמן, על שי ואורי. 

בשנת 2002 כתבתי סיפור בשלושה חלקים, בשם "קווים לדמותו של שחקן", שעסק במישהו שמגלה שדמותו (במוד"מ!), סיירת בשם חץ-כסף, הגיעה לעולם האמיתי. רציתי לעסוק ביחסים שביניהם, אבל לא ממש ידעתי איך; בקריאה נוספת, ברור למדי שלא ידעתי איך לעשות עוד די הרבה דברים (יש מצב סביר שאת רובם עדיין לא למדתי). אבל זה היה הדבר הראשון שכתבתי בגוף ראשון, סגנון שמאז מאוד מצא חן בעיני, והדבר השני שכתבתי בתחום הפנטזיה המודרנית, והמקום שבו נולדו הדמויות שי ואורי, וכעת גם מובהר לכולם שזהו אינו אורי ליפשיץ, אותו הכרתי רק שש שנים אחר כך. אורי הדמות הוא בחור נמוך ובלונדיני שמסתובב עם משקפי שמש ועושה פוזות. 

בינתיים גם עברו שינויים רבים על שי ואורי ועל מה שאני רוצה לעשות איתם, ובחיי, אני לא בטוח למה החלטתי שאתמול הוא זמן טוב להתחיל לכתוב את זה. אבל מצאתי את עצמי מחפש את הרישומים, מגוון הרישומים הבלתי נגמר, של רעיונות והערות וקטעים, שרק לאחרונה התחלתי לרכז ב-Evernote, אחרי שריבוי הספריות והקבצים ה-"זמניים" לשימור רעיונות כבר עלה על גדותיו. למרבה התסכול, לא מצאתי את מה שידעתי שהוא הרעיון הכי טוב שעלה לי לגבי השניים – בסיס לעלילה. לא יודע מה גרם לי לשבת ולהתחיל פשוט לכתוב אותו; אולי זה שילוב של מזג האוויר כאן, הקיקסטרטר שאתמול נחשפתי אליו, העבודה הקונסיסטנטית להפתיע שאני משקיע בפרויקט אחר כבר שבועיים, הידיעה שחונומוכתי מתחיל אוטוטו, או דרישה עצמית למצוא הצדקה לכך שאני עומד לקנות Note 2, שממשיכה להציק למרות שלא חסרות סיבות מוצדקות. כנראה כולם. מוח!

החלטתי לעדכן את סך המילים בעמוד שלי באתר חונומוכתי, אבל בשביל התיעוד והכיף, לא כיעד. אני עומד להזמין את הסלולרי הארור עוד יום או יומיים, אז אנסה לנצל כמה מהזמן שנותר לי כדי לנתב את האשמה באופן פרודקטיבי; מה יקרה אחר כך, אין לי כוונה להתחייב כרגע. ייתכן שהעולם יבוא לסופו באנחה שקטה, ואז מה הטעם בכל החלטותיו ורצונותיו של האדם!

אז פנדורה פתוחה בטאב אחד, בשלושה טאבים אחרים יש מתכונים לירקות שונים, ויש גם פרק של פודקאסט על מירוצללים, ספר של שרלוק הולמס, בחיי, ובשני הטאבים האחרונים פתוחים קבצי הגוגל דוק של שני הפרויקט שלי. ושככה יהיה לי טוב, אני עובד עליהם.