Categories
אישי

עולם חדש מדונג – חונומוכתי 2012

פעם פעם, לפני שנים רבות, הייתי חלק מקהילה קדם-אינטרנטית, משהו בשם BBS, מקום און-ליין שבו אנשים היו נפגשים ומדברים. היום היינו קוראים לזה פורום. באותו BBS, ששמו היה Spirit of Art, הייתי אחראי על תחום משחקי התפקידים, והרמתי כל מני פרויקטי כתיבה – ננסק, למשל, התחיל שם כניסיון להציג עולמות משחקי תפקידים שונים באופן מעניין יותר מסקירה יבשה. כן כן, זהו המקור לגיבור ורע לו.

 הפרויקט השאפתני ביותר שעשינו היה בנייתו של עולם פנטזיה חדש, אותו תחביב שכל שחקן תפקידים ממוצע אוהב לעשות מדי פעם בפעם. לפרוייקט הזה קראתי "עולם חדש בפתח". המיוחד בעולם המסויים הזה היה, שכל אחד בקבוצה יצר חלק נפרד בעצמו, על מנת שיהיה לנו עולם מגוון במיוחד שיבוא ממוחותיהם של מספר אנשים. בסופו של דבר קיבלנו את עמק הערפל, היער המאובן, מערות הדטרוניום המושלגות ועוד, כאשר לכל חלק פורטו ההיסטוריה, תוואי השטח, הדברים המיוחדים בו, והגזעים המיישבים את המקום.

 אך אז קם אדם בשם יאיר טייר, מהבולטים בליצני הקהילה ההיא, שהחליט שזה לא מספיק לו. החלק הבא שכתב יאיר נקרא "עולם הדונג", והוא היה תחילתו של סיפור בן שמונה חלקים, שמתאר את היווצרותו של עולם פנטזיה/סייבר-פאנקיסטי קומי, שהמאפיין המוזר העיקרי שלו היה שהוא היה עשוי כולו מדונג – אותו חומר צהבהב ודביק שהאזניים מפרישות באופן טבעי. איכס.

למרות שלסיפור החדש לא היה כל קשר לעולם עליו עבדנו, הוא היה מוצלח, ויאיר המשיך לכתוב אותו עד סופו. כך קרה שעזבנו לגמרי את "עולם חדש בפתח", ועברנו, יאיר ואני, לכתוב סיפורים המתארים את עולם הדונג. לפרוייקט הזה קראנו "עולם חדש מדונג".

הוא יצא ממש מוצלח. את שנות השירות שלי בצה"ל העברתי בפיתוח רעיונות נוספים לדונג, וחילקתי אותו לשלושה סיפורים בסיסיים. מתישהו גם ישבנו אחי ואני ועשינו ארגון מחדש כוללני – סידרנו את הגזעים, הורדנו את אלו שלא תרמו והוספנו עניין לאלו שהיה חסר להם. פיתחנו את סיפור המקור באופן מעט שונה, וניסינו להבהיר את סיפור הדונג שכתבתי, ולעשות אותו קוהרנטי יותר. בכל זאת, הוא הגיע ל-120 עמודים, שחולקו לבערך 50 פרקים, והוא זה שנתן את הטון שקיבע את דונג אחרי שהסיפור הראשוני של יאיר המציא אותו.

בשלב הזה, דונג כבר לא היה עשוי מדונג. הוא היה עשוי מנפלאות.

למרות שפורסמתי באינטרנט בזכות ננסק, דונג הוא הבייבי האמיתי שלי. גם היום, מאות שנים אחר כך, אני רואה בו פוטנציאל אדיר שעדיין לא מומש. מדי כמה שנים אני מנסה לגשת אליו שוב, לסדר, להמציא עלילה בסיסית חדשה, משהו יציב יותר מהסיפור הפתלתל הראשוני שכתבתי, שאיבד מיקוד וגם כלל מספר אלמנטים שבדיעבד סתם רבצו בו. 

כשעברנו לאנגליה לפני חודשיים, החלטתי שאנסה להתמקד בכתיבה: של דונג, של לב הקריסטל , של ספר המשחק מבוסס השדים, כל מני כאלה. בחיי, זה היה קשה! התקדמתי פה ושם בכל מני דברים, אבל ממש התקשתי לשבת ולמצוא מה אני רוצה לכתוב. הרגשתי שאין לי בעצם סיפור לספר, אין לי איזה משהו שאני רוצה לשתף, הרגשתי די אבוד. לא קל לכתוב כשאבודים, למעשה, נורא קשה לכתוב כשאבודים! כשאבודים, לא כותבים. פה ושם ניסיתי לעשות כל מני דברים כדי לרענן את עצמי (מלבד ללכת למפגש כתיבה יוצרת, אני מתנשא מדי בשביל כזה דבר).

כעת מגיע חונומוכתי, חודש נובמבר המוקדש לכתיבה (NaNoWriMo), והוא נראה כמו הזדמנות טובה לנסות ולשנס מותניים. צריך לכתוב כ-1,600 מילים ביום, כדי לעמוד ביעד של 50,000 מילים, וחלק מהקטע הוא, שזה לא ממש משנה מה כותבים. לא כל כך צריך עלילה, לא ממש צריך סיפור – תתחיל בלכתוב. הסיפור יגיע אחר כך. שב מול מסך איזה שלוש שעות, תקליד קטעים, שכתב אחר כך. כאילו, בדצמבר, כי בנובמבר רק כותבים. 

אז עכשיו ננסה לכתוב את דונג, והוספתי מדד כאן בצד כדי לבייש אותי בימים בהם אני לא מצליח לכתוב בכמות הראויה. אני לא בטוח שיצא מזה דונג בסוף – למעשה, אני די בטוח שלא – אבל אולי זה ילמד אותי לשבת ולכתוב, שזהו השיעור שאני באמת צריך לעבור.

חונומוכתי שמח לכולם!

3 replies on “עולם חדש מדונג – חונומוכתי 2012”

אה, כן, עולם הדונג. אני זוכר אותו, במעומעם. הוא היה כמו עולם הדיסק על LSD. ומשהו לגבי ברווזים עם חיבה למכונות יריה.
דווקא החומרים שלך שהחברה שלי הכי זוכרים הם דווקא מה שעשית בהשראת המבחן הפסיכומטרי, והליריקה החדשה לשירים שכתבת על בסיס מו"ד.
 

הלוואי והייתי יכול לקחת עליהם קרדיט מלא, אבל המבחן הפסיכומטרי היה בעיקר השמה של בדיחות פנימיות של החבר'ה מהחטיבה (אם אנחנו מדברים על אותו דבר – כי יש מצב שאני מתבלבל עם מבחן דמה אחר, כמה שנים לפני כן), ולפחות 66% משירי המו"ד נכתבו בידי חברים שלי.

השארת תגובה