היכרות עם צבאות אלמוניים

פעם תכננתי להריץ משחק של צבאות אלמוניים (אחד השמות הטובים ביותר ever), אז כדי לפתות את השחקנים הפוטנציאלים ולהכין אותם, כתבתי את זה. כמו שאתם מתארים לעצמכם, זה דרש לא מעט זמן, אבל זה בדיוק מסוג הדברים שיבטיחו שמשחק שתוכנן אכן יתרחש. כשהשחקנים רואים את רמת ההשקעה, הם מבינים שאתה מוכן להשקיע בהם; כשהם קוראים את התקציר, הם מקבלים את ה-premise של העולם במהירות ובאופן שממגנב אותם; וכשהם גומרים עם המייל, יש להם כבר דמות בראש, והם רוצים לשחק אותה.

צבאות אלמוניים

ישנם בעולם הזה דברים שאיננו מבינים. זה לא סתם דברים, זה לא החשיכה שבצללים – זה השלד עליו בנוי הכל. יש משהו מתחת להכל, יש איזה משהו, יש אמת שאנחנו עדיין לא רואים.
אבל יש מי שרואה אותה. יש כל מני. הם מסתובבים בינינו, אבל הם יודעים יותר מאיתנו. הם לא מאוחדים, אין שום ארגון, כל אחד והחברים שהוא מכיר – ככה זה עובד. הם מחזיקים בכוח, כוח אמיתי, הכוח לעשות שינוי אמיתי בחייהם, כוח שאני רוצה… אבל הם לא רוצים לחלוק. אני אצטרך לגלות לבד. אצטרך למצוא את הדרך שמובילה למקום בו הם נמצאים, להלך בין אנשים חסרי פנים, בין טיפוסים אמיתיים יותר מהמציאות, בין הצבאות האלמוניים.

 

מי צריכה להיות הדמות שלכם

עולם המשחק הוא העולם שלנו, אבל הדמויות אינן אנשים רגילים. הן קיצוניות יותר, טיפוסים מוגזמים, כאלו שנשלטים באופן ברור וחד למדי בידי אחד הצדדים של אישיותם, ללא התמיכה הנפשית הרגילה שאמורים לתת שאר חלקי הנשמה. אתם אובסיסיביים, ואתם חיים את חייכם, ואולי נכנסתם לאיזו צרה, אבל בכל מקרה אתם יודעים שיש משהו מוזר מתחת לפני השטח. יש שם קסם, ולא כזה עם קלפים או של כדורי אש, אלא משהו שמסוגל לשנות את המציאות. איך אפשר לסרב לכזה כוח?
אומרים שזה בא במחיר, שלא מקבלים שום דבר בחינם. אבל עבורכם, המוצר עשוי להיות נוצץ מספיק כדי להצדיק את תווית המחיר. לו רק יהיה דומה לאופן בו הוא מוצג בפרסומות…

מנתח פלסטי שאוהב להכאיב, מוקסם מסימטריה ומשבירתה, מחפש איך לגרום ליופי להזיק. קצת פסיכוטי הבחור, אבל יש לו משפחה וקליניקה פרטית.
חובב מוזיקת אינדי רועשת, רב קבוע עם ההורים אבל גר בבית, לא עושה שום דבר עם החיים שלו ורק הולך להופעות ומתרסק בבתים של חצי-מכרים. פעם הוא ראה הופעה שלא הצליח לשחזר אפילו בסיוטים, והוא רוצה לנסות להגיע לאותם שיאים בעצמו, אפילו אם זה יהרוג אותו.
סטודנטית לספרות אנגלית תואר שני, מוציאת כתב-עת אליטיסטי בשם "בדיעבד", שחוותה אירוע מוזר ולא נעים עם אחד הכותבים שלה. לכאורה הוא כתב סיפור שהפך למציאות… האפשרות השנייה היא שהמציאות שלנו שונה מאוד מכפי שחושבים. היא רוצה לדעת עוד – היא מחפשת השראה לסיפור חדש.

כל אלו הן דמויות שכבר הרצתי להן ב-Unknown Armies.

איך הופכים את הדמות למכאניקה

תחשבו על מי אתם רוצים לשחק, על בסיס האובבסיה המניעה אותו. נסו לנסח אותה במילה או שתיים.

לכל דמות יש שלושה מניעים: מניע פחד, הדבר שתמיד מבהיל אותה; מניע הזעם, הדבר שתמיד מרתיח אותה; והמניע האצילי, הדבר הנעלה והאנושי ביותר שבה.
סוחר במכוניות משומשות, בחור נעים לכאורה ומאוד מזויף, עשוי להיות מתחשב מאוד בזקנים, וספציפית בסביו וסבותיו (מניע אצילי), לחיות תמיד תחת חשש מפשיטת רגל (מניע פחד), ולשנוא רומנים (מניע זעם).
דוגמאות נוספות: פחד מעכבישים, פחד ממחויבות, זעם על נהגים גרועים, זעם על ילדים קטנים, מניע אצילי שרואה חשיבות עצומה בחינוך, או איכפתיות עזה ליחס שמקבלים אלו שעוברים במחסומי צה"ל.

השיטה מבוססת על ק100, מנסים להוציא מתחת לערך התכונה או המיומנות המתאימים.
לכל דמות יש ארבע תכונות: גוף, מהירות, שכל ונשמה. יש לכם 260 נקודות לחלק בין הארבע כפי שתרצו, רק שימו לב ש-30 זה ממש נמוך (מתקשה לעלות במדרגות, נחשב לבעל פיגור קל), ו-70 זה כבר ממש גבוה (אתלט ברמה טובה, יכול להתקבל למנסה). בנוסף, תנו לכל תכונה הגדרה מילולית, במילה או שתיים. ("גבוה ודק כמו עמוד חשמל", "טון מונוטוני")
למען ההבהרה: שכל זה תבונה, נשמה זה חוכמה וכריזמה… אם זה נוגע לאמפתיות או תקשורת עם אחרים, זה נשמה. אם זה נוגע ללימוד או הסקה, זה שכל.

חלקו את הערכים למיומנויות. המיומנויות שייכות לתכונות, ולפי סך הנקודות שנתתם לתכונות, כך תקבלו עבור מיומנויות. דוגמא: נתתי לגוף 70; אני יכול לחלק עד 70 נקודות למיומנויות מבוססות גוף.
ישנן מספר מיומנויות שאתם מקבלים בחינם, את השאר אתם מוזמנים להמציא. זהו הקטע המכאני ביותר של יצירת הדמות, ואותו נעשה כבר בפגישה, אבל אתם מוזמנים להחליט כבר על דברים כגון "נהג מצוין", "ניסיון צבאי רב", "אספן בולים כפייתי", "יודע להציג את גופו באופן מושך" וכן הלאה. כל אלו הן דוגמאות (קצת גסות) למיומנויות.

אומרים ש…

מאחורי בר "הכצה" בכצנלסון בתל-אביב, יש סמטה. אומרים שיש שם חלון לאחד הבתים בקומת הקרקע, ולפעמים בלילות הוא פתוח. לפעמים יושבת בחלון בובה, ואם מתכופפים אליה ושמים לה שקית סוכר בפה, היא לוחשת באוזנך את שמו של האדם ששונא אותך מספיק כדי לרצות להרוג אותך.
בגב של המקומון של באר-שבע והנגב נותנים מדי שבוע הוראות מדויקות כיצד לייצר סמים רבי עוצמה שמעבירים אותך למישור תודעה חדש. רוב האנשים חושבים שזה סתם "פינת המתכונים של ברוריה" ולא מנסים בכלל.
יש בהרצליה חנות, באיזה מרתף, שנפתחת רק במהלך חודשי הקיץ. הם מוכרים כלי גינה ישנים. אם מבקשים מהם פתרון לבעית המזיקים, הם מכניסים אותך לחדר האחורי, ומראים לך מה הם באמת מוכרים. הפתרונות שלהם יקרים, אבל מעולים.
בתחנת המשטרה של מחוז הירקון מסתובב כבר מאז שנות השמונים דף שעליו כתובים האשמים בכל הפשעים שיהיו באזור הירקון, עד סוף העשור. הוא אבד בניירת לפני המון זמן, ומאז לא מוצאים אותו.

לכו תראו את The Lost Room, מיני-סדרה של ערוץ SciFi מלפני כמה שנים. זה מעביר מעולה את האווירה של המשחק.

מה מותר לכם להמציא בעצמכם

נשחק סיפור אחד, שיקביל למיני-סדרה באורך של כשלושה פרקים. מעשית זה יהיה משהו כמו חמישה מפגשים, לדעתי. עד סוף המשחק תדעו כבר את עיקרן של ההתרחשויות העל טבעיות בעולם ותתחילו להתעסק בהן בעצמכם – למעשה, עם מספיק תעוזה, תוכלו להתחיל להתעסק בהן כבר מהמפגש הראשון.
ניתן להמציא פרטים נוספים על הדמות והעולם תוך כדי משחק, מקסימום אדרוש על זה גלגול כדי "לאשר" את זה, או שפשוט אגיד לא. בכל מקרה, ניתן לעשות זאת רק במידה שמלווה את ההתרחשויות, לא כזו שתקבע את ההתרחשויות.

עם התגית: , , ,
3 comments on “היכרות עם צבאות אלמוניים
  1. פט הגיב:

    לא הבנתי, זו נוסטלגיה או הזמנה אמיתית?

  2. ננסק הגיב:

    נוסטלגיה, כיום רק דוגמא להזמנה.

1 פינגים/מעקבי קישורים עבור "היכרות עם צבאות אלמוניים"
  1. […] 11:30 ההגדרה של ערן מבוך הוא כל קומפלקס (אוסף של מרחבים נבדלים) של בחירות פיזיות, בדרך כלל חדרים ומסדרונות וכו' (אבל יכול להיות גם מעברים ביער, או סביבה עירונית הרוסה, פוטנציאלית גם ארכיפלג של איים), עם התקלויות פיזיות, self contained מבחינה סיפורית, עם תמה שמשפיעה על כל מה שמתרחש בו. כל מה שמתרחש במבוך, זה לאור אותו מבוך. מבוך הוא מקום בו מתרחשת הרפתקה, אבל לא המקום היחיד שבו מתרחשת הרפתקה; עם זאת, אין מבוך שבו לא מתרחשת הרפתקה. כלומר, מבוך צריך להכיל את הדברים שאותם השיטה, והחבורה, רוצים לשחק. צבאות אלמוניים! […]

השאר תגובה