הדבר שאני הכי אוהב בעולם ללא ספק באופן מוחלט

מעטים הם הדברים אין שום דבר בכל רחבי הבריאה והרב-יקום, על כל מימדיו השונים, כולל מישורים חיצוניים וכולל עולמות פנימיים, שאני אוהב, מעריך ומוקיר יותר מאשר הכללה. כל הדברים כולם שיש בעולם עד האחרון שבהם וגם מעבר לכך ללא שום גבול ובמידה הגורפת ביותר שניתן להעלות על הדעת ובכלל, אינם מסוגלים להשתוות בשום מצב ולעולם, פשוט ללא סיכוי בכלל, להכללות. 

הכללות הן תמיד, מעולם היו, לעולם יהיו, בהכרח, וללא ספק, נכונות. הן נכונות מעצם טבען, בפני עצמן, באמצעות נתונים, ללא נתונים, בלי הוכחה, עם הוכחה, או בכל אופן אחר שבו ניתן להיות נכונות, וגם באופנים שלא, ובכלל, בכל האופנים של כל הדברים שיש. וכל הדברים שגם מעבר לזה, למשל (וזאת רק דוגמא אחת מני רבות, שבאה להעיד על כמותו המוחלטת המלאה של הכלל) דברים שאין.

כדי להבהיר מעבר לכל ספק: כל הכללה, אי פעם, מכל סוג שיש, היא תמיד, באופן מוחלט, נכונה, אמיתית וצודקת. היא מלאה בכל תכונה חיובית שקיימת במסגרת המציאות, ולו היה ניתן להוסיף על כך, אזי היה צריך, עד לכל התכונות החיוביות באשר הן. 

הדבר הכי טוב שיש בכל אשר אי פעם וכיוצא באלה, הוא הכללות!! יש לאהוב הכללות, במלוא האהבה שמתאפשרת כלפיהן, כלומר, במלוא האהבה שיש בכלל!!

נ.ב.
שכחתי, הדבר שאני אוהב עוד יותר הוא "מיסחור". אני אוהב אותו פי טריליון מיליון באופן מוחלט הכי הרבה באופן קולואוסלי אדיר מימדים כביר גרגנטואני בבירור מוחלט וללא שום צל של ספק בוודאות גמורה הרבה, הרבה יותר מאשר הכללות. חוץ מהכללות, אותן אני הכי אוהב מכל הדברים שישנן. בלי יוצא מן הכלל.