המשך מסעי הקולינרי
לפני שבועיים החלטתי לעשות מעשה, ובניסיוני הצרכני העלוב להיאבק בהכשרת בד"צ – תעשייה שלמה שמייקרת את רוב המצרכים ללא שום תמורה – ריכזתי את רכישותי במעדניה הרוסית הקטנה שלמטה. קניתי נקניקיות "בשר אחר", וביחד איתן, גם, ובכן, פשוט " נתח לבן".
אז נקניקיות אני יודע להכין, אבל השם "נתח" הוא כוללני כל כך, שלא ידעתי אפילו איך לחפש מתכון מתאים. יצא לי בטעות מתכון מטעים. היהי. אז פשוט לקחתי את המתכון הראשון שמצאתי שנראה מעניין, טיגנתי לכדי סגירה בחום גבוה משני הצדדים (מה זה לעזאזל סגירה), ושמתי בתנור עם אחד מהרטבים הנהדרים של קנור, שאומנם כתוב עליו "רוטב לעוף ולבקר", אבל הנחתי שהחזיר לא יעלב.
יצא כל כך טעים, שגם אח שלי אמר שזה טעים. ואח שלי, הוא, יש לו דרישות יש לו.
היום לקחתי צעד קדימה במסע הקולינרי, לעבר חלקים מזוהים יותר של הבשר. למשל, כאלו שיש להם שם. ספריבס! כל כך הרבה פוטנציאל במילה אחת שבעצם אמורה להיות שתיים. כאן גם אתם נכנסים: האם מישהו מכיר מתכון טוב לספריבס, לפני שאני מתחיל בחיפושים וטובע בים של הצעות שאין דרך של ממש לבחור מתוכן?
ממש קשה להאבק בבד"ץ החרדי. הוא אגב לא רק מייקר מוצרים אלא מכניס הון לכיסי העדה החרדית על מאבקיה המלבבים.
אז כל הכבוד.
אני חושב שאין שם מתכון לספריבס ("צלעות יתר"?), אבל אני ממליץ על בלוג הבישול האהוב עלי, הלא הוא "מהנדס על האש". גילוי נאות: חבר שלי כותב אותו, ואני מאוד אוהב לאכול מה שהחבר מבשל…
סגירה היא כאשר מטגנים, או לחילופין, מניחים נתח בשר נא על פלנצ"ה (משחט ברזל שמדמה על האש רק לכיריים) בחום גבוה לדקה או שתיים מכל צד כדי לצרוב את השכבה החיצונית של הבשר על מנת שכל המיצים והעסיסיות שבו לא יתאדו החוצה בהמשך הבישול בחום נמוך יותר.
נשמע טעים. אני מקווה שזה מה שיצא לי, זה בערך מה שניסיתי לעשות.