איך משחקים כריס

רקע:
לפני שבועיים הקשבתי לפרק של Fear the Boot, פודקאסט בנושא משחקי תפקידים וקצת יותר, והיה יומולדת לאחד המשתתפים, כריס. לאחר שסיימתי לשטוף כלים (שהרי מאזינים ושוטפים הן מילים נרדפות), חזרתי למחשב ושיניתי את שורת הסטטוס ל-"מזל טוב כריס!", כי זה שעשע אותי שאין שום רלוונטיות בכלל בין זה, לבין האירוע עצמו. אין לי מושג מי זה כריס, אף אחד שקורא את הסטטוס לא יכול אפילו להתחיל לנחש, וכמובן, היומולדת היה לפני שנתיים וחצי, כשהפרק הוקלט במקור.

לאחר איזה יומיים הבחנתי בשורת הסטטוס שלי והבנתי שחלפו איזה יומיים, והגיע הזמן להחליף. אז ההשראה הכתה בי. הבנתי שאף אחד מקוראי הסטטוס – אף לא אחד – יודע מי זה לעזאזל כריס. אבל, זה די סביר שאאחל מזל טוב למכר שלי באמצעות הסטטוס. כלומר, כל אחד מהם יניח, אוטומטית, שאני פונה למישהו בכל זאת. אז המשכתי. החלפתי את הסטטוס למשהו בסגנון "לא נורא כריס, יהיו אחרות". כריס הפך להיות מישהו שקורים לו דברים, ושורת הסטטוס הפכה להיות האמצעי שבו מעבירים את הסיפור. והרי זה בעצם, בדיוק, סיפור. אפילו – או יותר מכך, בזכות – שלאף אחד אין הבנה ראשונית שזה באמת המצב. הו, מדיה חדשה שלי!

עם הזמן החל להיווצר חוק או שניים. החלטתי שכל בוקר צריך להחליף את הסטטוס במשהו חדש. ומוגזם יותר, הוהו, כן. אבל, מדי פעם, מחליפים פעמיים או שלוש במהלך אותו יום, כדי לחזק את אשליית המציאות, שהרי אנחנו לא רובוטים, אנחנו כותבים בסטטוס לפי הלכי חיינו המתחלפים להם. אפשר אפילו להחליף לסטטוסים אחרים, ואז לחזור לכריס יום אחר כך.

המשחק:
התחל בהודעה בסיסית, סבירה לגמרי, שפונה למישהו ששמו זר, אבל לא זר מדי. "כריס" היה מוצלח כל כך (באופן לא מכוון, כמובן), כי בו-בזמן הוא מישהו שהקורא בטוח שאתה לא מכיר (כי הרי היית זוכר מישהו בשם כריס), אבל לא בלתי סביר בעליל שאני, כותב הסטטוס, מכיר כזה. אמליץ על שם שאינו ישראלי, אבל קצר.

טיב ההודעה צריך להיות, כאמור, סביר לגמרי. מזל טוב, ברוך השב לארץ, "כריס, אתה טמבל" (נשמע כמו שורת סטטוס שיכולה להיווצר כתוצאה משיחה עם כריס ב-gtalk, לא?) וכן הלאה.

למחרת, כשאתה פותח את הג"ימייל לראשונה, החלף את השורה בהתפתחות חדשה. בפעם הראשונה, המצא מה שעולה לך בראש, אבל בפעמים הבאות, המשך את אותו קו עלילה. אולי כריס מתקשה למצוא עבודה, או דירה, או שאולי הוא רב עם ההורים או החברה, או שאיבד את הארנק. מה שבא לכם.

למחרת, וכל יום לאחר מכן, הגזם מעט את הסיפור. אולי אחרי שכבר ביססנו שהוא מתקשה במציאת עבודה, הוא מצא משהו, אבל עם הזמן מתגלה שזה בעצם עבודה במוסד. "תגיד, איך הולך בעבודה החדשה?", "כריס, בבקשה אל תביא דברים כאלה אלי הביתה שוב", "מישהו יודע איך מסירים כתמי אבקת שריפה? כריס?", "כל היודע דבר על המצאו של כריס, שיחזור אלי בבקשה"

אצלי, יחסיו של כריס עם אישתו הלכו והדרדרו. ייתכן שהוא החל להתראות עם מישהי מהצד (הסטטוסים היו לא ברורים בעניין הזה, וגם לי אין מושג), ובסוף, הוא רצח את אשתו וקבר אותה בחוף הים, ואני עזרתי לו. כאמור, את כל זה אפשר לנסות לפרש מהסטטוסים, שהיו חצי-ברורים. כרגע הוא נרדף בידי המשטרה.

הנה החוק הכי נחמד: בכל פעם שמישהו שואל אותך "מי זה כריס?" (זה כבר קרה לי שש פעמים עד עכשיו), הסבר לו בדיוק, והחלף את ההודעה. אני תמיד עונה "כריס הוא דמות בנרטיב המועבר בשורות סטטוס.". למה להחליף את ההודעה? למה לא. זה גורם למי ששאל להרגיש כמו חלק מהבדיחה (במקום קורבן שלה), ושוב, מחקה את האקראיות של החיים האמיתיים.

אין מטרה לכריס. את כריס פשוט משחקים.

עם התגית: ,
4 comments on “איך משחקים כריס
  1. אביב אור הגיב:

    אתה מבריק וארור בעת ובעונה אחת.

  2. ירון הגיב:

    מעורר מחשבה

  3. Hugh הגיב:

    ארור תהיה!
    הייתי זקוק לגיוס כל כוחותי בכדי לא לשאול אותך מי זה כריס לעזאזל.
    בכל מקרה לא נכנעתי למשחקים המוחיים שלך! ניצחתי! או שלא. אין לי מושג מה קרה שם.

    כריס.

  4. zipdrive הגיב:

    האמת היא שמההכרות שלי איתך הנחתי בהתחלה שזה משהו "סתם". אבל כשזה המשיך, ובעיקר כשזה הציף לי את הגוגל באז, נשברתי ושאלתי, כשהנחתי לפי הסטטוסים שזו איזה דמות מטלנובלה ביזארית שהחלטת משום מה לעקוב אחריה.

4 פינגים/מעקבי קישורים עבור "איך משחקים כריס"
  1. […] אני אישית הרצתי משחק תפקידים בסגנון תעלומת רצח במעבדה סודית של המוסד אי שם בדרום הארץ (חצי שעה מבאר שבע, תבואו, יש ביסלי). שהיה מאוד מוצלח (כשיש לך אנשים טובים בקבוצה אז טוב לך. המשפט הזה נכון לכל פעילות חברתית). ערן אבירם הריץ הרצה ראשונית של שילוב מהפכני בין משחק תפקידים ומשחק לוח (שזה עתיד להיות המשחק הכי מגניב שהומצא אי פעם מאז המצאת המשחק “כריס“). […]

השאר תגובה