לקחים שלמדתי היום
אומרים שאדם פיקח יודע לצאת מצרה שאדם חכם יודע להימנע ממנה. כמו כן אומרים, אל תהיה צודק, תהיה חכם. אלו הם כנראה שני המשפטים הבולטים לפיהם אני מנסה לחיות את חיי; עיקרון הפעולה שלי, אם תרצו. ניתן להוסיף עליהם אי אלו עניינים נוספים*, אבל אחת ההשלכות הרבות של השילוב בין השניים מוביל לשאיפה לחכם את עצמך (כן, זה פועל תקני), במידת האפשר. ואחד היישומים המעשיים לכך הוא משפט עממי מוכר אחר: כל יום לומדים משהו חדש.
משפט נוסף (רביעי במספר כבר), למדתי מסבא שלי: היום עוד לא נגמר. זה רלוונטי רק כל עוד היום באמת עוד לא נגמר, כמובן.
בעת כתיבת שורות אלו היום עוד לא נגמר, מה שאומר שעוד לא ראוי שאסכם אותו. אבל בכל זאת, כסיכום ביניים, הנה מה שלמדתי עד עכשיו היום:
היווני של ארומה לא טעים, ובטח שלא משתווה לשקשוקה.
ייתכן שקראתי יותר מדי XKCD היום.
*90% מכל דבר שהוא, זה אנשים.
זה לא מה שזה נראה.
עם הזמן זה יעבור.
במילה אחת: איזון. בשתי מילים: לא תמיד.
"ראשית כל, אל תזיקו"
יכול זה פונקציה של רוצה.
המציאות תפתיע.
תתמודד.
11. התעלם מסעיפים 1 עד 10.
אני אשמח ללמוד מה בעצם אמרת פה.
ואיפה אתה מתחבא בטאבולה ראסה. לא רואים אותך.
הלקח בר המשמעות הכבדה ביותר כאן הוא התובנה שהיתה לי לגבי הסנדוויץ' היווני של ארומה. השאר, ובכן, אפשר לפתור אותם כברבורים.
לגבי טאבולה ראסה, אני אנסה להתחבר בערב של היום-מחר, זה בערך הזמן היחיד שיש לי. For the alliance!