פוסט סיכום אייקון
כי כולם עושים את זה, ואני רוצה להיות אחד מהקולים.
אבל נתחיל דווקא בפרק החדש של המשחקיה, שמומלץ מאוד לכל מי שמתעניין ולו במעט בעתיד משחקי המחשב בארץ, ובסצינת הגיימינג בכלל. יובל בירב מתארח, ותמיד יש לו הרבה מה להגיד על הנושא. פעם הייתי הבוס שלו למשך שנה, אבל זאת היתה הגדרה טכנית בלבד: יובל הוא הבוס של עצמו, כמו קאובוי בערבות הגדולות המכונות "גיימינג ישראלי". רכב לך יובל, רכב לך.
אייקון היה מוצלח, אם כי מעייף מאוד – הרצתי מעל 20 משחקים לאורך הכנס, בארבעה מפגשי הדגמה ושני סבבי משחקים ארוכים, שלא לדבר על שלוש הדגמות של מו"ד 4. היה מצויין בדוכן, והיו כמובן המון אנשים שהתלוננו על כמה שמהדורה 4 גרועה וכמה שתרגום לעברית הוא שגוי מיסודו, וכן הלאה. משחקי לוח אף פעם לא הולכים חזק באייקון, אבל גם "כמעט חזק" זה אחלה, ואנחנו מרוצים. תודה לצוות אייקון, על עוד כנס מוצלח ועל העזרה שנתנו – במיוחד כשדברים משתבשים.
אבל אייקון זה כבר חדשות ישנות, עכשיו עינינו נשואות לעבר טורניר היוגיהו הגדול שיערך אצלנו ביום רביעי. צפויים להגיע בין 50 ל-70 איש, אז אתם יכולים לתאר לעצמכם את הלוגיסטיקה המעורבת בעניין!
גם בחג מחרתיים יעבדו הגובלינים שלנו במרץ. יש עוד הרבה יוזמה משופרת לעשות, שלא לדבר על תוכניות מורכבות יותר.
"התרגום הזה לעברית ממש גרוע, הרסו הכל!"
"עדיף לדבר אנגלית, זה יותר שווה…. אז – i didn't slew any creatures of"
"מה זה הדבר המטופש הזה, ממתי ויזארד הוא אשף?" (לזה השבתי : מאז ומעולם)
"בימי תכנות המחשבים צריך לדבר רק אנגלית" (ועל זה הושב, שלא על ידי : מה רע בעברית? אני מתכנת יותר זמן מאשר אתה חי, כנראה.)
ובכן, הייתי חייב לפתוח תגובה זו במעט קטנוניות.
לפני שאמשיך בדבריי אני חייב לומר שאני לא בלשן עם תואר דוקטור – לא בעברית, ולא באנגלית. אבל הדברים שאוזניי שמעו באייקון … גיוואלד !
מהי הסיבה שחושבים אנשים כי כל דבר שנכתב באנגלית הוא טוב יותר ממקבילו בעברית. או לחילופין, כל דבר שנכתב באנגלית הוא נטול אופציית תרגום לחלוטין ? ואם אוסיף חטע על פשא, חלק נחבד מעלו שדוורים ענגליט שותפת – עושים המון, אבל המון טעויות לשון ותחביר. אז אם כבר החלטתם שהעברית היא לא השפה בשבילכם, מילא. מה צריכה להיות הסיבה בגינה אני צריך לשמוע רק אנגלית, ועוד אנגלית קלוקלת ? אני מציע להתמחות בעברית לפני שאתם מנסים להתמחות באנגלית, ואם כן חשקה נפשכם להתמחות באנגלית – עשו זאת כמו שצריך !
אולי ערן לא יסכים איתי, אך אני מוכן לקבל באופן חלקי את הטענה שהמאנצ'קין בעברית לא מצחיק. עלול להיות מצב כזה, שחלק מהאנשים מצחיקה יותר הגרסה האנגלית. אבל להגיע מטיעון זה לכך שהתרגום בעברית "דפוק" או "מפגר" או "ילדותי" וכיוצא בזאת – הדרך ארוכה עד מאד. וטיעון זה משתלב עם טיעון נוסף, לגבי כך שמלל התיאור בעברית במהדורה הרביעית (מה שנקרא Flavor Text) הוא מטופש. אז אומר מעל גלי האתר (או המרשתת במקרה הזה) – הוא אכן מטופש. אבל לא בגלל העברית. הוא מטופש עוד בגרסת המקור באנגלית. "A wall of glittering, jagged ice appears at your command" הוא לא בדיוק משפט שייקספירי.
אז שוב אחזור ואומר שאינני מתיימר להיות אבשלום קור או טולקין, אני לא שולט ביד רמה וללא עוררין בשתי השפות – אך רצח האופי שמבוצע כנגד השפה העברית הוא אינו מוצדק, ואף אם יורשה לי לומר – קצת היברסי (מלשון היבריס, חטא הגאווה). מנין לך הזכות לומר ששפה עתיקה כמו העברית (שחודשה בימי אליעזר בן יהודה, ובעזרת רבים טובים) היא פחותת ערך מהאנגלית ?
אני יכול להסכים למשפט כמו : "אני מעדיף לקרוא בשפת המקור", מכיוון שגם אני מעדיף את שפת המקור בספרים מסויימים (את שלושה בסירה אחת – מלבד הכלב למשל). לכן, אני מסכים לעיתים לכך שיש דברים יותר מצחיקים או משחקי לשון שלא יכולים לעבור אל העברית כמו שהם. (למשל שייקספיר שונה לגמריי בגרסה האנגלית מהגרסה העברית, לדעתי).עם זה אני מסוגל להסכים. אבל זה הסכמה זו תקפה לכל שפה, גם משחקי לשון בעברית לא תמיד יכולים לעבור אל האנגלית כמו שהם. כך שיש למטבע זה שני צדדים. "לא לחצרץ ולא לחצצר. לחחצצרץ! אני מבקש לתת כבוד לחצוצרץ!" – את המשפט הזה של הגששים אולי יהיה קשה לתרגם כך שיהיה מצחיק באותה המידה.
ולסיום דברי,
אני מוכן לקבל אנשים שמעדיפים משחקים או ספרים בשפת המקור שלהם, כל אדם והעדפותיו הוא, ולי אין הזכות לבקר העדפה של אדם. אבל פגיעה באופן ישיר או עקיף בתרגומים העבריים, ובשפה העברית. בייחוד אלו שנעשים על ידי אנשים לא שולטים לא בשפה העברית, ולא בשפה האגלית – נראית בעיני כחטא.
יפה אמרת. תגובות דומות נשמעות גם בעולם הקומיקס אז אני מכירה את התסריט הבסיסי.
אני מניחה שהסיבה להתנגדות הנחרצת לתרגומים היא שרוב התוכן שאנשים מכירים שמתקשר לאקשן, פנטזיה, הרפתקאות, אימה וכו' (ומכאן משחקים, קומיקס, סרטים מאותו עולם תוכן) דובר בד"כ אנגלית, וכל הקלישאות נחרטו בראש הקהל בשפה הרווחת שלהן. לכן קשה יותר לקבל "ת'ור האדיר, הכה בו!" מאשר "Mighty Thor, smite him!", על אף ששניהם מטופשים (או הירואיים להפליא) באותה מידה. אפילו לא רק בז'אנרים האלה, בעצם…קריאה רומנטית של "Oh, darling!" נשמעת לי הרבה יותר טבעית מאשר "הו, יקירי!"
עם זאת, אני חושבת שככל שיוצא יותר תוכן בעברית, מקורי או מתורגם, אנשים מתרגלים. ילדים שמתעניינים בתחומים האלה היום לא מוכרחים להתרגל לאנגלית, בגלל שהעברית זמינה באותה מידה (ואפילו יותר), ולדעתי רואים יותר צעירים שמשתמשים בביטויים המתורגמים באופן טבעי, כי זה מה שהם מכירים מההתחלה.
אני בהחלט מסכימה איתך לגבי החלחלה מאנשים שמרשים לעצמם להשתלח בתרגומים ובמאמצים שנעשים להפיץ את התרבות הזו בארץ, במיוחד כשהם עצמם מתפארים באנגלית שבורה עד כאב.
תודה על התגובה,
אני רק רוצה להוסיף שאני לא *נגד* השפה האנגלית, אני אפילו *בעד* …
אבל אין קשר בין ידיעת השפה והשימוש בה במקומות המתאימים, לבין התנגדות חברתית לעברית 🙂
אלוהים, אתם יודעים כמה פעמים שמעתי אנשים אומרים VIZARD (כי ידוע שבעברית מבטאים W בתור 2 וו', כמו שסבא שלי, בן ה-87, למד כשהיה בגלות בסיביר במלחמת העולם ה-2, ושם למד אנגלית משלל האנגלו-סקסים שגרו במקום). אה, וגם VORLOCK. כמה אנשים, מבין מבקרי העברית, יודעים שהמילה "קרקס" (בעברית) היא המקור למילה circus באנגלית?. בגדול, לטעון שאנגלית עליונה על עברית זו בערך כמו לטעון שעגבניה עדיפה על מלפפון. אין שום דבר נכון מהותית בטענה, אין שום דבר מדיד, ניתן לכימות, או אובייקטיבי בטענה. אין עדיפות. שתיהן טובות, שתיהן עושות עבודה טובה ובשתיהן הטקסטים אינם מושלמים. אם אנשים רק היו יודעים כמה פעמים אנחנו מתקנים בתהליך התרגום (גם במו"ד וגם בספרים אחרים) את הכתיבה הקלוקלת של המחברים – הם היו מתפלצים.
וכמו שאלירן אמר – לפחות, במינימום של המינימום, לפני שאתם מכריזים על נחיתותה של העברית ועליונות האנגלית, לפחות תלמדו אנגלית ועברית כמו שצריך, כדי שבכלל תבינו על מה אתם מדברים. אי אפשר לטעון ששפה היא נחותה, מבלי להכיר אותה, לדבר אותה, לדעת להשתמש בה, כראוי. ועם כל הכבוד – רוב האנשים לא באמת מכירים את השפה העברית, ולכן לא רוחשים לה את הכבוד המגיע לה.
יונתן, שתי הערות:
אולי במקרה האנשים שדיברת איתם דוברי גרמנית? כי שם W זה כמו ו' (ו-ו' זה כמו פ' אבל זה לא קשור).
לגבי "עדיפות" של שפות: יש נקודה אחת של יתרון לאנגלית על עברית והיא מספר המילים. מכיוון שבשפה האנגלית יש יותר מילים מכל שפה אחרת (ובטח מאשר עברית, אשר הייתה אלפיים שנה בקיפאון עד לאחרונה), אז יש בה יותר גיוון, יש יותר דקויות והבדלי משמעות בין מילים וזו בעיה למתרגם.
למשל (כפי ששאלתי את ערן ב"אייקון"), איך תס,דר עם התרגום של: ghost, wraith, revenant, phantom, specter ודומיהם – חמישה שמות שונים באנגלית, ובעברית מה? רוח? רוח רפאים? רפא?
א. ללא קשר להמשך הדיון, האם יש מקום בו ניתן לראות כמה מילים באמת יש בכל שפה ?
ב. העניין של תרגום הרוחות, אולי בעייתי. אבל תתרגם לאנגלית את : קציר, בציר, אסיף, מסיק, וכל מילות "איסוף התבואה" למיניהן. בעברית גם יש הרבה יותר מהן. לכן אני לא מסכים שרק מאנגלית->לעברית יש את הבעיה הזו…
לא, הם לא היו גרמנים. הם היו שוכני כנסים דוברי-אנגלית-רצוצה-מתיימרים-להיות ממוצעים.
אני לא מסכים לגבי העושר בשפה הבערית. הבעיה שונה לגמרי – לא מדובר במחסור במילים (אם כי זה נכון, בתחום הפנטזיה הוא קיים), אלא בהיכרות המצומצמת שיש לישראלי הממוצע עם אותו מגוון קיים. המילה "אמגוש" היא מופת לכך. מדובר במילה קיימת, בעלת משמעות, אשר בנקל התאימה לתפקידה. אבל אנשים חשבו, וכנראה עדיין חושבים, שהמצאנו אותה סתם. כמה דיונים היו על "אשף" במקום "קוסם"? וזו עוד יחסית מילה קלה ויחסית מוכרת (ותודה לביל גייטס), ובכל זאת, אנשים תמיד שואפים למכנה המשותף הנמוך ביותר, גם בכל הקשור לשימוש בשפה.
אני מסכים עם כולם על הכל. לגבי כל דבר.
ורק אוסיף ששאלת מגוון סוגי האל-מתים תעלה בקרוב לדיון בפורום כוכבי כסף.