Summon Goblin

במישור של דומיניה נלחמים בינם לבין עצמם מכשפים אדירים ומלאי עוצמה.

הם רותמים את כוחה של האדמה עצמה ומתדלקים בו את לחשיהם הכבירים. הם מזמנים לעזרתם צבאות של יצורים שונים ומשונים, ושולחים אותם להילחם אחד בשני בקרבות עקובי דם. יש מביניהם שיכולים להעלות את המתים מקברם, להשתלט על מוחם של אויביהם, או לבנות כלים קסומים רבי כוח.
ועל אף כל זאת, העולם כולו נשמע לחוקים קשים ביותר…

Summon Goblin

""ננסק."" הקריא ננסק מהקלף שאחז בידו. ""זמן גובלין". הי, יש כאן תמונה שלי!"
"קוראים לזה פרוטרט עצמי." אמרה סטייסי. "נו, תמשיך."
ננסק, הגאה בעצמו במיוחד, המשיך בכוחות מחודשים. "אהם. "ניתן להשתמש בסטייסי רק כאשר ננסק נמצא במשחק בשליטתך."" ננסק הרים גבה ופנה לסטייסי. "מה זה אומר?"
"חכה." אמרה סטייסי בסבלנות. "תמשיך."
"אוקי." אמר ננסק, והחזיר את מבטו אל הקלף ."רשום כאן בכתב על הצד-"
"כתב נטוי." תיקנה סטייסי.
"מה שתגידי." אמר ננסק. "רשום כאן: "לא הבנתי". מה זה אומר?"
"זה ציטוט." אמרה סטייסי בחיוך מסויים. "זה הדבר שאתה אומר הכי הרבה."
ננסק מצמץ.
"רגע, לא הבנתי." אמר ננסק.
"Nuff said." אמרה סטייסי.
"רגע, ומה זה המספרים האלה כאן למטה?" שאל ננסק, מחזיר את מבטו לקלף.
"מה הם?" שאלה סטייסי.
"אפס, ואז קו נטוי," הדגיש ננסק את המילה.
"יפה מאוד ננסק," ציינה סטייסי.
"תודה, ואז הסיפרה אחת."
"זה אומר שאתה, ארר, במצב מאוד פגיע, ננסק ידידי." אמרה סטייסי. "אני ממליצה להימנע מקרבות לזמן הקרוב."
"אני ממליץ להמנע מקרבות תמיד." אמר ננסק את אחד החוקים לפיהם הוא חי (עדיין, בין היתר).
"אבל כאן אתה צריך להימנע מקרבות עוד יותר." אמרה סטייסי. "כי כאן לא אתה מחליט אם להילחם או לא."
"אה, אה, אה," התחיל ננסק בגמגום. "מה, מה זה אומר?"
"זה בסדר." הרגיעה אותו סטייסי. "אפילו לי אין שליטה מוחלטת ברצף המימדים הזה. שים לב, גם לי יש קלף."
"איפה?"
"פה לידי."
ננסק שלח יד אל תוך כיסו השמאלי, מחטט מסביב לאבן החן הגדולה. אצבעותיו ננעלו על משהו מלבני ודק.
"זה?" שאל ננסק.
"לא, זה רשיון הנהיגה שלי." אמרה סטייסי בציניות. "כמובן שזה זה!"
"מה זה רשיון נהיגה?"
"פשוט תוציא את הקלף הארור ותקרא אותו, בסדר?!"
ננסק הנעלב הוציא את הקלף ובחן אותו. "סטייסי, אר.. טי… פקט. אמרתי את זה נכון?"
"כן."
"יש כאן תמונה שלך, ובריבוע למטה יש מין סימון כזה-"
"זה טאפ, שכח מזה בינתיים."
"אוקי, ואחריו רשום: "עשה מה שברצונך. מותר לשחק את סטייסי רק אם ננסק נמצא במשחק בשליטתך". בצד ימין למעלה רשום ארבעים אלף בתוך עיגול."
"כן, אני יודעת." אמרה סטייסי בחיוך גדול מאוד.
"אצלי רשום שם אפס בתוך עיגול, למה?" שאל ננסק באי הבנה.
"המתמטיקה של היקום הזה מוזרה מאוד." שיקרה סטייסי מבלי להניד עפעף. "אפילו אני לא מבינה אותה במלואה."
"הו. מילא." אמר ננסק. הוא הביט בשני הקלפים שבידו.
"כל החוקים שונים פה, ננסק." אמרה סטייסי בקול מזהיר. "בקרוב מאוד אתה עתיד למצוא את עצמך בשירותו של מכשף אדיר ואכזר, נלחם כנגד צבאותיו של מכשף אדיר ואכזר אחר, נשלט כמו בובה על חוט, וכמו בובה, חייך יהיו שווים פחות מעלות הייצור של הקלף שאתה מחזיק."
"איזה מהם?" שאל ננסק.
"כל אחד מהם."
פיו של ננסק החל מתעקם כלפי מטה.
"אני לא רוצה למות.." התחיל הגובלין לילל. "א-א-… אני לא רוצה…"
"קח את עצמך בידיים, גובלין." ציוותה סטייסי. "אל תדאג. יש לך אותי, ואני תמיד אהיה פה ביחד אית-"
בעננת עשן נעלם הקלף של סטייסי מידו של ננסק, ומיד אחריו גם סטייסי עצמה.
ננסק, שהחל לפרוץ בדמעות, לא יכול היה שלא לחשוב "אוי, כמה שזה היה צפוי."
אבל אז מצא את עצמו ננסק בחצרה של טירה גדולה, והשוק היה כל כך גדול, עד שהוא שכח בכלל שרק לפני רגע הכל היה אבוד, ומרוב אושר התעלף.
"שמעתי על Summoning Sickness, אבל זה כבר מוגזם." מלמל רב המלחמה הקלדוריאני.
"ששש!" השתיקה אותו הקוסמת הגדולה והנוראה, שדאגה שאף אחד לא ידע את שמה האמיתי, ולכן כונתה "נקרו". נחשו על שם מה.
ננסק מצמץ. למעשה, עיניו היו סגורות, ולכן הפעולה היתה יותר כמו אנטי-מצמוץ. במצמוץ עוברות העיניים תהליך של פקוחות-סגורות-פקוחות, במהירות גבוהה. כשהמצב התחילי הוא "סגורות", מתהפך הסדר.
אנטי-מצמוץ היא דרך נהדרת לסרוק את הסביבה שמסביבך, מבלי שישימו לב שהתעוררת. ננסק ידע את זה.
גם רב המלחמה הקלדוריאני ידע את זה.
"הוא ער." לחש רב המלחמה לקוסמת.
"נהדר." אמרה נקרו. "תקים אותו."
רב המלחמה הנהן, והתקדם אל ננסק.
"או או." חשב ננסק.
רב המלחמה תפס את ננסק והניף אותו לעמידה ללא כל מאמץ. ננסק פלט צווחה קטנה, ופקח את עיניו.
הוא היה בתוך חדר עגול וגדול מאוד, שנראה כמו ספריה. על פני קיר הטירה העגול היו מוצבים מדפים רבים, עמוסים בספרים מסוגים ואיכויות שונים. חלקם נראו כאילו הם עומדים להתפרק לגמרי. על השולחנות הרבים שבמרכז החדר היו פזורים בקבוקונים, מגילות, ומתקנים מכאניים שונים וחסרי פשר.
ננסק הרגיש מאוד בודד לפתע, במרכזו של עולם זר עד מאוד.
נקרו, דמות רזה ועטופה כולה בגלימות שחורות קודרות שעליהן פסים אדומים, נעמדה מולו בידיים שלובות. שר המלחמה הקלדוריאני, אדם גדול מאוד, שרירי מאוד, ולבוש במעט מאוד, החזיק את ננסק מספר סנטימטרים מעל האדמה.
"הבא אותו אלי, שרגא." ציוותה נקרו. שרגא ציית, והתקדם מספר צעדים, ננסק מטלטל בידו כמו שק תפוחי אדמה.
נקרו בחנה את ננסק לאורכו ולרוחבו. "הוא לא מרשים במיוחד," היא נאנחה, "אבל זה כל מה שיש בינתיים. טוב, שחור ואדום לא מביאים יצורים מי יודע מה בכל מקרה. בסדר. אולי אני אצליח למצוא לך תפקיד בכל זאת." נקרו הסתובבה בנפנוף גלימות, והתקדמה אל אחד השולחנות.
"אני צריך להיות שמח מזה?" שאל ננסק את שרגא, מרים מבטו אל פניו של היצור הכביר.
"תלוי איך אתה מגדיר שמח, גובלין." אמר שרגא בתרעומת, מזעזע את הגובלין התלוי מידו. "אתה לא צריך להיות… שמח. אתה צריך למלא פקודות!"
ננסק התכווץ באוויר.
"הבא אותו הנה, שרגא." ציוותה נקרו.
שרגא ציית בשנית.
"אתה רואה את המכשיר הזה?" שאלה נקרו את ננסק, מצביעה על מכשיר קטן ומוזר שהיה מונח על השולחן שלידה. "זהו אורנית"ופטר. זהו מכשיר מטופש וחסר כל שימוש, מלבד יכולת תעופה. יש אומרים שזה המכשיר הכי פחות שימושי בעולם הזה כולו. לא חשבתי שאמצא לו שימוש מעולם, אבל מצד שני, גם לך לא. אולי בעזרת תעופה תצליח לעקוף את הגנותיו של פרוג, בתנאי כמובן שאני אצליח לעכב את קיר החרבות שלו מספיק זמן."
"קיר חרבות?" שאל ננסק. "הן חדות?"
"מאוד." אמרה נקרו.
"יופי." אמר ננסק ביובש. "לרגע חששתי שזה יהיה –קל-."
"תתכונן נפשית, גובלין." אמרה נקרו. "בקרוב תצא לדרך."

ואכן, מספר שעות מאוחר יותר מצא את עצמו ננסק מעופף בעזרת האורנית"ופטר מעל איזו ביצה אפלה, אוחז בידו בפגיונו הקטן. למיטב ידיעתו הוא היה אמור להמשיך בעקבות השמש, עד שיראה מולו מגדל גדול, שבתוכו צריך להיות איזה אדם בשם פרוג.
הוא לא היה אמור להיפגש בדרקון הירוק המאוד גדול הזה שמולו.
"על מנת שיהיה ברור," אמר הדרקון, "אני לא דרקון, אני לטאה."
"אז איך אתה עף?" שאל ננסק, משקשק כולו.
"הקוסם שלי ראה כי הוא מותקף על ידי מספר רב של יצורים מעופפים, ולכן כישף אותי ביכולת התעופה למשך שאר היום." אמר הלטאה. "כל זה ברור?"
"אה, כן." אמר ננסק.
"עכשיו אני הורג אותך." אמר הלטאה. "אלא אם כן, כמובן, ברגע האחרון תחליט הקוסמת שלך להטיל עליך לחש חיזוק כלשהו. למשל, כוח על."
הם חיכו מספר רגעים.
"ובכן, נראה שלא." אמר הלטאה.
"לעזאזל." מלמל ננסק.
בשאגה אדירה התנפל הלטאה על האורנית"ופטר המסכן, אלא שהוא כבר לא היה שם. ננסק צנח אל האדמה, בתוך המכונה המטופשת, צורח ככל יכולתו.
"נראה שנקרו ביטלה את כוחותיו של המכשיר." אמר הלטאה בהגיון, מביט בגובלין המתקרב אל קרקעית הביצה. "ובכן, יצורים מעופפים עדיין מסוגלים להתקיף מטרות קרקע, למיטב ידיעתי. ללא ספק, זה היה מהלך מטופש."
לננסק לא היה איכפת כהוא-זה מאיכותו של המהלך. הוא התרסק על האדמה בכוח אדיר, והמחשבה הראשונה שעברה במוחו מיד לאחר מכן היתה "הי, עוברת לי מחשבה במוח. אני לא מת." הוא היה כל כך מופתע, שהוא התעלף.
הלטאה רק גיחך לעצמו, והתכונן לרדת ולעשות מהגובלין ארוחת צהריים. הוא הפנה את גופו כלפי מטה, כשלפתע קדרו השמיים.
היצור הירוק הכביר הרים את ראשו אל העננים השחורים שהחלו לכסות את הרקיע, מהרהר.
"ובכן, נראה שהקוסמת מטילה לחש שמשפיע על כל היצורים המעופפים. למעשה, זה אומר שהמהלך האחרון שלה לא היה טיפשי כמו שחשבתי. אחח, לעזאזל."
לאחר מספר שניות הפכה אותו סופת מחטים מהירה לעיסה.
ננסק התעורר. הוא גנח. הוא הסתובב במקומו. הוא הניע מספר חלקים על מנת לוודא שהם עדיין מחזירים תגובה. הוא פקח את עיניו.
מולו היה קלף. מלבני, פשוט, ומונח על הרצפה.
ניסיונו של ננסק במעבר מימדי עשה אותו לרגיש במיוחד לכל אותם קשרים חוץ מימדים מטאפוריים שבמימד שבו הוא נימצא.
וכך קרה שהקלף שננסק ראה מולו ייצג את שליטתה של נקרו בביצה.
"מעניין." אמר ננסק. הוא נאנח שוב, בזמן שהתרומם, וניסה להרים את הקלף.
הקלף סירב לזוז מהריצפה.
ננסק הרים גבה.
"קלף סרבן, הא?" אמר ננסק, אוחז בקלף משני צדדיו. הוא ניסה ככל יכולתו להרים אותו, אך נראה שהקלף היה דבוק לריצפה.
לאחר מספר רגעים ויתר ננסק, והביט בקלף.
"סתם קלף מטופש." מלמל הגובלין, ובעט בו.
הקלף הסתובב על צירו.
עמוק בתוך מגדלה של נקרו, במקום אליו מתנקזות אנרגיות הקסם אותן היא שואבת מהארצות שמסביב, עמדה קדרה ענקית שהיוותה את המטאפורה שמאחורי Mana Pool.
כרגע היתה הקדרה הענקית מלאה בנוזל שקוף. נקרו הטילה את כל הלחשים בהם היתה מעוניינת, ולא נשאר לה קסם.
באותו רגע בו בעט ננסק בקלף, בעבעה הברכה ובועה שחורה בקעה ממעמקיה.
נקרו היתה באותה שעה מספר קומות מעל, ישנה את שנת הצהריים שלה.
ננסק שוטט בביצה.
שמתם לב איך במג"יק ליצורים לא לוקח זמן להגיע ממקום למקום? לפגסוס לוקח אותו זמן להגיע למגדל האויב כמו לפלוגות הלוחמים, שנאלצים לעבור דרך שטחים הרריים קשים.
ננסק נתקל באותו אפקט מוזר, כשמצא את עצמו לאחר מספר דקות בביצה אחרת לגמרי, ומולו עוד קלף.
ננסק לא השקיע הרבה מחשבה, ובעט גם בו. הקלפים האלה החלו לעלות לו על העצבים.
עוד בועה שחורה נוצרה, ועלתה אל פני הקדרה.
מתוך עקרון, החליט ננסק לבעוט את דרכו בחזרה אל המגדל של נקרו. כל קלף שראה הגובלין נבעט ללא פשר, והסתובב על צירו.
הקדירה החלה להתמלא בועות שחורות ואדומות, פני הנוזל מתחילים לבעבע.
לבסוף הגיע ננסק אל פתח המגדל,שעמד במרכזה של ביצה גדולה. הגובלין נעמד מול השער, וראה למרגלותיו את הקלף האחרון.
"ארור כל העולם הזה." אמר ננסק בכעס. "אני לא מצליח להבין מה לעזאזל קורה פה."
והוא בעט בקלף.
באותו רגע התפוצץ המגדל כולו בעוצמה מטורפת, אנרגית קסם פראית משתחררת לכל עבר. ננסק צרח והתקפל לצורת כדור קטנה. מעליו חלפו זרמים, אנרגיות, וגם סתם גושים גדולים של אבן.
"קום, יצור קטן." נשמע מעליו קול מחוספס ועמוק, מבעד לצלילים המטורפים שהשמיע המגדל המתרסק. "הבסת את המכשפה הגדולה נקרו, ועל כן עליך לתפוס את מקומה."
ננסק פקח את עיניו והביט מעלה, אל דמותו המאיימת של שרגא שחסמה את כל שדה ראיתו.
"אה, אה, אתה מדבר אלי?"
"כעת עליך להביס את פרוג, ובכך להשתלט על דומיניה." המשיך שר הצבא הקלדוריאני.
"אה, וואלה?"
"לרשותך עומד מגוון של לחשים ואפקטים יוצאי דופן, וביכולתך לזמן יצורים שונים ומשונים שיעשו כמצוותך."
"מה אתה אומר."
"האם תוכל לעמוד בכך? האם תצליח לנצח את יריבך? הכנס אל העולם של דומיניה וגלה בעצמך…"
שרגא הביט בננסק בציפיה למשהו.
ננסק הביט בו בחזרה.
"זה ציטוט מדוייק מהעטיפה האחורית של ה-Starter Pack." אמר שרגא.
"אה, באמת." שאל ננסק בחוסר עניין בולט.
"מהמהדורה הראשונה." הוסיף שרגא בגאווה מסויימת.
"איזה יופי."
"שיננתי את זה."
"ארר, אוקי." מלמל ננסק ונעמד על רגליו. הוא הבריש את העפר מבגדיו. "אז לאן עכשיו?"
"אל המבצר שלך, כמובן." אמר שרגא, מבין שהערכה עד אין קיץ כבר לא תתקבל מהגובלין הזה.
"יש לי מבצר?" שאל ננסק בתמהון.
שרגא הניף את ידו לאחור, וננסק הבחין בתדהמה שהמגדל, שרק לפני רגע פוצץ לאלפי חלקים, עמד שלם וחסר רבב.
"יש לכם מימד מוזר, מה אני אגיד לכם." מלמל ננסק, והתחיל להתקדם אל תוך המבנה.

One comment on “Summon Goblin

השאר תגובה