המחשב הוא חברך, בטח במחשב

כשעזבנו את גיבורינו, הם היו בצרות.

המחשב הוא חברך, בטח במחשב

משימתם של ננסק ו- Shlomo-R-TZI התקדמה באיטיות.
קומפלקס אלפא נשלט על ידי כוחה העיוור של הבירוקרטיה, ולכן חל עיכוב כבד בהרשמתו של אזרח "גו-ב-לין" לצוות המשימה. לאחר מכן התקלקל רובוט המסע שהיה אמור להביא אותם ליעדם. סקטור שלם בדרכם נחסם לתנועה בעקבות התפרצות מחלת קרינה קטלנית, וקבוצה של שלושים ושבעה מורדים צ""""""""צ""""""""ניים (כלומר, מגזרת CHC), תפסה אותם כבני ערובה עד שימולאו דרישותיהם. כשהשתחררו לבסוף התקבלה ידיעה (ממקור אנונימי) לפיה עליהם לעבור דרך המעברים שבתחתית הסקטור על מנת להגיע אל קן הבוגדים. באיזור המטבחים חיכתה להם מפלצת רדיואקטיבית נוראית שיצאה מתוך מיכלי המרק, ולאחר שהביסו אותה נשארו ננסק ושלמה-אר-צי במצב לא נעים במיוחד.
שלמה היה עסוק כרגע בלנסות לתפוס את ננסק, וננסק היה עסוק בליפול.
"אההה!" צווח ננסק, תלוי מעל אחד ממיכלי האוכל האדירים שבתוכו התבשל המרק ששימש כמזון עיקרי לגיזרה POM.
"אההה!" הוא צעק שוב. לא היה לו משהו יותר טוב לעשות.
"אל תדאג, גוב, אני אציל אותך!" אמר שלמה במהירות, זיעה ניגרת ממצחו. הוא עמד על הגשר שמעל המיכל, מחזיק בננסק בקצה קצהו של אצבעות ידיו, הגובלין מחליק אט-אט.
"אההה!" צווח ננסק.
"עצור, בוגד!" נשמעה קריאה לפתע ממאחורי שלמה, והוא הסתובב אליה מיד. היו אלו שלושה אנשי ביטחון פנימי, חמושים בפריזרים™, נשק שמקפיא כל מה שמולו לטמפרטורה נמוכה במידה מגוחכת. "עליך לעזוב את הקלון הזה ולבוא איתנו מיד, בהוראת המחשב!"
שלמה שקל מה כדאי לו לעשות. למיטב ידעתו, ננסק לא מסוגל להועיל לו בשום דבר, הגובלין אף פעם לא אמר שהוא יכול. שמישהו יזכיר לו למה הוא צריך את הדבר הירוק הזה, עוד פעם?
שלמה עזב את ידו של ננסק.
"אההה!" צווח ננסק בפעם האחרונה לפני שנפל אל תוך מיכל האוכל ונצלה למוות ביסורים קשים למדי. ועמוק איפשהו בפנים היתה עכשיו גם סטייסי, מתלוננת בקולי קולות בלי שאף אחד שומע אותה.
"טוב מאוד." אמר הקלון מביטחון פנימי. "עכשיו בוא לכיוון הזה."
לפתע נשמע קול משום מקום. הקול היה דומה לזעקה מרוחקת, זעקה ששומעים כש…
פתח נפער בתיקרה ואל תוך החדר צנח ננסק בצעקה, לבוש בבגדים השחורים והברדס הכחול. הוא התרסק הישר אל תוך המיכל שוב, ונשרף פעם שניה בצעקות כאב איומות.
ארבעת הקלונים שעל הגשר הביטו בו במשך כמה זמן. "אתה יודע," אמר אחד מביטחון פנימי, "צריך ממש מזל רע בשביל שיקרה כזה דבר."
השניים האחרים הנהנו וגם שלמה נאלץ להסכים.
באותו רגע נשמעה זעקה נוספת, וננסק צנח אל החדר פעם שלישית. הוא כמעט ושוב נפל אל תוך המיכל, אלא שמשהו תפס אותו. המשהו הזה היה יד גדולה במיוחד, שהיתה שייכת לאיש בטחון פנימי גדול במיוחד.
"אתה בא איתנו, חכמולוג." סינן האיש. "חושב שתצליח להתחמק, הא?"
"להתחמק?!" צעק ננסק בזוועה. "הרגע מתתי פעמיים! אייייייי!"
הקלון הגדול התעלם מננסק לחלוטין, ודי באדישות השליך אותו אל תוך המיכל בפעם השלישית. ננסק מת שוב, באותן צעקות יסורים.
פתח נפער בתיקרה וננסק נפל דרכו שוב, נתפס במהירות על ידי הקלון הגדול.
"עכשיו תקשיב לי, אזרח גוב! אתה תפסיק להתחכם, ברור?!" הוא נבח על הגובלין הטראומתי.
"כן…" ילל ננסק.
"איזה מוטציה אתה בכלל?" שאל הקלון הגדול בגועל, בוחן את גופו הירוק של הגובלין.
"מררר…" הגיב ננסק, בקושי.
הקלון הענק נד בראשו בכעס, הניף את ננסק על כתפו, ופנה ללכת. "קדימה בחורים, תקשרו את אזרח שלמה ובואו נזוז."
האחרים הנהנו ופנו לבצע את המלאכה.
לפתע נשמע קול במוחו של ננסק.
"פססססט!"
"הממ?" מלמל ננסק.
"שתוווווק." נבח עליו הקלון הענק.
"סטייסי לננסק, האם שומע, עבור?" אמר קולה של סטייסי במוחו של ננסק.
"שומע." מלמל ננסק, הפעם יותר בשקט.
"כמה טוב שיש לך כאן מוטצית טלפטיה." נאנחה סטייסי ברווחה, ומיד עברה לצעקה. "בוא לחלץ אותי תיכף ומיד, גובלין עלוב!"
"יותר בשקט…" התחנן ננסק. "כואב לי הראש…"
"שתוווווק!" נבח הקלון שוב פעם והחטיף לו אגרוף הגון בראשו.
"אווו…." ילל ננסק ביאוש.
"בזבזת עד עכשיו כבר ארבעה קלונים, באמת!" אמרה סטייסי בחומרה. "תפסיק להתמהמה, אני בתחתית המיכל. בוא הנה מיד!"
"אבל אני הרוס-"
"בוא הנה מיד!"
"אוווף." נאנח ננסק. הוא הביט מטה, והבחין שהפריזר של הקלון נמצא לא-כל-כך רחוק מידו. בקושי רב הוא הזיז את ידו ותפס את הפריזר, שמיד שיחרר קרן מקפיאה אל רגליו של הקלון הענק.
"מה לעזאזל!" צעק הקלון בתדהמה ואיבד את שיווי משקלו, מפיל את ננסק הישר אל תוך מיכל האוכל.
ננסק צרח, ושיחרר במהירות עוד קרן הקפאה שהקפיאה את המרק בשניה אחת.
תודה לאלים, לא עוד צליה למוות. חלפה המחשבה במוחו של ננסק, ומיד התרסק על הקרח הקשה במכה מרסקת איברים.
"יופי, עכשיו איך תציל אותי?" טילפטה אליו סטייסי בכעס. "אני תקועה בתוך גוש קרח. ממש חשיבה יצירתית. אני רואה שאני אאלץ לעשות הכל לבד."
מעליו התחילו שני השומרים האחרים לירות לכיוונו קרני הקפאה. ננסק ביצע מספר זינוקים אתלטיים מבריקים (איבד את שיווי המשקל, החליק על הקרח, התנגש בקרחון שנוצר מולו, וטס אל האוויר בצרחות אימה) ונחת על הריצפה שליד המיכל, בעוד מכה מרסקת איברים.
"איה." פלט הגובלין בקושי, אך בכאב אדיר.
על הגשר השתחרר לפתע שלמה מהאזיקים, הרים את אחד השומרים לאוויר והעיף אותו למטה. השומר טס בצעקות, ישירות על ננסק.
"איך עשית את זה?" שאל השומר השני בתדהמה.
"אני מוטציה לא רשומה!" קרא שלמה בזעקת קרב והתנפל עליו.
"אה, כן?" אמר השומר, שלפתע היה מספר מטרים משם. "גם אני!"
בינתיים התרומם השומר שנפל על ננסק, וקרא "הא הא! תפסתי אותך לבסוף, קלון חמקמק."
"אל תפגע בי!" צעק ננסק בפחד והתקפל במקומו, מנער את ידיו לכיוון השומר שמולו.
השומר הביט בו בתדהמה. "זהו הסימן הסודי של האגודה הסודית של הסחר החופשי! גם אני חבר בה!"
"ארררמממ…" מלמל ננסק.
השומר הושיט לו יד ועזר לו לקום. "אנחנו באגודת הסוחרים צריכים לעזור אחד לשני! רק כך נוכל להחזיר את גדולתו של הקפיטליזם! קדימה מקדונלדקס! קדימה מיקרונסופט!"
"מה שתגיד." מלמל ננסק.
"אני אעזור לך, חבר!" קרא הקלון באומץ וירה בפריזר שלו על הקלון הענק בעל הרגל הקפואה שעל הגשר, מקפיא אותו לגמרי. הוא פנה בחזרה לננסק. "יש משהו שאתה צריך? רק תגיד!"
"אה, שמע… אה…"
"Bab-Y-LON-5." אמר הקלון.
"יש לך איזה לפיד או משהו? אני צריך להמיס את הקרח." אמר ננסק באדישות.
"מה זה לפיד?" אמר באב. "אבל יש לי משהו אחר."
הקלון חפר עמוק בתוך בגדיו, ושלף אקדח בעל קנה בצורת מלפפון. "פליימר ידני דו קני כפול!" הכריז באב בניצחון.
"יופי." אמר ננסק.
"גנבתי אותו ממחלקת המחקר!"
"מצויין-"
"אקח אותו למעבדות הסודיות של הסוחרים, על מנת שנוכל לשכפל אותו, לשווק אותו, ולהוציא אותו במגוון מסעות פרסום!"
"אני מאוד גאה בכם," אמר ננסק בביטול. "מה שלא יהיה. אז רק אם תוכל לפתוח לי כאן פתח במיכל עם המה-שמו שלך…"
בצעקת קרב נלהבת הפעיל באב את הפליימר, שבשניות חרך פתח במיכל והמיס את הקרח בקצב מסחרר, ממלא את הריצפה בנוזל המרקי הדביק להגעיל.
"אוי, איך אני תמיד נתקע במצבים האלה." מלמל ננסק לעצמו, מביט בגועל בנוזל הירקרק שנשפך לכל כיוון.
"אני חושב שמצאתי משהו!" צעק באב מתוך המערה שנוצרה בקרח. "איזה גוש ברזל מכוער!"
"קוראים לזה אבן." אמר ננסק. "תביא את זה הנה."
באב יצא בשימחה והגיש לננסק את סטייסי.
"אה, באמת הגיע הזמן." אמרה סטייסי. "ממש עוד רגע זזים."
"סוף סוף חדשות טובות!" קרא ננסק בשימחה.
"מה קרה?" שאל באב, שלא ממש הבין מה קורה.
על הגשר למעלה הפך הקרב לאימתני במיוחד, ומספר גדול למדי של שומרים התחיל לצוץ בכל מקום, ביחד עם סוחרים שהספיקו כבר לשמוע כי זקוקים להם בשביל להילחם ברוע.
"ולא רגע אחד מוקדם מדי." אמר ננסק. "קדימה סטייסי, איפה זה?"
"הנה זה בא." אמרה סטייסי, ונקודה קטנה ליד ננסק התחילה לאסוף אל תוכה את היקום.
"להתראות באב-אי-לון." אמר ננסק, בזמן שהפתח הבין מימדי התרחב והתחיל להשליך רוח וברקים לכל כיוון. "קשה להגיד שהיה נחמד. המקום הזה פסיכי מדי אפילו בשבילי."
"להתראות האזרח גוב!" קרא באב באומץ והצדיע. "נתגעגע כולנו לאומץ ליבך!"
השער נפתח לשיאו וננסק שלח מבט אחרון בבאב, המצדיע באומץ, לא ממש מאמין ש…דבר שכזה אפשרי באיזשהו מימד, ונכנס אל הפתח תוך כדי מלמול.
באב עוד נשאר מצדיע עד שנסגר השער לחלוטין, והנקודה התרחבה בחזרה ליקום הרגיל. אז הוא הסתובב והתחיל לרוץ אל תוך הקרב המתנהל ברחבי הבניין, תוך כדי צעקות "לזכרו של האזרח האמיץ גו-ב-לין!"

One comment on “המחשב הוא חברך, בטח במחשב
  1. zipdrive הגיב:

    חמוד. אבל מה קרה למילה "שיבוט" שהיא הוחלפה בדודניתה הזרה והמכוערת "קלון"?

השאר תגובה